יחיא נ' רוקובסקי ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 1.12.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובע, רכב הנתבעות לא ציית לתמרור תן זכות קדימה ופגע ברכבו.

3. לטענת הנתבעות, עם הגעת הנתבעת 1 לצומת האטה את רכבה ולאחר שווידאה כי רכב התובע במרחק רב מרכבה, החלה לחצות את הצומת בזהירות. לפתע, הגיח רכב התובע במהירות גבוה מאוד ופגע בעוצמה רבה בצדו השמאלי קדמי של רכב הנתבעות.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע במהירות המותרת. לפתע, רכב הנתבעות נכנס לצומת במהירות, מבלי ליתן לו זכות קדימה. התובע הטה את רכבו מעט שמאלה אך לא הצליח למנוע את הפגיעה. התובע טען כי במידה וגרסת הנתבעות היתה נכונה לפיה נסע במהירות, הרי שהיה חולף על פני רכב הנתבעות בשעה שהן הסתכלו ימינה שמאלה. התובע הכחיש כי נסע במהירות גבוהה. התובע הודה כי התאונה ארעה בערך באמצע הצומת וכי הנתבעת 1 התפרצה לו לכביש. בנוסף, טען כי הסיט את רכבו ולא בלם מאחר והמרחק בין המכוניות באותה עת היה קטן מאוד ולא אפשר בלימה.

עד מטעם התובע טען כי התאונה התרחשה במרכז הצומת אך הוא לא הבחין ברכב הנתבעות קודם לקרות התאונה וכי התובע הסיט את הרכב שמאלה כדי להימנע מפגיעה אך ללא הצלחה.

5. הנתבעת 1 גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נעצרה בכניסה לצומת, הסתכלה לצדדים והבחינה ברכב התובע מרחוק. לפיכך, החליטה לצאת לצומת. כשהייתה במרכז הצומת הגיע התובע במהירות גבוהה, לא צפצף או בלם אך הסיט רכבו שמאלה ופגע ברכבה כשהם כבר בנתיב הנגדי.

עדה מטעם הנתבעת 1 חזרה על גרסתה לפיה הנתבעת 1 האטה לפני הכניסה לצומת. התבוננה ימינה שמאלה והבחינו ברכב התובע שהיה באותה שעה מאוד רחוק מהצומת. הנתבעת 1 נכנסה לצומת ולפתע הגיח התובע במהירות גבוהה, סטה עם רכבו שמאלה, פגע ברכב הנתבעות והדפו שמאלה.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני קובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעות, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, הנתבעת 1 עצמה הודתה כי נכנסה לצומת בו זכות הקדימה מסורה לתובע, בשעה שהיא מבחינה ברכב התובע נוסע לכיוון הצומת.

7. הואל והתאונה ארעה בעת שהנתבעת 1, נכנסה לצומת בו זכות הקדימה מסורה היתה לתובע, היה על הנתבעת 1 לשים לב ולבצע הכניסה לצומת בצורה זהירה או להימנע מעשותה כליל עד אשר התובע חלף על פני הצומת והדרך שוב פנויה. משלא עשתה כן הרי היא האחראית לקרות התאונה.

8. יחד עם זאת, אני סבורה שלתובע "אשם תורם" לקרות התאונה. התובע הבחין בנתבעת נכנסת לצומת והיה עליו לעצור ולנהוג בזהירות אף אם זכות הקדימה מסורה לו ולהימנע מכניסה לצומת שאינו פנוי. בפרט, כאשר התאונה ארעה באמצע הצומת, קרי הנתבעת כבר עמדה לסיים את הפנייה.

משכך, מצאתי לנכון לייחס לתובע "אשם תורם" של 15% לקרות הנזק.

8. התביעה מתקבלת בחלקה. הנני מורה לנתבעות לשלם לתובע סך של 4,037 ₪ (המהווים 85%) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, ביום 9.4.13 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"ד, 19 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.