החלטה
1.לפני התנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב.
2.התובענה הוגשה בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא. צורף לה הסכם בין הנתבע (להלן: "המבקש") לבין הנתבעת (להלן: "המשיבה"), נושא כותרת "תעודת אחריות" מיום 19.2.09, שסומנה כנספח א' לכתב התביעה.
בכתב התביעה נטען, כי המשיבה סיפקה למבקש ביטוח שירות מכונות צילום ומדפסות. לתביעה צורפה חשבונית מס מיום 29.4.10, עבור "טונר", בסך 1,380 ₪ כולל מע"מ. כן צורפה כרטסת לקוחות.
3.המבקש טוען בהתנגדותו, כי אכן רכש מכונת צילום מהמשיבה, ואף רכש שירות וטונר בחינם, עד לכמות צילומים של 20,000 פעימות.
לטענת המבקש, בעת שרכש את מכונת הצילום מהמשיבה הוסבר לו, כי מכונה זו מסוגלת לצלם דף משני צדדיו, כאשר פעולת צילום כזו מהווה "פעימת מונה" אחת, ולא שתיים. בהמשך התברר לו, כי הדבר אינו נכון, וכי צילום דף משני צידיו מהווה שתי פעימות מונה.
כאשר החליט המבקש להפסיק את קבלת השירות מהמשיבה, הוציאה לו האחרונה חשבונית עבור טונר בסך 1,380 ₪, אף על פי שעל פי הסכם ההתקשרות בין הצדדים, היתה המשיבה אמורה לספק לו טונר בחינם.
לטענת המבקש, עלות הטונר שנדרשה על ידי המשיבה עולה פי כמה וכמה על עלות מוצר זהה בשוק.
4.בדיון שהתקיים בפני נחקר המבקש על תצהירו, ובתום החקירה סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
יצוין, כי נעשה ניסיון ליישב בהסכמה את המחלוקת, שמבחינה כספית אינה גדולה, אך ניסיון זה לא צלח.
5.בסיכומיה פרטה ב"כ המשיבה, כי המבקש רכש מכונת צילום, הכוללת שירות עד ל-10,000 צילומים, ובנוסף רכש חבילת שירות עבור 10,000 צילומים נוספים, בעלות של 900 ₪.
לטענת המשיבה, אין מכונת צילום שמצלמת בפעימה אחת משני צידי הדף. כל צילום, בכל מכונה, מהווה פעימת מונה, ואם הצילום הוא משני הצדדים – שתי פעימות מונה. לכן, לטענתה, טענת המבקש, כי הוסבר לו שהמכונה מצלמת משני הצדדים בפעימת מונה אחת – אין לה על מה שתסמוך, ואין לה תימוכין בהסכם בין הצדדים.
לטענת המשיבה, המבקש קיבל שירות מעבר לשירות ששילם עבורו, ועל כן עליו לשלם את עלות הטונר שסופק לו, מעבר לחבילת השירות שסופקה במלואה.
6.המבקש הדגיש בסיכומיו, כי לא ביקש לרכוש מהמשיבה טונר, אלא רכש ממנה חבילת שירות, כולל אספקת טונר, על פי הצורך.
7.הדיון שבפני לא היה אלא דיון בהתנגדות לביצוע תובענה.
עם זאת, מעיון במסמכי התביעה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי מלכתחילה לא התאימה התובענה לשמש כתביעה בסדר דין מקוצר, או כתובענה על פי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.
התביעה נסמכת על הסכם לרכישת שירות, עבורו שילם המבקש. למעשה טוענת המשיבה, כי סיפקה מעבר לשירות שעליו שילם המבקש טונר נוסף, ובגין כך היא מבקשת לחייבו ב-1,380 ₪.
תמוה בעיני, כיצד "חבילת שירות", עד 10,000 פעימות, כולל החלפת רכיבים לפי הצורך, וכולל החלפת טונר על פי הצורך, נמכרה למבקש בעלות של 900 ₪, ואילו עבור טונר בודד, שסופק – לשיטת המשיבה – שלא במסגרת חבילת השירות, היא מבקשת לחייבו בסכום של 1,380 ₪.
התביעה אינה נסמכת, איפוא, על ההסכם בין הצדדים, אלא, לטענת המשיבה, היא סיפקה למבקש טונר מעבר לחבילת השירות שרכש ממנה (וששילם עבורה). מחיר הטונר אינו נקוב בהסכם בין הצדדים, ולמעשה אין הדרישה לתשלום סך 1,380 ₪ עבור טונר מגובה בהסכם בכתב, או במסמך אחר, שנחתם על ידי המבקש.
על כן, לטעמי, מקומה של תביעה זו בסדר הדין המהיר, כאשר למבקש זכות להתגונן מפניה, בלא נטילת רשות מיוחדת לשם כך מביהמ"ש.