יו"ר הדירקטוריון ובעל השליטה בחב' גולן הורשע בשורה של עבירות לפי חוק ניירות ערך, ולפי חוק העונשין.

הרקע  העובדתי  והאישומים

1.       הנאשם, איש עסקים, חבר הבורסה ליהלומים ברמת-גן, רכש בחודש יולי 2005 תמורת 8 מיליון ש"ח את גרעין השליטה, 56.25% מהון המניות המונפק, של חברת "גולן מלאכת מחשבת (1977) בע"מ", חברה ציבורית רשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב אשר עסקה בעבר בייצור תכשיטי זהב ונקלעה לקשיים (להלן: "גולן", או, "חברת גולן").

2.       הנאשם מינה את גיל פרס למנהלה הכללי של גולן ואת יובל לוי לחשב. בדירקטוריון של גולן כיהנו רעייתו של הנאשם, גב' ורדה דסאו; רואה החשבון משה שכטר, וה"ה רוני קינן וששון נמרודי.

3.       בתאריך 8.8.05, מיד עם תחילת פעילותה של גולן, התכנס הדירקטוריון וקיבל שורת החלטות, ובין השאר, למנות את הנאשם ליו"ר הדירקטוריון, למנות את משרד עורכי הדין זליגמן ושות' לשמש יועציה המשפטיים של גולן, וכן, למנות את משרד רואי החשבון פהאן-קנה ושות' לשמש רואי החשבון ומבקרי החברה. ששון נמרודי מונה כיו"ר ועדת הביקורת ורואה החשבון אורי אילן מונה כמבקר הפנים של החברה.

4.       בחודש נובמבר 2005 אושרה הקצאה פרטית של מניות לנאשם, באורח שאחזקותיו גדלו כדי 73.04% מהון המניות המונפק שלה. ביום 26 בדצמבר 2005 אישרו האסיפה הכללית והבורסה לניירות ערך את ההקצאה האמורה. כך, שבכל המועדים הרלוונטיים לכתב האישום היה הנאשם בעל השליטה בגולן.

5.       נגד הנאשם וגיל פרס (להלן: "פרס") הוגש בחודש דצמבר 2007 כתב אישום מאוחד לשניהם אשר כלל שמונה אישומים, ובהם ייחסה להם המאשימה עבירות לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ני"ע") ולפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").

6.       שני הנאשמים כפרו בעובדות כתב האישום (אשר תוקן בשנית בטרם הקראה, באישור בית המשפט). לאחר שכבר הוחל בשמיעת הראיות, גובש בחודש דצמבר 2008 הסדר טיעון בין המאשימה לבין פרס. לאחר שהתרתי לפרס לחזור בו מכפירתו, הוא הודה בעובדות כתב האישום אשר תוקן בשלישית , והורשע בגין חלקו באירועים נשוא האישום השני, בעבירות שעניינן: מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין ו אי קיום הוראות סעיף 36 לחוק ני"ע, לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע; ובגין חלקו באישום השלישי ובאישום החמישי הוא הורשע בשתי עבירות נוספות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע. דינו של פרס נגזר למאסר בפועל בן 5 חודשים, שאותו נשא בעבודות שרות (החל מ-3.3.09), ולעונש של מאסר על תנאי וקנס כספי.

7.       כתב האישום המתוקן בשלישית (להלן: "כתב האישום") מונה שבעה אישומים, והם עוסקים בסדרת פעולות ומחדלים המיוחסים לנאשם, כבעל השליטה וכיו"ר הדירקטוריון של גולן, בתקופה שבין 8.8.05 ועד סוף חודש יוני 2006. כל אחת מהפרשות נשוא האישומים תידון במפורט בהמשך במסגרת פרקי הדיון הראייתי והנורמטיבי של הכרעת הדין. אקדים תיאור מסגרת של האישומים המיוחסים לנאשם.

8.       שלושת האישומים הראשונים בכתב האישום וכן האישום החמישי עוסקים במשיכות כספים שביצע הנאשם כשהורה להעביר כספים מחשבון הבנק של גולן לחשבונותיו ולצרכיו.

8.1       האישום הראשון מייחס לנאשם משיכתו של הסכום 1.6 מיליון ש"ח ב-8.8.05, בהוראה טלפונית, מחשבונה של גולן והעברתו לחשבונו הפרטי. סכום זה הוחזר לגולן ב-22.8.05.

8.2       האישום השני מייחס לנאשם את העברתו של הסכום 4,695,000 ש"ח ב-28.11.05 מחשבונה של גולן לחשבונה של חברה פרטית בשליטתו. ב-29.12.05, לאור פנייתו של פרס, החזיר הנאשם את הסכום האמור לגולן.

8.3       באישום השלישי נאמר, כי ב-5.1.06 משך הנאשם מחשבונה של גולן פעם נוספת סכום של 4.7 מיליון ש"ח והעבירו לחשבונו הפרטי. הוא החזיר את הסכום האמור לגולן ב-2.2.06.

8.4       האישום החמישי מפרט חמש פעולות של משיכת כספים שביצע הנאשם בתקופה בת ימים אחדים:

ב-16.6.06 הנאשם משך 9,300,000 ש"ח מחשבונה של גולן בסניף בל"ל והעבירו בהעברה חשבונאית לחשבון בבנק הפועלים השייך ל "משה אללוף אחזקות", כהחזר הלוואה שקיבל; ב-18.6.06 משך הנאשם 5,668,804 ש"ח מחשבון הבנק האמור של גולן והעבירו בהוראה לחשבונו הפרטי בבל"ל; וב-19.6.06 משך הנאשם שלושה סכומים נוספים מחשבון הבנק האמור של גולן - 1,500,000 מיליון ש"ח, 2,020,000 ש"ח, ו-275,075 ש"ח - והעבירם בהוראתו לחשבונו הפרטי בבל"ל. הסכום האחרון הנ"ל הועבר על-ידי הנאשם בהמשך לחשבונו הפרטי בבנק איגוד. הסכומים נשוא האישום החמישי, שהסתכמו בכ-18.7 מיליון ש"ח, לא הוחזרו לגולן.

9.       המאשימה רואה במשיכות הכספים מגולן עסקאות חריגות בין חברה ציבורית לבעל השליטה בה, וכן, עסקאות החורגות מעסקי התאגיד הרגילים. על כן, היא סבורה, שכל אחת מהעסקאות טעונה הייתה את אישור מוסדות החברה (ועדת הביקורת והדירקטוריון), וכן, את אישורה של האסיפה הכללית, לפי סעיף 275 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. המאשימה סבורה עוד, כי בהתאם לדרישות המחוקק בתקנות ניירות ערך (עסקה בין חברה לבעל השליטה בה), התשס"א-2001, ובתקנות ניירות ערך (דו"חות מיידיים ותקופתיים), התש"ל-1970, טעונה הייתה כל אחת מהעסקאות דיווח מיידי לרשות ניירות ערך (להלן: "הרשות"; או, "רשות ני"ע") ולבורסה לני"ע (להלן: "הבורסה").

10.     משיכות הכספים המתוארות לא עברו את התהליך הקבוע בחוק ובתקנות; הן לא נבחנו במסגרת מוסדות החברה, ולא קיבלו את אישוריהן; הן לא דווחו בדו"חות מיידיים לרשות. לעמדת המאשימה, נעוצים המעשים והמחדלים בהתנהלותו של הנאשם, אשר ביקש להימנע מהדיווח הרשמי הנדרש במטרה להסתיר מהדירקטוריון, מבעלי המניות ומציבור המשקיעים את משיכות הכספים ולהטעותם, ועל כן, מגיעים המעשים והמחדלים כדי מרמה והפרת אמונים הפוגעת בתאגיד, שהם מעשי עבירה לפי סעיף 425 לחוק העונשין, וכן מעשי עבירה לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ני"ע ביחס לסעיף 36 לאותו החוק.

11.     במשיכת סכומי הכסף נשוא האישום החמישי, טוענת המאשימה, הסכומים שלא הוחזרו לקופתה של גולן, פעל הנאשם שלא כדין, במרמה וללא זכות, שלא לשם קידום מטרתה של החברה, ללא תמורה וללא ביטחונות; הוא עשה בכספי החברה כבתוך שלו, ושלח בהם יד. בגין משיכות אלה, מייחסת המאשימה לנאשם, בנוסף לעבירות שצוינו לעיל, עבירה שעניינה גניבה בידי מנהל, לפי סעיף 392 לחוק העונשין.

12.     האישום הרביעי בכתב האישום עניינו הסכם/זיכרון דברים שנערך בתאריך 2.2.06 בין הנאשם לבין ג'ו שפירא, בעליה של חברת Jns Capital LLc., לפיו, העניק שפירא לנאשם הלוואה בסך 5 מיליון דולרים. במסגרת ההסכמות שיעבד הנאשם 50% ממניותיו בחברה פרטית שבשליטתו, ובנוסף, העניק לשפירא זכות להמיר את ההלוואה במחצית מאחזקותיו בגולן למשך תקופת ההלוואה, שהיא 160 ימים. משמע: הנאשם נתן לשפירא ולחברה שבבעלותו את האפשרות להיות, תוך 160 ימים, בעלי מחצית מהאחזקות שלו בגולן אם יממשו את זכות ההמרה שבסעיף 2 לזיכרון הדברים (להלן: "זכות ההמרה", או, "הסכם האופציה").

13.     בכתב האישום נטען, כי מדובר בהסכם שביצועו או מימושו עשויים היו לגרום לשינוי משמעותי בהחזקות בעלי עניין. בהתאם לסעיף 37 לחוק ני"ע חייב היה האירוע בדיווח לציבור. הנאשם לא פעל על פי הנדרש בחוק ולא ביצע את המוטל עליו, ועל כן, עבר עבירה לפי סעיף 53(א)(4) בקשר לסעיף 37 לחוק ני"ע. והנה, בעקבות ידיעה מדאיגה שהופיעה בעיתונות, ובירור שערכה הרשות, פרסמה גולן שני דו"חות מיידיים: באחד, אשר פורסם ביום 7.2.06, הכחישה גולן את קיומו של הסכם הקצאת מניות לשפירא, ובשני, שפורסם למחרת, 8.2.06, נאמר, כי אין לנאשם, כבעל השליטה בגולן, כל הסכם או קשר עסקי עם שפירא, פרט להלוואה שקיבל מידו, וכי לשפירא אין כל הסכם או קשר עסקי עם גולן.