אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יו.טי.אס.אי בע"מ נ' INC UTSTARCOM ואח'

יו.טי.אס.אי בע"מ נ' INC UTSTARCOM ואח'

תאריך פרסום : 21/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1375-09
21/02/2011
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
UTStarcom Irland Limited
הנתבע:
יו.טי.אס.אי בע"מ

החלטה

בפניי בקשה של הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), חברה זרה שמושבה באירלנד, לבטל היתר המצאה לחו"ל של התביעה נגדה.

עסקינן בתביעה כספית לתשלום סך של 2,600,000 ₪ וכן למתן חשבונות. התובעת טוענת כי היא זכאית לתשלום עמלת שיווק מהנתבעת 1, חברה זרה שמושבה בארה"ב (להלן: "החברה האמריקאית") בגין קידום פרוייקט למכירת ציוד תקשורת לחברת בזק. התובעת טוענת כי למרות שהחברה האמריקאית התחייבה לשלם לה עמלת שיווק, היא התחמקה מעשות כן. לימים, במסגרת הליכי עיקול זמני על כספים המגיעים לחברה האמריקאית מחברת בזק, התברר לתובעת כי ההתקשרות לרכישת ציוד תקשורת שבגינה נתבעה עמלת השיווק, נקשרה בסופו של דבר בין בזק לבין הנתבעת, שהיא חברת בת של החברה האמריקאית, ולא בין בזק לבין החברה האמריקאית. בעקבות גילוי זה ביקשה התובעת וקיבלה רשות לתקן את התביעה על דרך הוספתה של הנתבעת כנתבעת נוספת.

בכתב התביעה המתוקן נטען כי על מנת להתחמק מתשלום העמלות המגיעות לתובעת מן החברה האמריקאית בגין פרוייקט בזק, בחרה זו האחרונה להתקשר עם בזק באמצעות הנתבעת. זכייתה של הנתבעת בפרוייקט בזק היא למעשה זכייתה של החברה האמריקאית, ולכן על הנתבעת לכבד את הסכם העמלות. ככל שלא תעשה כן, היא נהנית שלא כדין מכסף המגיע לתובעת ולכן ישנה נגדה עילה של עשיית עושר ולא במשפט. זוהי איפוא עילת התביעה נגד הנתבעת. מצאתי לנכון לציין עובדה זו, שכן ישנה מחלוקת בין בעלי הדין האם בכתב התביעה המתוקן ישנה גם עילה של הרמת מסך, שמכוחה מבוקש להטיל אחריות על הנתבעת. עיון בכתב התביעה מגלה כי לא קיימת עילה כזו.

התובעת ביקשה וקיבלה היתר המצאה לחו"ל על יסוד מספר עילות משנה לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984: תקנה 500(4)(א), תקנה 500(5), תקנה 500(7) ותקנה 500(10). הנתבעת ביקשה לבטל את היתר ההמצאה לחו"ל, ומכאן הבקשה שבפניי.

הנתבעת טוענת כי לא עומדת לתובעת עילת המצאה לפי תקנה 500(4)(א). תקנה זו חלה כאשר עסקינן בתובענה שענינה חוזה שנעשה בתחום המדינה. טענה זו בדין יסודה. עוד בהחלטתי מיום 21.12.2009 בבקשתה של החברה האמריקאית לביטול היתר ההמצאה שניתן לגביה, ציינתי כי אין תחולה לתקנה זו, שכן במקרה דנן, הודעת הקיבול לחוזה השיווק והעמלות שנכרת בין התובעת לבין החברה האמריקאית ניתנה בארה"ב, ולכן זהו מקום כריתתו של החוזה העומד בבסיס התביעה.

הנתבעת טוענת כי לא חלה תקנה 500(5), שעניינה הפרת חוזה בתחומי המדינה. גם טענה זו בדין יסודה. אכן, על פי הנטען בכתב התביעה, החברה האמריקאית הפרה את הסכם השיווק והעמלות בכך שלא שילמה לתובעת את העמלות המגיעות לה, אלא שהנתבעת אינה צד לחוזה עם התובעת, ולכן תקנה 500(5) אינה יכולה לחול לגביה. ודוק: עילת התביעה כלפי הנתבעת אינה עילה חוזית, אלא עילה של עשיית עושר ולא במשפט.

הנתבעת טוענת כי תקנה 500(10) אינה חלה לגביה. דין הטענה להתקבל. תקנה זו חלה מקום שהנתבע הזר הוא בעל דין דרוש או בעל דין נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד נתבע שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. במקרה דנן, הנתבעת הנוספת, החברה האמריקאית, הוכפפה לסמכותו של בית המשפט בישראל אך ורק מכוחו של היתר המצאה לחו"ל. לא ניתן איפוא לקבוע כי הומצאה לחברה האמריקאית הזמנה כדין בתחום המדינה, וממילא לא ניתן להשתמש בתקנה 500(10) לצורך המצאה לחו"ל לנתבעת.

נותרה על הפרק השאלה האם תקנה 500(7) חלה בעניננו. תקנה זו חלה כאשר התובענה מבוססת על מעשה או מחדל בתחום המדינה. לדידה של הנתבעת, התקנה נועדה לחול רק לגבי עילות נזיקיות, מה שאינו המקרה בעניננו, ומכל מקום, המעשים המיוחסים לה ולחברה האמריקאית לא נעשו בישראל. גם ההתעשרות המיוחסת לה, התעשרות שהנתבעת מכחישה, ארעה בחשבונה באירלנד, שכן היא אינה מחזיקה בחשבונות בנק בישראל.

אינני מקבל טענות אלה. אין כל מניעה להחיל את תקנה 500(7) גם על עילות תביעה שאינן נזיקיות, לרבות עילה מכח דיני עשיית עושר ולא במשפט. ראה את דברי כב' השופט א' גרוניס בע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd. – פורסם בנבו:

"המערערת גורסת, כי מתקיימת עילת ההמצאה שבתקנה 500(7) לתקנות. עילת ההמצאה שבתקנת משנה זו מדברת על כך ש"התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה". השאלה הראשונה המתבקשת היא, האם ניהול משא ומתן בחוסר תום לב בא תחת כנפיה של עילה זו. איננו רואים שום סיבה מדוע אין זה כך. כנראה, שבמקור ביקשה תקנת המשנה האמורה לכסות עילות תביעה בנזיקין. אכן, בתקנה האנגלית, אשר הינה המקור לתקנה הישראלית, מדובר אף כיום על עוולה בנזיקין, כאשר הנזק נגרם באנגליה, או שהוא נבע ממעשה שבוצע באנגליה ... משהוכרה בישראל עילה של ניהול משא ומתן בחוסר תום לב (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973)), אין מניעה לקבוע כי לעניין הדינים העוסקים בהיתר המצאה עשויה לבוא עילה זו בגדרה של תקנה 500(7) ...".

ראה גם דבריה של טליה קונפינו שר בספרה "סמכות שיפוט על נתבע זר" (התש"ס- 2000), ע' 106:

"דוגמא חשובה נוספת למקרים בהם נראה כי ניתן לרכוש סמכות מכוח תקנת משנה 500(7) בגין מעשה או מחדל שאינם בגדר "עוולה" הן עילות המשוייכות במסגרת המשפט הישראלי לדיני עשיית עושר ולא במשפט."

באשר לטענתה של הנתבעת לפיה ההתעשרות, אם היתה כזו, לא התרחשה בישראל אלא בחשבונה באירלנד, הרי שלטעמי, די בכך שהעברת הכסף נעשתה מתוך חשבונה של חברת בזק בישראל, על מנת שניתן יהיה לבסס עילת המצאה לחו"ל בגין מעשה שנעשה בישראל, גם אם הכסף הוזרם מישראל לחשבון בחו"ל.

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת הודתה שהכסף לא נותר בחזקתה של הנתבעת אלא הוזרם אל החברה האמריקאית. גם טענה זו דינה להדחות. כפי שכבר ציינתי בהחלטתי מיום 17.1.2011, העובדה שהתשלום מחברת בזק התקבל אצל הנתבעת רק על מנת שיועבר בהמשך לידי החברה האמריקאית, אינה שוללת את האפשרות לראות בנתבעת כמי שהתעשרה שלא כדין על חשבון התובעת מרגע שהתשלום הגיע לידיה, וקודם שהועבר לידי החברה האמריקאית.

הנתבעת מפנה להחלטות קודמות בתיק, מיום 15.10.2010 ומיום 4.11.2010, בהן ציינתי כי עילת התביעה כלפיה דחוקה למדיי. יחד עם זאת, בהחלטתי מיום 17.1.2011 להטיל עיקול על נכסיה של הנתבעת, כבר ציינתי כי ישנן ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה לא רק כלפי החברה האמריקאית, אלא גם כלפי הנתבעת, וזאת לנוכח העובדה שבמסגרת תשובתה לבקשת העיקול, לא הציעה הנתבעת כל הסבר מדוע ההתקשרות עם בזק נעשתה דווקא באמצעותה, ולא באמצעות חברת האם, היא החברה האמריקאית. זאת ועוד, הכלל הוא שבשלב דיוני זה כל שנדרש התובע להראות הוא קיומה של "שאלה רצינית שיש לדון בה", קרי, שלא מדובר בתביעת סרק טורדנית, וכי מדובר בנטל קל אף יותר מזה של "תביעה הראויה לטיעון":

"כאשר בוחן בית המשפט את עילות ההמצאה, עליו לבחון האם למבקש "תביעה הראויה לטיעון" (good arguable case). זוהי רמת הוכחה נמוכה מזו הנדרשת בהליך אזרחי רגיל, קרי מאזן ההסתברות. בצד הבחינה של עילת ההמצאה, על בית המשפט לבחון את עילת התובענה גופה. לעניין זה נקבע בעניין Seaconsar, כי על בית המשפט להשתכנע שמתעוררת "שאלה רצינית" שיש לדון בה (ראו למשל, זוסמן, עמ' 247). מטרת בחינה זו היא לוודא כי התובענה אינה טורדנית או תובענת סרק. זהו סטנדרט נמוך יותר מ"תביעה הראויה לטיעון" (עניין Seaconsar; ראו גם צ'שייר ונורת', עמ' 312). הסיבה לכך היא, שמשבא המבקש בגדרי תקנה 500, ומתקיימת עילת המצאה מסוימת, אין סיבה שבית המשפט ינהל דיון ארוך לגבי עילת התובענה עצמה, ואין סיבה שיטיל על המבקש נטל כבד, בשלב של הליך מקדמי זה (עניין Seaconsar, עמ' 454). כלומר, אין להפוך את הדיון בהיתר ההמצאה לדיון מלא ומקיף בעילת התובענה, כפי שעוד ייעשה בגדר ההליך העיקרי, אם היתר ההמצאה יעמוד על כנו." (דברי כב' השופט א' גרוניס בע"א 9725/04 הנ"ל).

אני סבור כי בכל הנוגע לעילת התביעה כלפי הנתבעת, עלה בידי התובעת להראות לכל הפחות קיומה של שאלה רצינית שיש לדון בה, כנדרש על פי הפסיקה.

אשר על כן, הבקשה לביטולו של היתר ההמצאה לחו"ל- נדחית.

נותרה על הפרק הטענה לפיה הפורום הישראלי איננו הפורום הנאות לדון בתביעה. דינה של טענה זו להדחות מאותם הטעמים שבגינם נדחתה טענה דומה של החברה האמריקאית, בהחלטתי מיום 21.12.2009. כפי שציינתי באותה החלטה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ