ת"א
בית משפט השלום נתניה
|
18399-06-09
19/12/2010
|
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
- נגד - |
התובע:
מוחמד יוסף שחאדה
|
הנתבע:
1. דניאל מנופים בע"מ 2. איתן ליבוביץ
|
פסק-דין |
פסק דין
כמפורט בכתב התביעה התובע , מוחמד יוסף שחאדה עבד אצל הנתבעים חברת דניאל מנופים בע"מ ומר איתן ליבוביץ כקבלן משנה במשך מספר שנים וביצע עבורם עבודות שונות. הוא נהג להעביר לנתבעים בסוף כל חודש חשבונית מס והנתבעים היו משלמים לו כספו. ביום 30.7.02 הנפיק התובע חשבונית מס לנתבעים בסכום של 58,149 ₪ אולם הנתבעים לא שילמו תמורתה. משכך הגיש תביעה זו כנגדם וצירף החשבונית.
הנתבעים בכתב הגנתם טענו שמלוא סכום החשבונית שולם וכראיה הוצאה חשבונית המס על ידי התובע. לטענתם החשבונית שונתה על ידי התובע וכראיה צירפו לכתב ההגנה את העתק החשבונית המצוי ברשותם.
עוד טענו לדחיית התביעה על הסף כנגד הנתבע מס' 2.
לאחר שעברתי על המסמכים ושמעתי עדויות הצדדים מסקנתי הינה שהתובע לא הרים כלל נטל ההוכחה להוכחת תביעתו כפי שאפרט להלן:
ראשית התביעה כנגד הנתבע מס' 2 (להלן "הנתבע) כלל לא הוכחה. החשבונית ניתנה על ידי התובע לנתבעת מס' 1 ועל כך אין מחלוקת. עלי לציין שכעולה מסיכומי הנתבעים הנתבע מס' 1 אינו בעל מניות בנתבעת ולא ברור כיצד ניתן לתבעו.
לענין התביעה כנגד הנתבעת מס' 1 - הנתבע הצהיר ואף העיד שהנוהל בין הצדדים היה שקודם היתה הנתבעת משלמת סכום החשבוניות ורק לאחר מכן היה התובע מוציא חשבונית מס. כן העיד שכל התשלומים שולמו לתובע במזומן לאחר שהחברה הוציאה שיק ופדתה את סכום המזומן. משכך חשבונית המס שהוצאה מצביעה על התשלום. עדותו זו לא נסתרה למרות החקירה הנגדית שנערכה לו.
התובע הצהיר מנגד שהיה מקבל את התשלומים בשיק מזומן. הוא נהג ללכת עם הנתבע לסניף הבנק, שם השיק נפרע , הוא קיבל מזומן אותו העביר לעובדים לאחר שקיבל את חלקו. כן המשיך והצהיר שהתשלום תמיד שולם בשיק.
התובע לא הציג כל ראיות לכך שבעבר קיבל שיקים מהנתבעת.
בחקירתו הנגדית הודה התובע שכנגד קבלת הכסף מהנתבע היה הוא נותן חשבונית:
"ש. איך זה היה עובד ביניכם? הוא היה נותן כסף ואתה היית נותן חשבונית?
ת. כן". (ראה עמ' 7 שורה 32, עמ' 8 שורה 1 לפרוטוקול).
התובע העיד שהכסף היה אמור להיות משולם לעובדיו אולם עד היום לא תבעו הם אותו על סכומים אלה. אם אכן נכונה היתה טענתו, מדוע לא תבעו אותו עובדיו? לא קיבלתי כל הסבר מספק לכך.
עלי לציין שהתביעה הוגשה זמן קצר לפני תום תקופת ההתיישנות, דבר המלמד על שיהוי רב. לא קיבלתי כל הסבר מהתובע מדוע המתין כל השנים שעברו ולא הגיש התביעה המבוססת על החשבונית אם אכן סבר שהכסף לא שולם עד היום.
יש להוסיף שהתובע ביקש לצרף קלטת ותמליל שיחה שערך עם הנתבע. מאחר ולא עמד במועדים הקבועים ולא העביר הקלטת לנתבעים לא ניתנה לו האפשרות לעשות כן. בבית המשפט עימת ב"כ התובע את הנתבע עם הקלטת כאשר השמיע לו אותה. אף משמיעת הקלטת לא התרשמתי שהתובע פונה לנתבע וטוען שקיים חוב שעל הנתבע לשלם לו. התרשמותי היתה שיש פניה של התובע לנתבע שיעזור לו מאחר ומצבו הכלכלי של התובע אינו טוב. אף מעדות התובע והנתבע עלה שהתובע נהג לפנות לנתבע שיעזור לו לאור מצבו הכלכלי, אולם אין בכך כל ראיה להודאה של הנתבע בחוב לתובע.
מאחר ולמעשה לפני שתי עדויות בלבד, לא הצליח התובע להרים נטל ההוכחה הנדרש בהליך זה. דין התביעה להדחות. על התובע לשלם הוצאות משפט לנתבעים בסך 7,000 ₪.
ניתן היום, יב' בטבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.