אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף נ' שלבי ואח'

יוסף נ' שלבי ואח'

תאריך פרסום : 27/05/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום נצרת
29289-06-10
23/05/2012
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי

- נגד -
התובע:
אחמד יוסף
הנתבע:
1. וסים שלבי
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
3. אחמד אטרש

פסק-דין

פסק דין

1.התובע, אשר בבעלותו משאית מסוג וולבו, מ.ר. 3385015 (להלן: "הוולבו"), החנה את הוולבו בכפר מגוריו, דבוריה, בצד הכביש, בסמוך לביתו. בעוד הוולבו עומד בחניה, פגעה בו משאית מסוג מערבל בטון, נהוגה על ידי הנתבע 1 (להלן: "מערבל בטון"). התובע, לא חזה באירוע התאונה, אלא למד על נסיבותיו מדברים ששמע לאחר האירוע.

בכתב התביעה נטען כי מאחר שנמסר לתובע כי סטיית מערבל הבטון לעבר הוולבו היתה באשמתו של הנתבע 3, נהג רכב מסוג הונדה סיוויק (להלן: "ההונדה"), אזי הוגשה התביעה גם כנגד נתבע זה ומבטחת רכבו, הנתבעת 4.

2.בכתב הגנתם, טענו הנתבעים 1-2 כי בעת שהנתבע 1 נהג בכפר דבוריה, הגיח, בפתאומיות, מצד שמאל של הנתיב, רכבו של הנתבע 3, תוך שהוא מנסה לבצע פניית פרסה וחוסם בכך, את נתיב הנסיעה של מערבל הבטון, באופן שגרם לנתבע 1 להטות את מערבל הבטון לצד, על מנת למנוע פגיעה ברכב ההונדה. בעקבות כך, פגע מערבל הבטון בוולבו ולשיטתם של נתבעים אלו, האחריות לתאונה, כל כולה, הינה על הנתבע 3. עוד נטען כי התובע החנה את הוולבו בסמוך לצומת באופן שאינו מותר.

הנתבעים 3-4 טענו, מנגד, כי הנתבע 3 יצא מחניון סמוך והספיק ליישר את רכבו בתוך נתיב הנסיעה ואף להמשיך בנסיעתו, כאשר לפתע, הגיע מערבל הבטון תוך שהוא מאבד את השליטה בנהיגה ופוגע בוולבו ולאחר מכן בהונדה.

3.התובע מסר בחקירתו כי לא היה עד לאירוע וכי כאשר הגיע למקום, התווכחו הנתבעים 1 ו- 3 מי מהם אחראי לתאונה. התובע מסר כי המקום בו החנה את הוולבו הינו מותר לחניה והכחיש כי במקום ישנו תמרור האוסר חניה. לדבריו, הוא נוהג להחנות את הוולבו במקום זה במשך שנים רבות. התובע טען כי נאלץ להזמין משאית אחרת על מנת שתבצע את העבודה שאמורה היתה להתבצע באמצעות הוולבו וכל זה בעלות כוללת של 12,200 ₪.

הוצגו בפניי תצלומי המקום והנתבעים טענו כי המדרכה הסמוכה למקום בו חנה הוולבו, צבועה בצבעי אדום-לבן, אולם הדבר אינו עולה מן התצלומים המרוחקים אשר הוצגו בפניי ולא הוגשו ראיות אחרות ביחס לכך.

4.בעדותו בבית המשפט, מסר הנתבע 1 כי מערבל הבטון היה עמוס במועד האירוע. לפני הגיעו לצומת, הבחין במשאית "קוקה קולה" אשר חנתה משמאל הדרך, פורקת סחורה אל בית העסק הסמוך, כאשר היא חוסמת את נתיב הנסיעה הנגדי, באופן שנותר מרווח של נתיב הנסיעה של מערבל הבטון בלבד. לטענת הנתבע 1, נסע באיטיות כאשר לפתע, הגיח רכב ההונדה מאחורי משאית ה"קוקה קולה". הנתבע 1 נאלץ לסטות לימין וכך פגע בוולבו ובהמשך בצד ימין של ההונדה, באזור הגלגל הימני האחורי. הנתבע 1 הודה כי המקום בו חנה הוולבו הוא מקום מותר לחניה, אף כי בהמשך טען כי הגם שאין תמרור האוסר חניה, המקום הוא סמוך לצומת באופן שאינו מאפשר חניה.

חרף הודאתו כי נוהג לעבור במקום כפעמיים בשבוע, טען כי אינו יכול לאשר כי במקום חונות משאיות.

הנתבע אישר כי הבחין במשאית החונה וכן במשאית ה"קוקה קולה", כ- 30 מטרים מראש. הנתבע אישר כי אינו יודע לאן רצה לנסוע רכב ההונדה ודבריו בטופס ההודעה לחברת הביטוח, כי רכב ההונדה רצה לבצע פניית פרסה, אינם נכונים, אלא מהווים השערה בלבד.

5.הנתבע 3 טען כי משאית ה"קוקה קולה" אשר עליה דיבר הנתבע 1 בעדותו בבית המשפט, כלל לא היתה בינו לבין מערבל הבטון, אלא נהג מערבל הבטון יכול היה לראותו לאורך כל הדרך. לדבריו, משאית ה"קוקה קולה" הסתירה לנתבע 3 את הצומת והוא המתין שהיא תסיים לנסוע לאחור, לעבר החנות בה ביקשה לפרוק סחורה וכלל לא היתה בינו לבין מערבל הבטון, כפי שנטען. הנתבע 3 הסביר כי שעה שהמתין עד שמשאית ה"קוקה קולה" תסיים לנסוע לאחור, הגיע מערבל הבטון ופגע בו. לדבריו, מכיוון נסיעת מערבל הבטון, יכול היה נהג מערבל הבטון לראות את רכבו של הנתבע 3, שכן משאית ה"קוקה קולה" היתה מן העבר האחר. הנתבע 3 הדגיש כי היה במצב עצירה מוחלטת בעת התאונה.

6.עד ראיה, מר עלי אכתילאת, מסר כי ראה את כל מהלך התאונה, שכן עמד בסמוך למקום האירוע. לדבריו, מערבל הבטון הגיע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך. הוא ניסה לבלום ולא הצליח. מר אכתילאת הציג תמונות אשר צילם במקום האירוע, בין היתר, הציג סימני בלימה על הכביש, אשר לטענתו, שייכים למערבל הבטון. העד מסר גרסא זהה לזו של הנתבע 3 ואף תמך בגרסת התובע לפיה אין תמרורים כלשהם המסדירים חניה באזור.

במהלך עדותו, התברר כי כיום העד הוא סוכן הביטוח של התובע, אולם במועד האירוע, לא היו ביניהם יחסים עסקיים כלשהם.

7.ראשית, אתייחס לטענת הנתבעים כי הוולבו חנה במקום אסור ומשכך, גרם התובע בעצמו לתאונה. טענה זו של הנתבעים לא הוכחה. מן התצלומים שהוצגו לא ניתן ללמוד על תמרור כלשהו האוסר חניה. כך גם לא הוכח כי הוולבו חנה בסמוך לצומת באופן אסור, או בכלל, כי חנה באופן המסכן על עוברי הדרך. המדובר בכביש רחב, אשר להתרשמותי, מאפשר מעבר לכלי רכב, לרבות משאיות לסוגיהן, בנוחות. משכך, אני דוחה טענה זו של הנתבעים.

8.כעת לשאלה המרכזית, והיא מי מן הנתבעים, 1 או 3, נושא באחריות לאירוע.

כאמור, לטענת הנתבע 1, בשל התפרצותו של הנתבע 3 אל הכביש, נאלץ לסטות לעבר הוולבו ופגע בו ובהונדה, כל זאת כאשר לדבריו בינו לבין ההונדה, חנתה משאית "קוקה-קולה" אשר מנעה ממנו כל אפשרות להבחין בהונדה. מנגד, טוען הנתבע 3, כי הספיק לצאת אל נתיב הנסיעה ואף להמשיך בנסיעה ישר, כאשר הגיע מערבל הבטון נהוג על ידי הנתבע 1, איבד את השליטה בנהיגה ופגע בוולבו ובהונדה. לדבריו, משאית ה"קוקה-קולה" היתה מעברו השני וכלל לא חסמה את שדה הראיה של מערבל הבטון, אשר אמור היה לראותו ממרחק.

זולת הנתבעים 1 ו- 3, עד הראיה היחיד שהובא לעדות הוא מר אכתילאת, ועדותו תומכת בעדותו של הנתבע 3, אולם כאמור לעיל, אותו עד משמש כיום כסוכן הביטוח של התובע ויש, לכן, ליטול גם זאת בחשבון. עם זאת, קשה לקבל טענה כי יש לו אינטרס כלשהו להעדיף עניינו של נתבע אחד על פני רעהו.

בדבריהם של שני הנתבעים סתירות. הנתבע 1 טען בהודעתו לחברת הביטוח כי ההונדה ביקש לבצע סיבוב "פרסה", אך בעדותו טען כי שיער זאת וכלל לא ראה מה ביקש ההונדה לעשות. הנתבע 3 מסר בכתב ההגנה כי רכבו היה בנסיעה, אך בעדותו בפניי טען כי היה בעצירה מוחלטת. עם זאת, שניהם נתנו הסברים לסתירות הללו, הסברים המתקבלים על הדעת.

במצב דברים זה יש לבחון את יתר הראיות.

תצלומי המקום אשר הוגשו בפניי מלמדים על מצב כלי הרכב לאחר האירוע. בחינת התצלומים מלמדת כי הם מתיישבים יותר עם גרסת הנתבע 3 מאשר עם זו של הנתבע 1 שכן הרכב נראה כאשר פניו בכיוון הנסיעה בנתיב בו הגיע מערבל הבטון, כאשר הוא נמצא כבר לפני הוולבו, מה גם שניתן להבחין בבירור כי רכב הנתבע 3 הספיק לנסוע כברת דרך, כפי שטען ואף בשים לב לזוית בה היה, צריך היה הנתבע 1 להבחין בו ולעצור את מערבל הבטון בטרם יפגע בו. עצם קרות התאונה, מצביע, אף הוא, על כך שהנתבע 1 נהג בחוסר זהירות בכביש, חוסר זהירות שכזה אשר הוביל לקרות התאונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ