יוסי וילי ניהול והשקעות בע"מ נ' אריה בר לב(ארקדי גאידמק)

החלטה

להכרעתי בקשה למתן רשות להתגונן.

תביעה כספית בסדר דין מקוצר, על סך של 8,000,000 ₪ הוגשה נגד הנתבע, בטענה להפרה של הסכם הלוואה שנחתם בין המבקש לבין המשיבה וחברת צבי ו. ושות' בע"מ ביום 1.8.08, (להלן: "ההסכם") במסגרתו לווה המבקש מהתובעת סך של 38,000,000 ₪ (להלן: "ההלוואה").

כבטוחה לקיום ההתחייבויות בהסכם שעבד הנתבע מניותיו בחברות שונות והעניק לתובעת אופציות רכש (Call Option).

ההלוואה הועמדה לנתבע ביום 1.9.08.

התובעת (להלן: "המשיבה") היא חברה שעיסוקה בניהול פיננסים והשקעות.

הנתבע (להלן: "המבקש") הוא איש עסקים העוסק במגוון רחב של עסקים.

לאחר דין ודברים בין הצדדים ולאחר שלטענת המשיבה לא עמד המבקש בתנאי ההסכם הודיעה המשיבה למבקש ביום 24.9.08 על מימוש אופציית הרכש לכל המניות ששימשו בטוחה.

לטענת המשיבה הפר המבקש את ההסכם ומשכך חייב לה סך של 15,450,250 ₪ כמפורט להלן:

סך של 2,000,000 ₪ יתרת קרן ההלוואה שלא נפרעה.

סך של 832,250 ₪ ריבית בגין יתרת ההלוואה שלא נפרעה ועוד ריבית מוסכמת בשיעור של 3% לחודש החל מיום 4.9.08 ועד ליום הגשת התביעה.

סך של 12,618,000 (שווה ערך ל- 3,000,000$) בגין פיצוי מוסכם עפ"י ההסכם.

לצורכי אגרה העמידה המשיבה את תביעתה על סך 8,000,000 ₪.

לטענת המבקש מעשי המשיבה וחברת צבי ו. ושות' בע"מ, הם מהלך מחושב של האחים ויליגר לנשלו מנכסיו המשמעותיים תוך נקיטת מהלכים שעולים כדי "טרור משפטי מסחרי" כלשונו.

לטענתו התיק דנן איננו אלא פרק קטן במסכת האירועים המשפטית המתרחשת סביב מעשי האחים ויליגר כלפיו. לטענתו, המשיבה הצליחה, תוך שימוש בלתי ראוי ומתוחכם באות הכתובה, להתעשר שלא כדין על גב המבקש, בהיקף של מאות מיליוני ₪, תוך גרימת נזק אדיר לעסקיו חובקי עולם ולמוניטין הטוב של המבקש.

להשלמת התמונה יאמר כי המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי תובענה נגד המשיבה, נגד יוסי ויליגר וחברת צבי ו. בע"מ, צבי ויליגר ואח' (ת.א. 2053/09) שהסעד הכספי הנתבע עומד על סך 50,000,000 ₪ בגין נזקיו הנטענים שנגרמו לו בגין התנהלות האחים ויליגר כלפיו. כן הגישה חברת צבי ו. בע"מ לבית המשפט המחוזי תובענה נגד המבקש על סך של 8,500,000 ₪ בגין הפרה נטענת של הסכם ההלוואה לעיל (ת.א. 9295-07-10).

לציין כי בהתאם להודעת הצדדים מיום 20.9.10 הועברו שתי התובענות לעיל (ת.א. 2053/09 ו- ת.א. 9295-07-10) יחדיו להליך גישור בפני המגשר, עו"ד עמוס גבריאלי, וכל צד שמר על טענותיו.

בקשת רשות להתגונן מטעם המבקש הוגשה ביום 13.5.09, והיא נתמכה בתצהירו; ביום 9.5.2010 נחקר המבקש על תצהירו באמצעות היוועדות חזותית (Video Confrence) לאחר שאשרתי לעשות כך לאור מצבו הרפואי של המבקש באותה עת.

לאחר שעיינתי בסיכומים הארוכים עד מאוד של הצדדים, בפרוטוקול חקירת המבקש, בתצהיר ובתובענה על נספחיה ובשים לב להלכה בסוגיית רשות להתגונן מצאתי לקבל את הבקשה וליתן למבקש רשות להתגונן מפני כל התביעה.

נדמה שאין צורך לשוב ולהביא את ההלכה שיצאה מפי בית המשפט העליון בסוגיית רשות להתגונן, ולפיה לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו" (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון נ. עירית חולון, פ"ד נב(1) 390) שצוטט בע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ).