יוסי בראל נ' עמותת ועד משפחות הל"ה (ע"ר) ואח'

פסק דין

פסק - דין

יוסי בראל, התובע, הוא פסל בעל שם, כך לפחות עולה מנספח א' לתצהירו, שהוא פרוט קורות חייו ויצירתו, ואין הנתבעות או מי מהגורמים הנוגעים בתובענה זו או הקשורים עימה חולקים על מוניטין שיצא לתובע והרי הם אלה ששכרו את שירותיו לאור כך.

התובע תכנן ו/או הקים אנדרטה לזכרם של שלושים וחמשה הלוחמים שנפלו במלחמת העצמאות בדרכם לגוש עציון הנצור והידועים כ"מחלקת הל"ה" [ להלן: "האנדרטה" ].

האנדרטה הוקמה והיא מצויה ליד קיבוץ נתיב הל"ה הגם שלכל הדעות היא לא הושלמה או טרם הושלמה עד תום; סקיצות האנדרטה צורפו לתצהיר התובע כנספח ה' ועותק של תמונתה צורף לתצהיר כנספח ט'; תמונה טובה יותר ומלאה של האנדרטה, שנספח ט' הנ"ל הוא עותק ממנה, צורפה לכתב התביעה כנספח ט'1.

אין חולק על כך שמלוא שכרו של התובע בגין הכנת ו/או הקמת האנדרטה לא שולם לו ותביעתו היא לתשלום השכר המגיע לו [ בתוספת פיצוים בגין מספר עילות שאתייחס להן בקצרה בסופו של פסק הדין ]; המחלוקות בין הצדדים היא בשאלות: מי מבין שתי הנתבעות צריכה לשאת בשכר התובע, האם זכאי התובע בנסיבות העניין ליתרת השכר ומהו גובה השכר.

ארבעה עניינים שאין עליהם מחלוקת יכולים להוות נקודת מוצא להנמקת פסק דין זה והתייחסות ראויה להם יש בה כדי לקצר במאוד את יריעת הדיון.

ראשית, מוסכם על הכל כי הנתבעת מס' 1, היא עמותה שעיסוקה בהנצחת לוחמי הל"ה וכי היא הוקמה ונרשמה אצל רשם העמותות ביום 27.3.2001 [ סעיף 4 לסיכומי התובע; סעיפים 7 ו 11 לסיכומי הנתבעת מס' 1 (להלן: "העמותה" ו"מועד הרישום" בהתאמה; ראה תעודת רשם העמותות מוצג צכ/1 ].

שנית, אין חולק על כך שטרם הקמת העמותה, נעשו אותן פעולות להנצחת לוחמי הל"ה על ידי גוף בלתי מאוגד של בני משפחות לוחמי הל"ה, אשר מהווים היום את גרעין העמותה, ואשר פעלו כ"וועד משפחות הל"ה" או בשם דומה [ להלן: "הוועד" ], מבלי הקפדה על השם המדויק של הוועד [ ראה סעיפים 2, 3 לתצהירו של ד"ר אורי קושניר, יו"ר העמותה (להלן: "קושניר") ועדותו בעמ' 67 לפרוטוקול שורות 3 עד 10; ראה גם סעיף 3 לתצהירה של הנתבעת מס' 2 הגב' רות קוטיק (להלן: "הנתבעת") וסעיף 2 לסיכומי טענות הנתבעת ].

שלישית, כפי שעולה מהאמור לעיל, יזומה של האנדרטה נעשה עוד בתקופה שלפני מועד הרישום ותוך כדי פעולתו של הוועד; אני נמנע במכוון להידרש למחלוקת האם היוזמה הייתה של הוועד או של מר בנימין קוטיק ז"ל, שהנתבעת היא אלמנתו ויורשתו החוקית והיא נתבעת במקומו, שכן אין לי צורך בהכרעה בעניין זה לפי הנמקת פסק הדין [ להלן יקרא המנוח הנ"ל בשמו – "קוטיק" ].

רביעית, והוא המשכו של הנושא השלישי הנ"ל, מקובל על הכל, כי ההסכם שנחתם בין קוטיק, בשמו או בשם העמותה או בשם שניהם, מצד אחד, והתובע מצד שני, ביום 23.12.02, שהוא כמובן מועד שלאחר מועד הרישום, ואשר צורף כנספח ז' לתצהיר התובע, כנספח ד' לתצהיר הנתבעת ולתצהיר מר אהוד קוטיק, אחיו של קוטיק [ להלן: "אהוד" ], הוא ההסכם המחייב שבין הצדדים ולא זו אף זו, אלא שניתן לראותו, למרות בליל מסמכים קודמים כהסכם היחידי המחייב את הצדדים[ סעיפים 2 עד 5 לסיכומי טענות התובע, סעיפים 8, 9 ו 26 לסיכומי טענות העמותה וסעיפים 18 ו 27 לסיכומי טענות הנתבעת; להלן יקרא ההסכם הנ"ל כפי שהוא קרוי על ידי ב"כ התובע כ – "הסכם המחייב" ].

מכאן, כאמור, קצרה הדרך, לטעמי, לפתרון השאלות ש הועלו על ידי הצדדים.

ההסכם המחייב חתום על ידי קוטיק מעל מקום בתחתית ההסכם שבו הודפס שמו כצד להסכם.

במבוא להסכם המחייב מתוארת בקצרה ההיסטוריה של ההתקשרות בין הצדדים, החל מפניית הוועד לתובע להכין תכניות לפסל בשנת 1998, הזמנת הפסל ביום 26.4.99 וכו'.

בסעיף 5 להסכם המחייב נכתב כך:

"...ב 16.07.02 [ צ"ל 16.7.01 – צ.כ ] נחתם הסכם התקשרות בין בנימין קוטיק לבין הפסל [ התובע – צ.כ. ] להתחלת העבודה ובמעמד זה קיבל הפסל סך של 10.000 ₪ [ כך שם - צ.כ. ]...היזם מר בנימין קוטיק קבל את תכניות העבודה לביצוע" [ ההגדשות שלי – צ.כ. ].

הנה כי כן, בהסכם המחייב, החתום על ידי קוטיק [ וראה להלן בעניין זה ] מאשר קוטיק כי הוא היה היזם של האנדרטה וכי את ההסכם שקדם להסכם המחייב חתם התובע מול קוטיק.

דברים אלה הם המשמעותיים לעניין זהות המתקשר עם התובע בהסכם שקדם להסכם המחייב; גם אם הפניה לתובע הייתה מטעם הוועד אשר חבריו ובעיקר קושניר, היו אלה שיצרו את הקשר עם התובע לפני הפנייתו לקוטיק.

קוטיק, לפי ההסכם המחייב, היה היזם של האנדרטה ובעיקר, כפי שלהלן, מי שנשא בתשלומים הראשונים עבור האנדרטה [ ראה דיון בעניין בסיכומי טענות הנתבעת בסעיפים 4 עד 15 ].

ואכן, קוטיק היה הגורם ששילם לתובע את הסכומים המקדמיים בסך של -.20,000 ₪, במועדים שונים כפי שנכתב בהסכם המחייב [ ראה נספח לשיק של חברת הבניה של קוטיק שבאמצעותו שולם לתובע הסכום של -.10,000 ₪ על ידי קוטיק (בהתאם להסכם המחייב), נספח ו' לתצהיר התובע והוא גם מוצג צכ/4; ראה גם דברי קושניר בעמ' 53 לפרוטוקול שורות 21 עד 26 ].

יתר על כן, בהסכם המחייב עצמו נאמר כי "...כי ביום חתימת הסכם זה ישלם מר בנימין קוטיק של 10.000 ₪ [ כך שם – צ.כ. ] נוספים", הם אותם כספים ששולמו בשיק הנ"ל.