יוסיפוף , כהן , קורן , גרודברג ושות' עורכי דין נ' בני שכטר יצחק יהלומים בע"מ ואח'

פסק דין

לפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטה של כב' רשמת ההוצל"פ ורדה שוורץ מיום 8.6.10, אשר דחתה בקשתה של המבקשת להורות על פתיחת תיק הוצל"פ בהתאם להמחאת זכות וכן על פי פסק דין מיום 5.11.09.

בהתאם להחלטתי מיום 15.7.10, הוגשה תגובה מטעם המשיבים.

בהחלטתי מיום 29.8.10, התרתי למבקשים לצרף לבקשה אסמכתא נוספת. כן אפשרתי למשיבים לצרף אסמכתאות נוספות מטעמם בתוך 7 ימים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שלפניי ובחנתי טענות הצדדים, מצאתי לדון בבקשה כבערעור עצמו, ולקבל את הערעור.

כפי שעולה מהבקשה שלפניי, לטובת המבקשת ניתנה ביום 6.7.09, המחאת זכות מאת חברת נצרים ניהול ויישום בע"מ (להלן: "נצרים"). בהתאם להמחאת הזכות, המחתה נצרים למבקשת את כל זכויותיה לקבלת כספים ככל שיהיו כאלה, בקשר עם התביעה בת.א. 46478/07, וזאת בגין חוב שכ"ט עו"ד. בתביעה זו הופיעו המשיבים כנתבעים. אוסיף לציין כי המבקשת ייצגה את נצרים במסגרת תביעה זו.

לפי בקשת המבקשת, נרשמה ביום 13.7.09, המחאת הזכויות על דרך שיעבוד במרשם רשם החברות (ראה נספח 3 לבקשה).

ביום 5.11.09, ניתן פסק דינו של כב' השופט רחמים כהן בתביעת נצרים כנגד המשיבים, ולפיו חויבו המשיבים לשלם לידי נצרים סך של 205,987 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התובענה 19.7.07 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן חוייבו המשיבים בתשלום הוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד.

לטענת המבקשת, ביום 25.4.09, לאחר שסורבה בקשתה לפתיחת תיק הוצל"פ על סמך פסק הדין והמחאת הזכויות, הוגשה על ידה המרצת פתיחה במסגרתה נתבקש על ידה צו הצהרתי לפיו יקבע כי הינה זכאית לקבלת הכספים שנפסקו לטובתה של נצרים בפסק הדין.

ביום 30.5.10, ביקשה המבקשת למחוק את התובענה למתן סעד הצהרתי שהוגשה על ידה בתיק ה"פ (ת"א) 30760-04-10, תוך כך שקיבלה את המלצת בית המשפט לפנות לרשם ההוצל"פ בבקשה להכיר בשותפות המבקשת כזוכה בתיק ההוצל"פ. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 30.5.10, צורף כנספח 7 לבקשה).

ואולם, כפי טענת המבקשת הרשמת הנכבדה, בהחלטתה נשוא הערעור מיאנה להכיר במבקשת כזוכה בתיק ההוצל"פ. בהחלטתה קבעה הרשמת כדלקמן:

"נא לפרט החוב המגיע מאת הממחה לנמחה וממה הוא נובע.

לממחה חובות לנושים רבים ולנמחה זכות קדימה בגביית שכר הטרחה שנקבע בפסק הדין אך לא כך הדבר באשר לסכום הזכיה עצמו.

ככל שיש לממחה חובות שכ"ט עו"ד הנובעים מעניינים אחרים יש בגביית מלוא הסכום כגביית חובות הממחה בהוצאה לפועל שלא באמצעות פסק הדין".

כפי שציינתי בראשית הדברים, הנני סבור כי במקרה זה הדין עם המבקשת.

כפי טענת המבקשת, הנני סבור כי ניתן לאכוף המחאת זכות ובהתאם לאמור בה לרשום את הנמחה כזוכה בתיק ההוצל"פ מאחר ועל פי סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967, זוכה הינו מי שניתן פסק דין לזכותו לרבות חליפיו.

השופט בר אופיר מציין בספרו, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", כרך א' מהדורה שישית בעמ' 3, כי ברור מהגדרה זו כי לא רק הזוכה עצמו יכול להיחשב זוכה אלא גם חליפיו, לרבות יורשיו (אם נפטר) וכן כל מי שקיבל את זכויותיו של הזוכה מכוח המחאת חיובים או בדרך אחרת.

טענות המשיבים כפי שהועלו בתגובתם אינן משנות את העובדה כי הוצגה בפני הרשמת הנכבדה המחאה זכות שכל עוד לא בוטלה על ידי ערכאה מתאימה היא בגדר מסמך חוקי ומחייב.

כלל לא נהיר לי מהו המקור החוקי לפיו מבקשים המשיבים את המבקשת להציג בפניהם חובותיה של נצרים כלפיה, וממילא, ככל שבפי המשיבים טענות אודות המחאת הזכות הם רשאים להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך.

על רישום שמו של צד כזוכה בתיק ההוצל"פ מכוח המחאת זכות ראה פסק דינה של כב' השופטת י' שטופמן מיום 15.7.09 בתיק בר"ע (ת"א) 1662/08 ארז (ג.ז.) ייעוץ כלכלי והשקעות בע"מ ואח' נ' שרון פרז (לא פורסם). (פסק הדין אושר בבית המשפט העליון בתיק רע"א 7754/09 בהחלטתו של כב' השופט ס' ג'ובראן מיום 4.5.10 (פורסם באתר נבו).