פסק דין
1. א. א) בתאריך 8.11.12 ביקש התובע מהנתבעת להחליף רצועה לשעון ברצועה חדשה.
ביום 8.2.13, לאחר שלושה חודשי המתנה הגיע התובע לחנות הנתבעת על מנת לקבל את השעון חזרה ללא החלפת הרצועה- זאת מאחר ומספר ימים לפני כן, נאמר לתובע, שלדברי היבואן אין לשעון רצועה חלופית וכי עומדים לרשותו 3 שעונים חלופיים, אותם יוכל התובע לרכוש במחיר של ערך הרצועה, קרי בסך של 209 ₪.
ב) התובע עיין בשעונים המוצעים ואז החליט התובע שלא לקבל הצעת השעונים החלופיים, אלא לקבל שעון בהנחה של 20% בתוספת זיכוי בשווי הרצועה ולאחר התלבטות, בחר התובע בשעון של חברת "טימברלנד" והוסכם שהמחיר יהיה 630 ₪.
ב. א) לאחר מספר ימים, בדק התובע החיובים העתידים בכרטיס האשראי ונדהם לגלות, שהוא חויב הן בסכום של 630 ₪ והן בסכום של 209 ₪ - בניגוד לסיכום עם המוכר וכתוצאה מכך, פנה התובע- עוד באותו יום- אל נציג הנתבעת ונציג הנתבעת השיב לו, שזהו מחיר השעון.
התובע ביקש לזכותו בסך 209 ₪ ולהגיע להבנות וביקש לבטל את העסקה וביקש לקבל את השעון הישן בחזרה.
נציג הנתבעת הסכים ואמר שתוך כמה ימים, יגיע השעון חזרה לחנות והתובע יוכל לקבלו.
ב) לאחר כשבוע, התקשר התובע על מנת לברר אם השעון הגיע ואז אמר לו נציג הנתבעת, שחלה אצלו טעות במתן המידע, שכן היה צריך לזכות את התובע ולכן הציע נציג הנתבעת להפחית סך של 209 ₪, אך התובע עמד על רצונו לבטל העסקה ודרש לקבל חזרה את השעון.
ג. בסופו של יום, הגיע התובע אל חנות הנתבעת, החזיר את שעון ה"טימברלנד" וקיבל חזרה את השעון הישן ונאמר לתובע, שבהמשך ייצרו איתו קשר לגבי זיכוי וביטול העסקה.
בהמשך, אכן, יצרו קשר עם התובע והם היו מוכנים לזכותו בסך 209 ₪, אך גם נאמר לו, שהוא אינו רשאי לבטל את העסקה מאחר ונעשה שימוש בשעון.
ד. מאחר וניסיונותיו של התובע ליישב המחלוקת מחוץ לבית המשפט לא צלחה, הגיש התובע תביעה זו, בה ביקש לפצותו על הסכום ששילם עבור השעון שלא קיבל וכן עבור הזמן, הטרחה ועוגמת הנפש.
2. הנתבעת הוזמנה כחוק, אך לא הגישה כתב הגנה לבית המשפט וביום הדיון התייצב מר אילן סקליאר (להלן:"מר סקליאר") והסביר לבית המשפט, שיש בידו כתב הגנה ולא ידועה לו סיבת אי העברת כתב הגנה לבית המשפט ולצד שכנגד.
למרות שלא הוגש כתב הגנה, אפשרתי למר סקליאר להעלות בפני טענותיו, כנגד טענות התובע.
3. בסיפא לכתב התביעה ציין התובע, שלמען הגילוי הנאות הוא עו"ד – אם כי עו"ד לא פעיל.
אי פעילות זו באה לידי ביטוי גם באופן בה הוגשה התביעה, שכן התובע ציין בכותרת התביעה סך של 1,800 ₪ כסכום פיצוי או כסכום תביעה, אך בגוף התביעה כלל לא ציין כיצד הגיע לסכום זה, מה נזק או מה פיצוי נכלל בסכום זה, כאשר מסעיף 15 לכתב התביעה עולה, שהתובע אינו מבקש ביטול העסקה, אלא כל מבוקשו:" שהחברה תפצה אותי על הסכום ששילמתי עבור השעון שלא קיבלתי וכן עבור הזמן, הטרחה ועוגמת הנפש".
במכתב ששלח התובע ביום 5.3.13 (לפני הגשת התביעה), כותב התובע: "... כל שאני מבקש הוא לבטל את החיוב ולקבל את הכסף חזרה עבור שעון ה-"טמברלנד" המצוי ברשותכם" (ראה נספח ד' שצורף לכתב התביעה) וגם בעדותו בבית המשפט, אין התובע מבקש לבטל העסקה, אלא טענתו היא, שהוא הגיש תביעה על סך 1,800 ₪ על כל התהליך הזה, קרי:839 ₪ שכבר חויב, הפסד ימי עבודה ועוגמת הנפש שהייתה כרוכה בטלפונים אינספור ובמכתבים.
4. לאחר שעיינתי בכתב התביעה ולאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי במסמכים שצרף התובע לכתב התביעה – אני מחליט כדלקמן:
א. א) אם תחילה הצטמצמה השאלה השנויה במחלוקת בהחלפת רצועה בלבד, הרי שמצינו בתביעה זו, שטענה שהחלה בהחלפת רצועה, הסתעפה העסקה בהצעת שעון במקום החלפת הרצועה, משום שהתברר שאין לשעון התובע רצועה חלופית.
במקום הרצועה, הועמדו לרשות התובע 3 שעונים חלופיים אותם הוא יוכל לרכוש במחיר של ערך הרצועה, דהיינו, היות ומחיר הרצועה הוא 209 ₪, יכול הוא לרכוש שעון במחיר זה.
ב) לאור הצעת נציג הנתבעת, לא בחר התובע באחד מהשעונים הנ"ל, אלא בחר בשעון של חברת "טימברלנד" בעלות של 630 ₪, דא עקא, שזמן קצר לאחר מכן, הוברר לתובע, שהוא חויב גם בעלות השעון בסך של 630 ₪ וגם בעלות השעון החלופי במקום הרצועה בסך 209 ₪ ועל כפילות חיובים אלה, מלין התובע בתביעה זו.