יואל אמסטר שרותי הדרכה בע"מ נ' שמעון

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבע, תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 45,950 ₪ בגין השבת כספים ובגין נזקים שנגרמו לה בעקבות הסכם שנכרת בין הצדדים ואשר לפיו התחייב הנתבע לבצע דאייה במצנח ממונע, במסגרת סדנאות שעמדה התובעת לקיים עבור לקוח שלה ואשר היו אמורות לכלול כ-30 ימי פעילות. הנתבע הגיש תביעה שכנגד, ע"ס 42,986 ₪, לתשלום יתרת התמורה בגין ההסכם וכן פיצוי בגין עגמת נפש וזאת לאחר שהתובעת הפסיקה את פעילותו לאחר חמישה ימי פעילות בלבד מתוך כ-34 ימי פעילות.

תמצית טענות התובעת ונתבעת שכנגד - הטרוניה המרכזית של התובעת כלפי הנתבע, הנה כי מתוך חמישה ימי פעילות ראשונים, הצליח הנתבע לדאות מעל משתתפי הסדנה רק ביום פעילות אחד. כמו כן, לפי הטענה הדאייה לא הייתה למשך הזמן המינימאלי שנקבע בהסכם ובשאר הימים, לא המתין הנתבע עד השעה המוסכמת כדי להיווכח אם תנאי מזג האוויר משתנים ומאפשרים דאייה. התובעת עותרת להשבת סכום של 5,385 ₪ + מע"מ ששולם לנתבע בגין הדבקת מדבקות על המצנח, להשבת 5,525 ₪ + מע"מ בגין המקדמה ששולמה לנתבע עבור ההסכם (הסכום כולל הפחתה של 850 ₪ בגין יום פעילות אחד שבוצע), סכום של 2,990 ₪ ששילמה הנתבעת לחברה חיצונית עבור ייצור המדבקות וכן 30,000 ₪ בגין אובדן רווח ופגיעה במוניטין.

תמצית טענות הנתבע ותובע שכנגד – הנתבע טוען כי ביצע שתי דאיות באותם חמשת ימי פעילות שהתקיימו בטרם ביטלה התובעת את ההתקשרות. לטענתו, בשלושת הימים האחרים, תנאי מזג האוויר לא איפשרו את ביצוע הדאיות. לפי ההסכם, שיקול הדעת לעניין תנאי מזג האוויר הנו של הנתבע באופן בלעדי. כמו כן, לפי ההסכם, הנתבע יהיה זכאי לתשלום מלא, גם אם לא תתבצע פעילות הדאייה משיקולי בטיחות ובלבד שלא בוצעה הפעילות בעד 25% מכלל מועדי הפעילות. מאחר ובוצעו שתי דאיות מתוך חמישה ימי פעילות, עמד הנתבע בתנאי ההסכם והנו זכאי למלוא התשלום בגין חמשת ימי הפעילות ומשמעות הדבר כי הנתבע גם לא הפר את ההסכם. הנתבע טוען כי נכח בשטח כל יום עד למועד המוסכם ועזב רק בתיאום עם נציג התובעת. הנתבע עותר לחייב את התובעת לשלם את יתרת התמורה לפי ההסכם, בסך של 27,896 ₪ (לפי 34 ימי פעילות ויום מקדים נוסף פחות המקדמה ששולמה) ובתוספת 15,000 ₪ בגין עגמת נפש.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, לרבות תצהירים וסיכומים, החלטתי לדחות את שתי התביעות. למען הסר ספק, משמעות הדבר כי סכומים ששולמו על ידי הצדדים במסגרת העסקה, לא יושבו וכל צד לא ישלם סכום נוסף כלשהו לצד שכנגד. כמו כן, כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ה טבת תש"ע, 11 ינואר 2010, בלשכתי.