פסק דין
התביעה שבפני היא בעקבות תאונה מיום 27.06.2007, בין אופנוע בבעלות התובע, מר יואב רעני, לבין רכב בבעלות הנתבע, מר מיקי אדיב.
הצדדים נחלקו באשר לאחריות לתאונה. להלן טענותיהם כפי שהובאו בכתבי התביעה וההגנה, בנספחיהם ובבית המשפט:
יצוין כי הדיון בתיק זה אוחד הן באשר לתביעתו של התובע יואב רעני את הנתבע מיקי אדיב והן באשר לתביעתה של חברת הביטוח הישיר את יואב רעני, בשל סכומי כסף ששילמה למיקי אדיב.
לטענת התובע, בתאריך הנ"ל הוא נסע על אופנועו בכביש 461 בנתיב נסיעתו כדין. לפתע, רכב הנתבע, שנסע בנתיב הנסיעה הנגדי, ביצע פנייה שמאלה, התפרץ אל תוך נתיב נסיעת התובע ופגע בו.
התובע, מר יואב רעני, העיד בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. הוא מסר כי הוא עובד באגף הביטחון בעיריית יהוד. ביום התאונה הוא יצא מהעירייה, מרח' ויצמן, ופנה שמאלה לכביש 461 לכביש בני עטרות, צומת סביון. לאחר כ-300 מטרים ישנו צומת קטן ממנו ניתן להיכנס לבית העלמין, הוא נסע ישר וכאשר הוא נכנס לצומת הגיע רכב שרצה לבצע פנייה שמאלה לבית העלמין, פגע ברגלו השמאלית ובאופנועו והעיפו לצד השני. לאחר זמן מה הגיע אמבולנס למקום ופינה אותו לבית החולים.
מחקירתו הנגדית של מר רעני עלה כי חלק מהזמן הוא נסע בין שני טורי כלי הרכב בשל עומס תנועה, התאונה עצמה ארעה כאשר הוא חלף בצומת בין שני כלי רכב עומדים, מהירות נסיעתו הייתה 30-40 קמ"ש.
כאשר נשאל אם נהג לפי תקנות התעבורה, השיב כי לפי הידוע לו כן משום שאין תקנה שאוסרת על כך, וכך אף למד מפי נהגים אחרים.
מר רעני מסר כי הוא לא ראה כי כלי הרכב עומדים ומאפשרים לרכב הנתבע לפנות שמאלה משום שעומס התנועה נמשך מעבר לצומת.
לטענתו, לא ניתן לומר שהוא "השתחל" בין כלי הרכב משום שאין מדובר בסמטה צרה אלא בכביש רחב. הוא הבחין ברכב הנתבע מעט לפני התאונה אך לא ניתן היה לעשות דבר. כמו כן, רכב הנתבע נסע במהירות גבוהה.
לדבריו, במסגרת עבודתו הוא קשור למשטרת מסובים, משטרת התנועה בחנה את התאונה אך הוא לא הכיר את השוטר שביצע זאת.
לאחר התאונה הוא מסר עדות בבית החולים ולאחר מכן ניגש למשטרה לחתום על האישורים.
הוא מסר כי לא יכול היה לתקן את האופנוע בשל עלות התיקון הגבוהה ולכן הוא מכר אותו למוסך ב-27,500 ₪, קבלה על כך נמצאת בידי המוסך.
כאשר נשאל מדוע לא ציין בכתב התביעה שמכר את האופנוע בסכום שנקב, השיב כי אינו יודע, התביעה הוגשה לפי דו"ח השמאי, לא על שווי האופנוע אלא רק על הנזק. כמו כן, הוא מכר את האופנוע מזמן, אך לא מיד לאחר התאונה משום שתחילה סבר שיוכל לתקנו.
על מנת לתמוך בכל טענותיו, הפנה התובע את בית המשפט אל אישור אי הגשת תביעה, אל חוות דעת שמאי הרכב, אל חשבונית שכר טרחתו של שמאי זה ואל תמונות המתעדות את הנזק לרכב.
לטענת הנתבע, בתאריך הנ"ל, בשעה 18:00 או בסמוך לכך, רכב הנתבע נסע בכביש 461 ורצה לבצע פנייה שמאלה, כלי רכב שנסעו בנתיב מולו עצרו על מנת שיוכל לבצע את הפנייה וכאשר הוא החל בפנייתו, הגיח לפתע התובע, רכוב על אופנוע, במהירות מופרזת, עקף בין כלי הרכב אשר עמדו בצומת וכתוצאה מכך התנגש ברכב הנתבע.
יש לציין כי "ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ" היא שהגישה את כתב הגנתו של הנתבע וטענות אלה נטענו אף בכתב התביעה שכנגד אותו הגישה האחרונה כנגד התובע.
הנתבע, מר מיכאל אדיב, העיד בבית המשפט באשר לנסיבות קרות התאונה. הוא מסר כי השעה הייתה 4 אחר הצהריים והצומת היה עמוס. הוא רצה לפנות לבית העלמין ולכן נסע בנתיב המיועד לפנייה שמאלה. בשל עומס התנועה לא ניתן היה לפנות שמאלה משום שכלי רכב חסמו את הצומת. מר אדיב יצר קשר עין עם שני כלי הרכב הראשונים בטור ואלה אמרו לו שהם יעמדו כדי שהוא יוכל לפנות שמאלה, הוא חיכה עוד מספר דקות, הצומת התפנה והוא החל לנסוע לאט, כאשר לפתע הגיע אופנוע מבין כלי הרכב, בו הוא לא הבחין קודם לכן ואינו יכול לקבוע את מהירותו, הפתיע אותו ופגע ברכבו.
מחקירתו הנגדית של מר אדיב עלה כי הוא נכה של ביטוח לאומי החולה בטרשת נפוצה ובשל מחלה זו תגובותיו הן פחות מהירות, רכבו הוא אוטומט אך אין בו התקנים מיוחדים.
הוא לא ראה את אופנוע התובע עד לרגע הפגיעה בשל עומס התנועה ובשל כלי הרכב הרבים שהסתירו לו.