יהושע שור נ' בית מרקחת פארמה טבע חברת תעוזה מ.י. בע"

החלטה

לבית הדין הוגשה בקשה לתיקון כתב הגנה (כאשר כתב ההגנה המקורי הוגש ב-12/10/09). בנוסף, ומסגרת הבקשה לתיקון כתב ההגנה – מבקשת הנתבעת, לראשונה, להגיש גם כתב תביעה שכנגד.

עיקר טענותיה של הנתבעת הן, כי כב' הרשמת העירה בדיון המוקדם, מיום 3/10/10, על כך שחסר פירוט בכתב ההגנה, ועל כן בסה"כ מבקשים עתה להשלים את החסר, וכי ב"כ התובע אף הסכים לכך כאשר אמר בדיון כי:"אם צריך לתקן את כתב ההגנה - שיתקנו בהתאם, לא נסכים להרחבת חזית". כמו כן, על פי טענת ב"כ הנתבעת – אינו מוגבל, ע"פ תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן התקנות) בהגשת כתב תביעה שכנגד רק למועד הגשת כתב ההגנה, ורשאי לעשות כן גם בשלב מאוחר יותר, מה גם שטרם החל שלב ההוכחות בתיק.

מנגד, מתנגד ב"כ התובע לשינוי הגרסה שבכתב ההגנה, והוספת עובדות חדשות, וטוען כי כתב ההגנה משנה את ההגנה בצורה מהותית, כאשר כלל לא ניתן הסבר בתצהיר מתי נודע למנהלת הנתבעת על העובדות החדשות שמועלות בכתב ההגנה המתוקן. עוד טוען כי בעקבות תיקונים אלו, מבוקש, לראשונה, להגיש כתב תביעה שכנגד, אף שהיה עליהם לעשות זאת יחד עם הגשת כתב ההגנה המקורי, ולא למעלה משנה לאחר מכן.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה וכן במלוא החומר שבתיק הריני קובעת כדלקמן:

א.יובהר כבר עתה, כי במחדלה של הנתבעת להגיש כתב הגנה מפורט מלכתחילה, אין משום מתן "פרס" לנתבעת – לתקן את כתב ההגנה ככל העולה על רוחה, ובכל מועד שהוא, תוך הוספת עובדות חדשות שלא בא זיכרן בכתב ההגנה המקורי. התנהלות הנתבעת מעוררת תמיהות רבות – מדוע לא פירטה את כתב ההגנה מלכתחילה, כפי שהיה עליה לעשות, ומדוע שונתה גירסתה בנקודות משמעותית – עובדות שהיה על הנתבעת לכתוב בצורה ברורה ומפורטת בכתב ההגנה המקורי. בנוסף, אין כל הסבר מדוע לא הוגש כתב תביעה שכנגד במועד הגשת כתב ההגנה המקורי (שהרי הידיעה על כוונתה להגיש כתב תביעה שכנגד לא הייתה תלויה בדיון המוקדם שקויים).

ב.הטענה כי ממילא לא נגרם נזק לתובע – אינה נכונה. ראשית, מתברר כעת כי הדיון המוקדם קויים שלא לצורך – שהרי לו היה מוגש פירוט כנדרש, ניתן היה לסיימו, ואילו עתה, במועד כה מאוחר – יש להתחיל את ההתדיינות מההתחלה (לאחר מספר הארכות שניתנו לנתבעת להגיש את הבקשה). כך גם נגרם בזבוז זמן והוצאות לתובע בגין הגשת הבקשה – אשר כאמור, אינה רק מוסיפה פרטים מסויימים שהיו חסרים בכתב ההגנה, אלא משנה את גרסת הנתבעת במספר נקודות מהותיות. הארכת ההתדיינות שלא לצורך נובעת גם בכך שמבקשים להגיש רק עתה את כתב התביעה שכנגד, ואילו הייתה מוגשת התביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה– היה מסתיים זה מכבר ההליך המוקדם בתיק כולו.

ג.גם טענת הנתבעת כי יכולה להגיש כתב תביעה כשכנגד ללא הגבלת זמן (ובלבד שלא החל שלב ההוכחות)– אינה נכונה ואינה סבירה. לעניין זה - ואף שאין לכך התייחסות ספציפית בתקנות בית הדין לעבודה - מקובל גם בבית דין זה האמור בתקנות סדר הדין האזרחי לעניין מועד הגשת כתב תביעה שכנגד, וככל שנתבע מעוניין שכתב תביעתו כנגד התובע תתברר בתביעה אחת – עליו להגישו עם הגשת כתב ההגנה. בכל מיקרה, שיהוי של למעלה משנה – הוא שיהוי ניכר, ואין בית הדין מחוייב לקבלו ככתב תביעה שכנגד.

ד.עוד יצויין, כי בדבריו של ב"כ התובע בדיון המוקדם כאמור לעיל, (אשר נאמרו בעיקר לצורך ההתנגדות לשינוי חזית), אין כדי להתיר אוטומטית לנתבעת את תיקון כתב ההגנה, ולגיטימי שצד מתנגד לתיקונים במסגרת דיון מוקדם, שלא באמצעות תיקון כתב טענות. לכן אין לקבל את עמדת הנתבעת בדבר "הסכמת" ב"כ התובע לתיקון (שלא ידע גם את מהותו ותוכנו בשלב זה ) ובוודאי שלא לעניין ההוצאות.

ה.יחד עם זאת, כידוע, בית הדין נוהג בגמישות מסויימת לעניין תיקון כתבי טענות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 41 (א) לתקנות, והפסיקה שהתגבשה משך השנים – על מנת שמלוא המחלוקות תובאנה בפני בית הדין. בנוסף, אף שנכון היה בשלב זה שלא להתיר לנתבעת להגיש כתב תביעה שכנגד, לאור הזמן הרב שחלף (כאשר , כאמור, עצם הגשת בקשה לתיקון כתב הגנה אינה מהווה צידוק לשיהוי), קיים גם שיקול של מניעת התדיינות כפולה (לולא יתיר בית הדין את הגשת התביעה כתביעה שכנגד). לכן, גם משקולי יעילות של בית הדין, יתיר בית הדין את הגשת התביעה שכנגד. יחד עם זאת, ייעשה כן תוך פסיקת הוצאות מתאימה.

ו.בנסיבות אלו, ועל מנת שלא לעכב תיק זה מעבר לצורך, ולאור הגמישות הנהוגה בבית הדין לעניין תיקון כתבי טענות, אין בית הדין נעתר לבקשת ב"כ התובע לקיום דיון נפרד לחקירת המצהירה מטעם הנתבעת בעניין המועדים בו התגלו לה העובדות החדשות, כפי שביקש ב"כ התובע. בית הדין יתיר בית הדין את תיקון כתב ההגנה, כאמור, תוך פסיקת הוצאות.

ז.בנסיבות העניין, יתיר בית הדין את תיקון כתב ההגנה וכן את הגשת כתב התביעה שכנגד. יחד עם זאת, ולאור התנהלות הנתבעת כאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובע סך של 3,000 ₪, כשכ"ט עו"ד, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. האגרה בגין התביעה שכנגד תשולם ללא דיחוי. ב"כ הנתבעת יודיע לב"כ התובע על תשלום האגרה, וכתב תשובה לתביעה שכנגד יוגש תוך 30 יום מיום ההודעה דלעיל.

ח.התיק יוחזר לכב' הרשמת להמשך ניהול השלב המקדמי.

ניתנה היום, י"ב אדר ב תשע"א, 18 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.