אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יהושע ואח' נ' לוי ואח'

יהושע ואח' נ' לוי ואח'

תאריך פרסום : 30/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
22851-07-10
28/10/2010
בפני השופט:
נמרוד פלקס

- נגד -
התובע:
1. ראובן יהושע
2. חב' ראובן יהושע ושות'
3. עורכי דין

הנתבע:
1. ששון לוי
2. יסוד בה ר ששון לוי חברה לבנין בע"מ
3. זרמי חיים בע " מ

החלטה

עיקרי העובדות הצריכות לעניין

1. בפני בקשה לביטול עיקול זמני, אשר הוטל על כספי הנתבעים המוחזקים בידי מחזיקים שונים ובפרט בידי חברת שיכון עובדים השקעות בע"מ (להלן – "שיכון עובדים") וכן בקשה למתן רשות להתגונן.

2. עסקינן בתביעה כספית אותה הגישו התובעים, בסדר דין מקוצר, בגין חוב שכר טרחת עורך דין אותו כנטען על הנתבעים לשלם להם. התובעים הינם עורך הדין ראובן יהושע וחברת עורכי הדין באמצעותה הוא פועל (להלן יחדיו – "ראובן"). הנתבעים הינם מר ששון לוי ומספר חברות בשליטתו או שיש לו זיקה אליהן (להלן יחדיו – "ששון").

3. ראובן העניק לששון שירותים משפטים בעקבותיהם היה על ששון לשלם לראובן את שכר טרחתו. לאחר שששון לא פרע את הסכומים אותם היה עליו לפרוע, בהתאם להסכמות שונות בין הצדדים, נכרת בין הצדדים, ביום 21.10.2003, הסכם בדבר פירעון החוב (נספח א' לכתב התביעה, להלן – "הסכם השכ"ט"). עיקרי הסכם השכ"ט היו כדלקמן: סך חובו של ששון הועמד על סך 72,400 דולר ארה"ב בצירוף מע"מ (להלן – "הסכום לתשלום"); ככל שששון ישלם לראובן סך 50,000 דולר ארה"ב בצירוף מע"מ עד ליום 28.2.2004 יראה הסכום לתשלום כמסולק, שאם לא יעשה כן יהיה עליו לפרוע את מלוא הסכום לתשלום בצירוף ריבית דולרית בשיעור 1% לחודש המצטברת על הקרן בכל שלושה חודשים, החל מיום 1.7.2001, כאשר שערו של אחד דולר ארה"ב לא יפחת מסך 4.7 ₪.

4. עוד פורט בהסכם השכ"ט (סעיף 3), כי ששון שילם לראובן טרם כריתת הסכם השכ"ט סך כולל של 17,600 דולר ארה"ב מתמורת מכר מחסנים מרחוב השושנה בירושלים (להלן – "המחסנים"). על פי הסכם השכ"ט, הסכום לתשלום נקבע לאחר שהופחתו התשלומים אותם קיבל ראובן מתמורת מכר המחסנים.

5. ראובן טען, כי חרף הפרת התחייבות ששון כלפיו ועל אף שעילת תביעתו התגבשה עוד בראשית שנת 2004, נמנע מהגשת תביעה כנגד ששון, וזאת לבקשת ששון ובא כוחו, עוה"ד פורגס. ששון ובא כוחו הציגו לראובן מצג על פיו נקשר ששון עם שיכון עובדים בעסקה בקשר לזכויותיו של ששון בבניין הידוע כ"בית מפא"י" ולכשיקבל ששון כסף בגין העסקה האמורה יפרע חובו כלפי ראובן.

לאחרונה נודע לראובן, כי ששון עתיד לקבל כסף מאת שיכון עובדים בגין עסקת "בית מפא"י" והואיל וזכויות ראובן לא הובטחו נאלץ להגיש את תביעתו זו. ראוי לציין, כי ששון אישר בעדותו בפני שאכן בראשית חודש נובמבר, קרי – בעוד פחות משבועיים הוא עתיד לקבל כסף מאת שיכון עובדים. להערכת ששון הסכום אותו הוא עתיד לקבל בשלב הראשון הינו כמה מליוני דולרים של ארה"ב.

6. דומה, כי אין מחלוקת שמצבו הכלכלי של ששון אינו מן המשופרים וראיה לכך הינם העיקולים הרבים המוטלים על זכויותיו במקרקעין נשוא עסקת "בית מפא"י". אף בא כוחו של ששון אישר בסיכומיו, כי ששון סובל "מקשיי נזילות".

7. ששון טוען, כי אינו חייב לראובן דבר. לטענתו עוד קודם לכריתת הסכם השכ"ט שילם לראובן סכומי כסף, אשר לא הובאו בחשבון בעת כריתת הסכם השכ"ט, לרבות תקבולי מכר המחסנים. כן טען ששון, כי ראובן לא העביר לידיו סכומי כסף אותם קיבל כהחזר בגין עירבון שהופקד בבית המשפט העליון. כן, ככל שירדתי לסוף דעתו של ששון, הרי שלשיטתו ראובן מכר את המחסנים תמורת סכום גבוה משדווח לששון ונטל סכום זה לידיו.

למען הסדר הטוב יאמר, כי מעדות ששון ותצהיריו עולה שכלל הסכומים אותם שילם לראובן, או קיבל ראובן בגין מכר המחסנים, התקבלו לפני כריתת הסכם השכ"ט. האמור הינו למעט סך 13,400 דולר ארה"ב שהתקבלו לאחר כריתת הסכם השכ"ט - סכום אשר תשלומו אינו שנוי כלל במחלוקת בין הצדדים (השוו: סעיף 62 לתצהיר התגובה של ראובן מיום 24.10.10); וכן תשלום בסך 25,000 ₪ שהתקבל בגין החזר פיקדון מבית משפט העליון לגביו חלוקים הצדדים – ראובן טוען שהסכום הוחזר לששון ואף הציג ראיות לכך ואילו ששון טוען את ההיפך.

8. בשנת 2007 כרת ששון עם שיכון עובדים הסכם בקשר לעסקת "בית מפא"י" (נספח ב' לתצהיר ראובן מיום 18.7.10). להסכם האמור צורף נספח בו פורטו נושי ששון, או אלו הטוענים לזכות נשיה. בין הנושים האמורים פורט גם ראובן. אין חולק, כי לראובן לא היתה יד ורגל בעריכת ההסכם האמור, שכן הצדדים לו היו ששון ושיכון עובדים.

9. לאחר שהוגשה התביעה דנן וניתן בגדרה צו עיקול זמני פנה ששון במספר מכתבים אל ראובן (נספח 3 לבקשה למתן רשות להתגונן). במכתבים האמורים כתב ששון בין היתר: " ... קבענו בינינו שנפגש... ונדבר על החשש שלך מהתיישנות הטענות הכספיות שלך ... למרות שפישלת בהליך שייצגת אותי ... הסכמתי לשלם לך את יתרת השכ"ט בסך 6,000 $".

הפן הנורמטיבי עיקול זמני

10. מבקש הסעד הזמני נדרש לשכנע את בית המשפט "על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה". ראו: תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן – "התקנות"). לפיכך נדרש מבקש הסעד הזמני להראות כי תביעתו העיקרית אינה טרדנית וכי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. ראו: רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו(1) 529, 533; רע"א 8553/07 כתנאי נ' שכטר (פורסם במאגרים)- פסקה 11 להחלטה.

ודוק, הראיות הנדרשות לשם מתן צו עיקול זמני אינן צריכות להוכיח את התביעה ברמה המאפשרת מתן פסק דין לטובת התובע, אלא די בהיותן מצביעות על כך שהתביעה אינה מחוסרת סיכוי. ראו: רע"א 7139/96 טרינגוב נ' טפחות, פ"ד נא(2) 661, 666; רע"א 970/02 ריבר נ' מגדל (פורסם במאגרים) – פסקה 4 להחלטה.

11. הערכת סיכויי התביעה נעשית באורח לכאורי בלבד, בשים לב לחומר הראיות שהניחו הצדדים לפני בית המשפט. הערכה זו אינה אמורה לשקף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה העיקרית. ניתן אף לומר שראוי כי בית המשפט יימנע מלשוות לממצאיו העובדתיים לגבי הסעד הזמני, נופך של ממצאים חלוטים. ההליך בו מתבררת הבקשה לסעד זמני, הוא הליך מקדמי באופיו, שבו נבחנות ראיות וטענות הצדדים במבט על, לשם הכרעה בשאלה אם הונחה תשתית הולמת לכאורה לקיומה של עילת התביעה. הואיל והראיות שמביאים בעלי הדין עת נדונה הבקשה לסעד זמני, אינן משתרעות על מלוא הפלוגתאות הנטושות במחלוקת ביניהם, ייתכן כי בתום הדיון בהליך העיקרי, לא יימצא מתאם בין הקביעות המקדמיות לגבי סיכויי התביעה, לבין התוצאה הסופית. ראו: ע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4) 105, 108.

12. סוגייה נוספת אותה יש לשקול היא נטיית מאזן הנוחות לטובת מבקש הסעד הזמני. יש לערוך בחינה השוואתית של "הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר". ראו: תקנה 362(ב)(1) לתקנות. קיים יחס גומלין בין הזכות לכאורה לבין מאזן הנוחות. יחס גומלין זה זכה בפסיקת בתי המשפט לכינוי "מקבילית-כוחות". משמעות הדבר היא שככל שסיכויי התביעה טובים יותר, כך מתמתנת הדרישה בעניין מאזן הנוחות ולהיפך. ראו: רע"א 3577/09 ביבי נ' אייץ אנד או (פורסם במאגרים) – פסקה 13 להחלטה; רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (פורסם במאגרים) – פסקה 8 להחלטה.

יחד עם זאת יוער, כי הן מאזן הנוחות והן הזכות לכאורה חייבים לעמוד ברף מינימלי, שאם לא כן לא יהיה מקום למתן סעד זמני. ראו: רע"א 706/09 קופת חולים מאוחדת נ' המרכז הכירורגי ירושלים (פורסם במאגרים) – פסקה 8 להחלטה; רע"א 2826/06 שלמה אליהו נ' ישעיהו לנדאו (פורסם במאגרים) – פסקה 3 להחלטה.

13. דומה, כי הדרישה לקיום חשש סביר שאי מתן צו העיקול יביא להכבדה על ביצוע פסק הדין (ראו: תקנה 374(ב) לתקנות), הינה למעשה פירוט חלק ממאזן הנוחות לעניין עיקול זמני. אם הונחה תשתית עובדתית המקימה חשש סביר שדחיית הבקשה לעיקול זמני תכביד על ביצוע פסק הדין הרי, שיש בכך משום הצבעה על נזק למבקש העיקול הזמני. אזי ייבחן הנזק הצפוי למשיב ממתן הסעד הזמני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ