1. עניינה של התביעה בתוכנית טלוויזיה ששודרה בערוץ הראשון, ששמה "שישי בגאון".
מנהלה של התובעת (להלן: "
מנור"), טען כי הוא הגה תוכנית בעלת קונספט של שעת שידור על אירועים היסטוריים שקרו בשנה מסוימת בעבר. הוא ניסה לעניין את חברת "רשת" בתוכנית, ולאחר ש"רשת" דחתה אותו, הוא בקש להציע את התכנית לנתבעת 4 (להלן: "
רשות השידור"). לצורך כך, פנה מנור לנתבע 1 (להלן: "
גאון") משום שלגאון - כך טען מנור, היו קשרים עם רשות השידור.
2. אין מחלוקת כי לאחר פגישה עם רשות השידור, התקשרו התובעת (שתכונה להלן גם "
מעגלות") ורשות השידור בהסכם (להלן: "
הסכם מעגלות-רשות השידור")
, לפיו תפיק התובעת עד 40 תוכניות של התוכנית (ששמה היה אז "ימים מאושרים"). כן ניתנה לרשות השידור אופציה להאריך את ההסכם לשנים נוספות. במקביל התקשרה מעגלות בהסכם עם גאון, לפיו הוא ינחה את התוכנית (להלן : "
הסכם גאון").
3. התוכנית הראשונה שהופקה - לא התקבלה על ידי רשות השידור. בשלב זה הציע גאון למנור כי יצורף לתוכנית עורך נוסף - הנתבע 3 (להלן: "
סמריק"). סמריק דרש להיות מפיק שותף בתוכנית, והוסכם איתו כי הוא יתחלק עם מעגלות ברווחי התוכנית, כך שכל אחד מהם יקבל מחצית מהרווחים. לאחר שסמריק הפך לשותף בהפקת התוכנית, נערכו בה שינויים, בין היתר שונה שמה ל"שישי בגאון", והיא עלתה לשידור.
4. במהלך הפקת התוכניות, נוצר מתח בין סמריק לבין מנור. הטעם לכך היה, לטענת מעגלות, משום שסמריק היה מעוניין להפיק את התוכנית באופן בלעדי, ללא מעגלות. בשלב מסוים, מנור אף הודיע לסמריק כי הוא מפטר אותו מהתוכנית. בסופו של דבר מנור חזר בו מהודעת הפיטורים, ובין הצדדים נחתם מסמך המשקף את ההסכמות ביניהם (להלן: "
הסכם
מעגלות - סמריק", נספח 7 לתצהיר סמריק). לאחר חתימת הסכם מעגלות - סמריק, הופקו 7 תוכניות נוספות של "שישי בגאון", כאשר בסך הכול שודרו 24 תוכניות של "שישי בגאון", ללא שהיו לרשות השידור כל טענות ביחס אליהן.
5. ביום 10.8.03 הודיע גאון למעגלות כי הוא מבטל את הסכם גאון, משום שלטענתו הסכם זה הופר על ידי מעגלות (מכתבו של גאון ממועד זה יכונה להלן: "
הודעת הביטול"). לאחר הודעת הביטול, כתבה רשות השידור ביום 31.8.03 למעגלות, כי נודע לה כי הסכם גאון עומד להסתיים, וכי לכן בדעתה של רשות השידור להתקשר בהסכם עם גורם אחר להפקת התוכנית.
ואכן, ביום 1.9.03 התקשרה רשות השידור עם סמריק ועם הנתבעת 2 (חברה בבעלותו של גאון באמצעותה הופקה התוכנית, להלן: "
חמש חמש") בהסכם (להלן: "
הסכם רשות השידור - חמש חמש"), מכוחו המשיכו סמריק וחמש חמש להפיק את התוכנית. במסגרת זו הופקו 93 תוכניות נוספות, עד ליום 29/4/2005.
6. בתביעה דנן תובעת מעגלות פיצוי בגין התוכניות שהופקעו ממנה לטענתה שלא כדין, בהתאם לשיעור הרווח שהיא היתה מרוויחה אלמלא פעלו הצדדים האחרים שלא כדין.
כפי שיובהר בפירוט להלן, אני סבורה כי מעגלות זכאית לפיצוי מגאון, אשר התחיל את התהליך שבסופו חדלה מעגלות להפיק את התוכנית - כאשר הודיע, שלא כדין, כי הוא מבטל את הסכם גאון. כתוצאה מכך השתמשה רשות השידור בזכותה החוזית וביטלה את ההסכם עם מעגלות (והתקשרה בהמשך בהסכם ישירות עם סמריק וגאון). לאחר שרשות השידור ביטלה את הסכם מעגלות-רשות השידור, לא היתה עוד תוכנית שמעגלות היתה צריכה להפיק, ולפיכך לא היתה עוד לסמריק מחויבות כלפי מעגלות להפיק ולערוך את התוכנית.
האם הפר גאון את הסכם גאון?
7. כפי שצוין לעיל, שלח גאון ביום 10.8.03 את הודעת הביטול למנור, בה הודיע על ביטולו של הסכם גאון. כידוע, מסירת הודעת ביטול שלא כדין, מהווה הפרה יסודית של הסכם (או הפרה יסודית צפויה - ר' ע"א 3940/94
רונן נ. ס.ע.ל.ר. חברה לבנין בע"מ ואח', פ"ד נ"ב(1) 210 (להלן: "ענין
רונן") בעמ' 225, וכן מ' דויטש
ביטול חוזה בעקבות הפרתו (תל אביב, 1993), בעמ' 304-306). לכן, יש לבחון האם היתה הודעת הביטול מוצדקת במועד בו נשלחה, ומהטעמים שנזכרו בה - שאלמלא כן יש לרואת בה כהפרה יסודית של הסכם גאון על ידי גאון.
8. שני טעמים לביטול צוינו בהודעת הביטול - הראשון, הטענה לפיה מנור פיטר את סמריק, והשני - הטענה לפיה מנור מאחר בתשלומים שהיה עליו לשלם לגאון עבור התוכנית. כפי שיובהר, אני סבורה כי אף אחד מהטעמים הללו לא הצדיק את ביטול הסכם גאון.
הטענה לפיה מנור פיטר את סמריק -
9. בהודעת הביטול טען גאון כי מעגלות הפרה את ההסכם עם סמריק, בכך שביום 15 במאי 2003 ביטל מנור את ההתקשרות עם סמריק. עוד נטען בהודעת הביטול כי אף לאחר מכן, נגרם נזק רב ובלתי הפיך לאופן שבו מתנהלת התוכנית.
10. אני סבורה כי אף אם התנהלותו של מנור כלפי סמריק היתה מלכתחילה הפרה של הסכם גאון, הרי עד למועד בו נשלחה הודעת הביטול על ידי גאון, אין ספק כי הפרה זו תוקנה במלואה, לשביעות רצונם של כל הצדדים.
אכן, בשלב מסוים הוחלפו בין מנור לבין סמריק דברים קשים, וסמריק אף סולק ממשרדי מעגלות (ר' סעיף 21 לסיכומי מעגלות). אולם, כפי שצוין לעיל, לאחר תקרית זו התקשרו סמריק וגאון במהלך חודש מאי 2003 בהסכם כתוב ביניהם, הוא הסכם מעגלות - סמריק. בהסכם זה גובשו תנאים להמשך שיתוף הפעולה בין מנור לבין סמריק בהפקת התוכנית. כבר ביום ההתקשרות בהסכם מעגלות-סמריק, הוקלטה תכנית נוספת, ושש תוכניות נוספות הוקלטו לאחר מכן. במהלך התקופה הזו המשיכו כל הצדדים (גאון, סמריק ומנור), לעבוד יחד על הפקת התוכניות.
אף שסמריק טען כי המשיך בעבודתו בתקופה זו "בשפתיים קפוצות", הרי אין חולק כי הצדדים השכילו להמשיך בעבודה, ליצור תוכניות נוספות ששודרו, בלא שהיו למי מהצדדים טענות ביחס לכך.
11. לכן, אינני מתייחסת לשאלה האם פיטוריו של סמריק - לו היה מנור מפטר אותו, היו מהווים הפרה של
הסכם גאון. לצורך תשובה לשאלה זו, היה מקום לבחון האם העסקתו של סמריק בתוכנית היתה התחייבות של מנור כלפי גאון. על פני הדברים, התחייבות כזו אינה קיימת באופן מפורש בהסכם גאון - אם כי יתכן, לאור החשיבות שראה גאון בהעסקתו של סמריק בתוכנית, כי מדובר בתנאי שהתווסף להסכם גאון. כאמור, אין מקום להכריע בשאלה זו.
12. גאון טען בהודעת הביטול גם כי בעקבות עזיבתו של סמריק את התוכנית, נגרם נזק בלתי הפיך לאופן בו התוכנית התנהלה. אינני סבורה כי טענה זו הוכחה. כאמור, מייד לאחר שסמריק סולק מהאולפן, הגיעו מנור וסמריק להסכמה, שאחריה הצליחו הצדדים להפיק תוכניות שכולן התקבלו על ידי רשות השידור, ולא נטען כי היתה בהן בעיה כלשהיא.