אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יהב נ' מ.א. אילנות חברה לבניה בע"מ ואח'

יהב נ' מ.א. אילנות חברה לבניה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 14/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45455-06
09/02/2010
בפני השופט:
יעל הניג

- נגד -
התובע:
יוסי יהב - פשרה
הנתבע:
1. מ.א. אילנות חברה לבניה בע"מ
2. איילון בע"מ - חברה לבטוח
3. יוסף ביטון
4. גיא ביטון
5. מגדל חברה לביטוח בע"מ
6. י. שני מהנדסים

החלטה בשאלת מניעות להעלות טענת כפל ביטוח על ידי מגדל

מוזר בעיניי שהצדדים שהגיעו להסכמות לפני כחודש וחצי לא מצליחים להבין על מה הסכימו כשהדברים מצאו את ביטויים בפרוטוקול בית המשפט.

למיטב זכרוני ההסכמות שהושגו באו לאפשר לכל הצדדים לפרוס חזיתות רחבות וזכור לי היטב שעו"ד שלמון כבר באותו מועד עמדה על הטענה של מגדל. כמו כן, זכור לי שעו"ד מנדה התנגד לטענה. לכן נרשם בפרוטוקול שהצדדים יטענו לחלוקת אחריות (נזיקית) וביטוחית ועל רקע זה צורפו כל הפוליסות הרלוונטיות והמסמכים הביטוחיים.

כשלעצמי לא ברור לי הלהט של הצדדים להתדיין נוכח שווי התיק (שכבר הוסכם) אך הצדדים עומדים על ההתדיינות ואני מאפשרת להם חזיתות רחבות לפי ההסכמות הדיוניות.

בכך אין כדי לקבוע שאכן קיים כפל ביטוח, הצדדים ימשיכו בטיעוניהם המעמיקים.

ניתנה והודעה היום כ"ה שבט תש"ע, 09/02/2010 במעמד הנוכחים.

יעל הניג, שופטת

פסק דין

ההתנהלות בתיק זה מדגימה ריבוי של הליכי סרק וטענות סרק כביכול בין ניזוק ומזיקים ובעצם בין שני גופים מסחריים גדולים, חברות ביטוח, שלא פסחו על אף אפשרות לסרבל את הדיון בתביעה נזיקית המגיעה כל היותר ל- 50,000 ₪.

עקב תיקים כאלו בין השאר מוטל עומס גדול על בתי המשפט, עומס ממנו נפגעים כל המתדיינים ובפרט אותם מתדיינים שאין להם גב כלכלי. על כך יש להצר.

התובע נפגע בתאונת עבודה מיום 20/10/05. לטענתו הוא נפל מפיגום לא רציף, לא תקני מגובה של 4 מטר ונגרמו לו נזקי גוף. התובע היה אז קבלן עצמאי שנתן את שירותיו לקבלן הראשי בפרוייקט היא הנתבעת 1. לזכות הצדדים, זכות מעטה בלבד יש לומר, הם השכילו לסלק את התביעה של התובע בפשרה בסכום של 48,363 ₪ + הוצאות.

התובע לא נחקר על תצהירו בנוגע לנסיבות התאונה, כך גם יתר הצדדים המעורבים שהגישו תצהירים בנושא זה. בהסכמה הוגשו כל התצהירים על נספחיהם למעט חוות דעת מומחה בטיחות מטעם התובע.

כבר עתה אני קובעת כי לא היה פגם בטיחותי או הפרת תקינה באופן בניית הפיגום. הפיגום בחלקו הרלוונטי לא נועד להליכה ולא נועד לעמידה ומכל מקום לא הוכח אחרת. העובדה שהתובע מסיבותיו נקלע אל המרווח שבין קורות הברזל של הפיגום ונפל אינה כשלעצמה מעידה שהיה פגם בהתקנת הפיגום. לא מצאתי הגיון בטענה שמי מהמעורבים צריך היה לשים שלט לפני אותו קטע של הפיגום המזהיר מפני נפילה. יש גבול להטלת אחריות על אחרים. אדם שהוא קבלן עצמאי ומנוסה כמו התובע יכול לדעת שבמקום שבו אין "מזרונים או מיטות" כהגדרת הצדדים ניתן ליפול. מצד שני, יתכן ובכל זאת היה המרווח בעייתי כשלעצמו גם אם תקני ולכן אני סבורה שטוב עשו הצדדים שסילקו את תביעת התובע בפשרה.

אשר ליחסים בין חב' אילנות לבין קבלן הפיגומים (נתבעים 1-3) ככל שהדבר רלוונטי הרי חלוקת האחריות ביניהם צריכה להיות 90% לקבלן הפיגומים ו- 10% בלבד לחב' אילנות. חב' אילנות אחראית משום שהיא בעצם הקבלן הראשי וגם אם סמכה על קבלן הפיגומים הרי קיים מימד מסויים של אחריות גם מצידה, יתכן שהמרווח בפיגום נוצר במהלך העבודה. למהלך זה יש אחריות גם לחב' אילנות. ואולם כמובן עיקר האחריות היא לקבלן הפיגומים שהקים אותם ושצריך לתחזק אותם.

אשר לאחריות של המפקח באתר, חב' י. שני מהנדסים: הפיקוח שלה מוגבל לעבודות הנדסיות. הקמת פיגומים היא פעולת עזר לבנייה עצמה ולא קשורה לעבודות הנדסיות אין אחריות לחב' י. שני.

כעת לשאלות שהעסיקו את הצדדים והם לא נחו ולא שקטו עד שלא פרשו את כל משנתם על השולחן:

הצדדים לא הביאו ראיות לגבי אומד דעת הצדדים (כמשמעותו בסעיף 25 לחוק החוזים חלק כללי תשל"ג 1973) בעת ועובר להוצאת "אישור על עריכת ביטוח עבודות קבלניות" קבלני בנייה ושיפוצים מיום 19/7/05.

למעשה מדובר כאן במחלוקת בין חב' הביטוח איילון לבין חב' הביטוח מגדל. מגדל טוענת כגד איילון שאיילון ביטחה בביטוח ראשוני וכעולה מהאישור את כל קבלני המשנה בפרוייקט לרבות את קבלני הפיגומים ביטון. היא אומנם הוציאה ביטוח לביטון אבל מאחר שאיילון קדמה לה והוציאה ביטוח ראשוני הרי היא צריכה לצאת מהתמונה וזאת לפי סעיף 3.3 לאישור. איילון טוענת כי האישור אינו מתייחס לקבלני משנה של אילנות, נתבעת 1, אלא לקבלני משנה של מי מהגורמים האחרים: עזרה ובצרון/ עיריית תל אביב / עובדיהם / מזמין העבודה (שהם המפקח, דיירי הבית ו/או בעלי הרכוש). לטענת איילון ביטון אומנם קבלני משנה של אילנות אך הם לא בוטחו במסגרת זו משום שאינם קבלני משנה של המזמינים כהגדרתם.

איש מהצדדים או מהעדים להוצאת האישור לא הובא להעיד. מבחינת פרשנות קיים רק הטקסט החוזי עצמו. מגדל העלתה את טענת הביטוח הראשוני כלפי איילון בשלבים מאוחרים של המשפט ולא בעת הגשת כתבי הטענות.

וכך אומר האישור בחלקו העליון:

האישור מופנה לעזרה ובצרון/ עיריית תל אביב / עובדיהם / מזמין העבודה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ