ידיעות תקשורת בע"מ נ' קורלנדר ואח'

החלטה

1.בבקשת רשות הערעור שבנדון מלינה המבקשת כנגד החלטת בימ"ש קמא (בימ"ש שלום קרית שמונה, ת"א 11825-01-10) מיום 4/7/2013 במסגרתה דחה בימ"ש קמא בקשה של המבקשת למתן צו לענין תשובות טובות יותר לשאלון, לעיון במסמכים ולמסירת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי.

המבקשת מבהירה כי בקשתה מתמקדת לשאלת העיון והגילוי (והאבחנה המתחייבת לגביהם).

לאחר עיון ובחינה אני רואה לדחות את הבקשה, זאת ללא צורך בקבלת תגובה.

2.ראשית, ספק בעיני אם הבקשה יכולה לשמש בסיס לבקשת רשות ערעור, זאת בזיקה להוראת סע' 1 (10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט – 2009.

בענייננו להדגיש כי הבקשה מתמקדת בהחלטה הנוגעת לגילוי המסמכים, אשר על פי הנטען לא ניתן כמתחייב. מאידך בנוגע להליך העיון (אשר הוראת הסע' הנ"ל מתירה רשות ערעור לגביו) בימ"ש קמא בענייננו התיר עיון גורף כפי שיפורט, וממילא סוגיה זו אינה עומדת באמת בבסיס הבקשה.

3.מכל מקום עסקינן בבקשה המזמינה על צד המהות, את התערבות ערכאת הערעור, בסוגיות דיוניות מובהקות, לרבות של דרך ניהול המשפט, תחום המצוי כולו באחריות ובשיקול דעתו הרחב של בימ"ש קמא, ואשר ערכאת הערעור אינה מתערבות בו אלא במקרים חריגים ביותר, אשר ענייננו אינו נמנה עימם, מכל וכל.

4.אולי מעבר לנדרש אוסיף כי גם לא מצאתי בסיס להתערב בהחלטה גופה, זאת משנוכחתי כי היא מאוזנת וממצה נכונה, בנסיבות, את הוראות הדין בהקשר לשאלת הגילוי והעיון;

בנסיבות התיק שבפניי ובפרט שעה שב"כ המשיבים נכון היה לאפשר בידי ב"כ המבקשת לעיין בכלל המסמכים המצויים ברשות מרשיו, די היה בנסיבות, לרבות בהקשר להיקף התעוד שבדיון במתן צו העיון שניתן, זאת ללא צורך בצו מקדים/מקביל המחייב גילוי בתצהיר של פרטי המסמכים השונים.

בנסיבות האמורות ומשלא מבקשים המשיבים לסייג או לצמצם את העיון רק למסמכים ספציפיים או לסוגי מסמכים כאלה או אחרים, לא היה נדרש שבימ"ש יוסיף ויקבע את גדר גילוי המסמכים ושאלת הרלבנטיות שלהם. בנסיבות דנן די היה בתצהיר גילוי המסמכים הכללי, שניתן בידי המבקשת במקרה דנן.

5.אומנם צודקת המבקשת בטענתה כי קיומה של רשימת מסמכים ספציפית ומלאה היה בה על צד העקרון כדי להקל לרבות במסגרת ניהול ההוכחות, למניעת מחלוקות וכדומה, ברם בנסיבות ובהינתן, בין השאר, היקף התיעוד שבדיון והקושי הכרוך בהכנת הרשימה, אין בטיעון זה כדי להטות את הכף.

בהקשר זה אציין כי ניתן ככלל למצוא מנגנון לתעוד המסמכים בהם עיין הצד שכנגד, זאת למניעת הגשת מסמך שלא עיינו בו (טענת "היה בארגזים" אותה מאזכרת המבקשת בבקשתה), זאת מבלי לחייב הגשת תצהיר גילוי מסמכים ארוך ומייגע ואשר ספק כיום, אם בכלל יהיה בו צורך ותכלית.

על כל פנים שיקול הדעת הנתון לבימ"ש קמא כמי שמנהל את ההליך שבין הצדדים ובקיא גם בהיקף השאלות שבמחלוקת, כמו גם מעמדם ומרכזיותם של הצדדים השונים בהליך שבפניו, הינו שיקול דעת רחב וגמיש ואין מקום ובסיס שערכאת הערעור תתערב בנושא כמבוקש.

6.מכלול הנימוקים שפורטו מלמדים כאמור כי דין הבקשה להידחות.

7.על אף התוצאה ומשעה שנדחתה הבקשה, ללא צורך בקבלת תגובה, ראיתי להימנע מקביעת חיוב בהוצאות במסגרת הבקשה שבפניי.

8.המזכירות תודיע.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ד, 29 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.