יאסין נ' מועצה מקומית פסוטה

החלטה

בפני בקשה שלמעשה בפרו' בית המשפט מיום 14.4.11 תוקנה במעמד הישיבה על ידי ב"כ המבקש/התובע, הבקשה ענינה לתיקון פסק בורר (ולא לביטולו) מכח שימוש בסעיפים 22 ו- 24 לחוק הבוררות התשכ"ח 1968.

אין חולק, כי הצדדים הסכימו ביום 30.5.10 להעביר את התיק להכרעת בורר וזאת בפני הרשם מורני, כך נאמר בפרו' בית המשפט מיום 30.5.10: "הגענו להסכמה אשר לפיה נשוא תיק זה יוכרע על ידי בורר מוסכם ובהעדר הסכמה הוא ימונה על ידי בית המשפט".

דא עקא, כי ביום 7.10.10 הסמיכו הצדדים את המהנדס ברלינר לשמש כבורר וכך צויין בישיבת הבוררות מפי שני הצדדים כדלקמן: עו"ד יאסין (ב"כ התובע) "הדברים המוסכמים עלינו הם: הבורר יעריך את שווי העבודות שבוצעו אם בכלל מטעם התובע והחלטתו תהיה מחייבת את שני הצדדים". עו"ד עאסי (ב"כ הנתבעת) :"לפי דיון שהיה ביננו עם עו"ד יאסין אך ורק סוכם בענין העבודות שהוזכרו ויוזכרו בכתב התביעה ולא כל תוכנית אחרת שאינה מוזכרת בכתב התביעה. כל תוכנית חדשה שנוספה זו הרחבת חזית".

עיננו הרואות כי הבורר המוסכם בין הצדדים נתבקש לתת את דעתו לגבי שווי העבודות שבוצעו אם בוצעו על ידי, התובע תוך הפניה לכתבי הטענות ולא לשום מקור אחר, אף אחד מהצדדים לא מצא לנכון להתייחס לכתב מינוי הבורר לשאלת הוצאות המשפט, שכ"ט של הבורר שנשאו בו הצדדים בחלקים שווים (5,000 ₪ כל צד) שאלת הפרשי הצמדה וריבית, אגרת בית המשפט ששולמה וכמובן שכ"ט עו"ד.

הבורר הוציא מתחת ידו פסק בורר שבחלקים מסוימים ממנו לא היה מקובל על התובע , התובע הגיש בקשה לביטול פסק הבורר ו/או תיקונו, אך בסופו של דבר חזר בו מהבקשה לביטול פסק הבורר.

בסופו של יום נותר התובע עם מס' דרישות, דרישה לפסיקת הוצאות משפט (החזר אגרה, או פטור מאגרה, שכ"ט עו"ד ושכ"ט המומחה ששולם על ידי התובע) וכן דרישה להפרשי הצמדה וריבית.

הנתבעת מצידה, מתנגדת מכל וכל לתיקון לטענתה לבית משפט אין פשוט סמכות לבטל את העניינים האמורים, אשר הוכרעו ע"י בורר והיא מפנה לסעיף 22 לחוק הבוררות אשר בסעיף קטן ד' מסמיך את בית המשפט לדון אך ורק בשני העניינים המנויים בסעיף קטן א1 ו/או א2 ואף אחד מהם לטענתה אינו מתאים לתיקונים המבוקשים ע"י התובע.

עוד טוענת הנתבעת המשיבה, כי חזקה על הבורר כי ביצע את האיזונים הנדרשים בעת מתן דעתו לרבות אותם היבטים כספיים העולים מתוך בקשת התובע.

בחנתי את הבקשה ואת התגובה לה כן עיינתי במסמכים שהוצגו לי ובפסק הבורר. אכן הסוגיה בעייתית, שכן בית משפט נדרש לא לבטל את פסק הבורר, אלא להתערב בשיקוליו הכספיים של הבורר שעה שהכריע כפי שהכריע ואיזן כפי שאיזן.

התובע פנה לבורר בבקשה לתיקון פסק בורר והבורר דחה את פנייתו. עצם הדחייה גם לה יש משמעות. על פי סעיף 22א לחוק הבוררות ניתנת האפשרות לבורר לתקן או להשלים את פסק הבוררות דבר שלא נעשה במקרה זה לאור עמדת הבורר. סעיף 22ד לחוק הבוררות קובע כי: "ליקויים כאמור בסעיף קטן א(1) או א(2) רשאי בית המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או ביטולו אף אם לא הייתה פנייה לבורר או שהייתה פניה והבורר לא הכריע בה". מכאן נובע, כי לבית המשפט יש סמכות גם לתקן את הנוגע בסעיפים 22(3) ו- (4) אף אם לא הייתה פנייה לבורר כאשר סעיף 22(4) מתייחס להיעדרות הוראה בדבר הוצאות הצדדים לרבות שכר טרחת עו"ד. סעיף 24 לחוק הבוררות אמנם כותרתו ביטול פסק הבוררות ואולם בסעיף עצמו נאמר, כי בית המשפט רשאי אף לתקן את פסק הבורר באחת מהעילות הבאות. סעיף 5 "בורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו" וכמובן שמי מהעניינים שציין התובע יכולים להיכנס לתוך הקטגוריה האמורה וכן סעיף 10 "קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין שאין עליו ערעור עוד" שיכולה להכנס בגדר קטגוריה של אי התייחסות להוצאות משפט כפי שטוען התובע.

בסופו של יום לאחר שבחנתי את הסוגיה כולה זו הכרעתי:

1.אני מורה על החזר אגרה יחסית לב"כ התובע ע"י המזכירות באופן שאני מעמיד את האגרה על אגרת מינימום והחלק היחסי באגרת בית משפט ראשונה ששולמה תוחזר לידיו של ב"כ התובע תוך 30 יום.

2.אני נמנע מלשפות את התובע על חלקו היחסי בשכר טרחתו של הבורר ברלינר בשיעור של 5,000 ₪, בקשת התובע לתיקון בעניין זה נדחית.

3.אני נמנע מלהוסיף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מתן פסק הבוררות, בקשת התובע לתיקון בעניין זה נדחית.

4.אני סבור שזהו המקרה הראוי להוסיף שכר טרחת עו"ד במסגרת הוצאות משפט ואני אעמיד את שכר טרחת עו"ד לאור תוצאות פסק הבוררות על סך של 7,000 ₪ כולל הוצאות משפט .

בכך מצאתי לדעתי את האיזון הנכון והראוי בתיק זה ותדע הנתבעת, כי ב"כ עשה ככל יכולתו על

מנת לשמור על האינטרסים שלה ולמנוע תוספות כספיות כאלה או אחרות לפסק הבורר ואני

התחשבתי במצב המיוחד שאליו נקלעו הצדדים כפי שהבהרתי במעמד הישיבה בין הצדדים.

את הסכום האמור יש להוסיף לחיובי פסק הבוררות והנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום שאם לא כן