פסק דין
תובענה מנהלית לתשלום 9,027,929 ₪ בגין נזקים שנגרמו, על פי הנטען, לתובעת (להלן: "התובעת" או "טרנס"), עקב התנהלות פסולה, לכאורה, של הנתבעות, והכרזת הנתבעת 2 (להלן: "אלביט") כזוכה במכרז מס' 261/1489/201, להקמת גדר התרעה במרחב התפר בגזרת עוטף ירושלים (להלן: "המכרז").
רקע עובדתי
בחודש אוגוסט 2002 פרסמה הנתבעת 1 (להלן: "משהב"ט"), באמצעות אגף הבינוי, שלושה מכרזים סגורים להקמת גדר התרעה אלקטרונית, בשלושה מרחבים בקו התפר (מנשה, אפרים ועוטף ירושלים).
בסעיף 00.01 ל"תנאים כלליים מיוחדים" למכרז (להלן: "סעיף 00.01") נקבע:
"...רשאיות להגיש הצעתן למכרז זה, חברות אשר רשומות ברשימת הספקים המוכרים של מנה"ר (מנהל הרכש, ש.ד.) או אגף הבינוי במשרד הביטחון ואשר המערכות המוצעות על ידן קיבלו עד למועד הגשת הצעתן אישור הצטיידות מצה"ל/יחט"ל (יחידה טכנולוגית לוגיסטית, ש.ד.) כגדרות התרעה לגבול".
משהב"ט הזמין שלוש חברות להשתתף במכרז: טרנס; "מגל מערכות ביטחון בע"מ" (להלן: "מגל"); והנתבעת 4- DeTekion Security Systems Inc. (להלן: "דטקשן") באמצעות נציגתה בארץ "א.ד.י.ג. תעשיות והרכבות בע"מ" (להלן: "אדיג"). החברות רכשו את מסמכי המכרז בתאריך 15.08.02.
בתאריך 19.08.02 התקיים סיור קבלנים בו נכחו נציגי החברות שהוזמנו להשתתף במכרז ונציגים נוספים. בו ביום, העבירה מגל למשהב"ט שאלות הבהרה, בהן, בין היתר, ביקשה הסברים ביחס לזהות הנוכחים בסיור הקבלנים ולזהות החברות המשתתפות במכרז.
בתאריך 20.08.02 הודיעה אדיג למשהב"ט כי היא ודטקשן הגיעו לסיכום עם אלביט להגשה משותפת של מסמכי המכרזים. בהמשך לכך, ביקשה להסב את המסמכים על שם אלביט, וציינה כי במידה ולא תאושר ההסבה תגיש אותם בשמה. בדומה, הודיעה דטקשן למשהב"ט כי היא מבקשת להסב את מסמכי המכרז לאלביט.
בתאריך 21.08.02 הודיעה אלביט למשהב"ט כי היא וחברת הבת שלה, אורטק בע"מ (הנתבעת 3, להלן: "אורטק"), תשמחנה להסב לעצמן את מסמכי המכרז. באותו מועד, במענה לשאלות ההבהרה של מגל מתאריך 19.08.02, השיב משהב"ט כי "לא ידוע על משתתפים נוספים על אלה שהוזמנו: מגל, טרנס, אדיג".
בתאריך 25.08.02 רכשה אלביט את מסמכי המכרז.
בתאריך 26.08.02, מועד הגשת ההצעות, הגישו טרנס, מגל ואלביט את הצעותיהן. לאחר בחינת ההצעות הוכרזה אלביט כזוכה במכרז.
בתאריך 11.09.02 התקבלו במשרדי טרנס שלושה מכתבים ממשהב"ט, המודיעים כי במכרזים בגזרות מנשה ואפרים זכתה חברת מגל, ובמכרז בגזרת עוטף ירושלים זכתה חברת אלביט. בהמשך לכך, התקיימה חליפת מכתבים בין טרנס לבין משהב"ט, בהם שטחה את טענותיה באשר לפגמים שנפלו, לגרסתה, בהליכי המכרז, וזאת בניסיון להגיע לפתרון המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט. משמגעים אלה כשלו, הגישה טרנס עתירה מנהלית (עת"מ 1444/02), ובגדרה בקשה למתן צווי ביניים (בש"א 30540/02).
בתאריך 05.11.02 נדחתה הבקשה למתן צו ביניים מאחר שהקמת מערכת גדר התרעה מהווה צורך ביטחוני חיוני ודחוף "וכל עיכוב כרוך בפיקוח נפש ממש". עוד צוין, כי "אם תצדק המבקשת בדינה ניתן יהיה להעניק לה סעדים כספיים". טרנס הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו (בר"מ 9651/02).
בתאריך 27.11.02 נדחתה בקשת רשות הערעור. בשולי ההחלטה צוין כי "בנסיבות העניין המיוחד שלפנינו צדק בית המשפט קמא בקבעו כי אין מקום ליתן צו ביניים וכי מכל מקום ניתן יהיה לפצות את המבקשת בסעד כספי, אם תזכה בעתירתה בבית המשפט המחוזי". בהמשך לכך, ביקשה טרנס להמיר את העתירה המנהלית בתובענה מנהלית.
בתאריך 17.11.04 התקבלה בקשתה של טרנס, ומכאן התובענה המנהלית שבפני.
להשלמת התמונה יוער, כי עובר לפרסום המכרז התקיים בין אלביט לטרנס מו"מ עסקי, במהלכו נבחנה אפשרות להשקעה אפשרית של אלביט בטרנס. הצדדים חלוקים בשאלה האם במסגרת המו"מ נבחנה גם האפשרות לשיתוף פעולה בהגשת הצעות למכרזי מרחב התפר, אולם אין מחלוקת ביחס להתרחשויות שלהלן: בתאריך 23.06.02 התקיימה פגישה שבסופה מסרה טרנס לאלביט מסמך הנושא כותרת "סודי" (נספח ה' לת/1, להלן: "התכנית העסקית"); בתאריך 24.06.02 נחתמה "התחייבות לשמירת סודיות" (נספח ב' לכתב התביעה, להלן: "הסכם סודיות"); בתאריך 04.08.02, בעקבות פגישה שהתקיימה בין נציגי החברות בלונדון ביולי 2002, מסרה אלביט לטרנס מסמך שכותרתו "נייר לבן-כטיוטה לשיחה" (נספח ו' לת/1, להלן: "הנייר הלבן"); בתאריך 18.08.02 התקיימה פגישה בין נציגי החברות, והמו"מ כשל. הצדדים חלוקים ביחס לשעה המדויקת בה הובהר כי אפסו הסיכויים לשיתוף פעולה. עוד יש לציין, כי קיים מסמך של אלביט מאותו תאריך, שכותרתו "אלביט-טרנס קווים לשיתוף פעולה - טיוטה לדיון" (נספח א' לנ/16, להלן: "הטיוטה מיום 18.08.02". יוער, כי בסעיף 13 לנ/16, המפנה למסמך זה, נפלה טעות. נאמר שם כי נספח א' הנ"ל הוא הנייר הלבן מיום 04.08.02, אולם ניכר כי מדובר במסמכים שונים).
טענות הצדדים
טענות הצדדים, בקליפת אגוז, הן כדלקמן:
טרנס טוענת, כי במסגרת המכרז "נפלו פגמים מהותיים שהובילו להכרזתה של אלביט - שלא כדין - כזוכה במכרז עוטף ירושלים. מקורם של פגמים מאיינים אלה באישור השתתפותה של אלביט ע"י משרד הביטחון בצורה לא ראויה מחד גיסא, ובדרך התנהלותה של אלביט המעוולת בהליך, מאידך גיסא".