טרייד אין השרון בע"מ נ' ש.י.א דמארי מוניות בע"מ

פסק דין

לפני התנגדות לביצוע שיק. מדובר בשיק על סך 22,500 ₪, שנמשך על ידי המבקשת לפקודת המשיבה לתאריך פירעון 7.6.10. השיק בוטל על ידי המבקשת.

טענות המבקשת בהתנגדות

טענת ההגנה המרכזית של המבקשת הנה כי מדובר היה בשיק טובה שנתנה המבקשת למשיבה לכיסוי יתרת החובה של המשיבה בבנק. השיק הופקד לחשבון המשיבה על ידי מר אלון דמארי, מנהל המבקשת, שהיה גם בזמנים הרלוונטיים בעל מניות במשיבה. באותה עת היו בעלי המניות במשיבה (מר דמארי וגב' שהדי), מצויים בסכסוך עם בעלי המניות האחרים במשיבה (רפי אוחיון ובנו). המשיבה הייתה במצב של dead lock. המשיבה נקלעה לקשיים, פעילותה נעצרה והיא הייתה חייבת כספים לבנק ולצדדים שלישיים. מר דמארי, שנתן תצהיר תמיכה להתנגדות, מציין בתצהירו כי הוא נאלץ מספר פעמים להזרים כספים לחשבון המשיבה בבנק על מנת שלא תיפרץ מסגרת האשראי שלה בבנק. העברת הכספים האמורה, כולל השיק נשוא התביעה, נעשתה מבלי שהמבקשת קיבלה תמורה כלשהי. המצהיר מציין כי סיבה נוספת להפקדת השיק נשוא התביעה בחשבון המשיבה, הפקדה אשר נעשתה ממש בסמוך ליום 7.6.10, הייתה קיומו של דיון בבית המשפט שהיה קבוע ליום 7.6.10 בנושא המבוי הסתום אליה הגיעה החברה. המצהיר מציין כי לפי יעוץ משפטי שקיבל, בית המשפט היה אמור באותה ישיבה להעביר את ניהול החברה לידיו. דא עקא, באופן מפתיע, בית המשפט החליט כי יש לקיים התמחרות בין בעלי המניות לגבי רכישת המשיבה ובהתמחרות זו, זכה מר אוחיון. בעקבות כך, כבר לא היה למבקשת עוד אינטרס לכסות את חובות המשיבה לבנק.

דיון

לאחר עיון בהתנגדות ובהתחשב בחקירת המצהיר ונוכח סיכומי הצדדים, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להידחות.

גרסתה של המבקשת, בדבר הפקדת השיק לחשבון המשיבה כשיק טובה וללא תמורה, קרסה בחקירה הנגדית, עת הוצג ספח השיק בכתב ידו של המצהיר (ת/2), שם נרשם "עבור זכויות ציבוריות + הלוואות וחוסר בקופת טרייד אין". המצהיר אישר כי רשם את הדברים הנ"ל על ספח השיק (עמ' 2, ש' 3 – 4). המצהיר גם אישר כי נערך הסכם בין המשיבה ולבין המבקשת, שלפיו על המבקשת לשלם למשיבה סכומים כאלה ואחרים בגין העברת פעילות של מוניות והפעלת זכויות ציבוריות למוניות מהמשיבה למבקשת (עמ' 2, ש' 6 – 10 וכן ש' 22 – 24). עוד אישר המצהיר כי היה על המבקשת להעביר למשיבה את כל היתרה של הרווחים מהפעלת הזכויות הציבוריות (שם, ש' 25 – 28).

משמעות הדבר כי הוכח בחקירה הנגדית כי השיק נשוא התביעה הועבר על ידי המבקשת, לפחות בחלקו, עקב הסכם בין המבקשת ולבין המשיבה, שלפיו על המבקשת לשלם לה תמורה עבור הפעלת זכויות ציבוריות במוניות ולא כהלוואה ללא תמורה או שיק טובה. די בכך כדי להביאני למסקנה כי קרסה גרסת ההגנה. ויודגש: כל הנושא של ההסכם שבין המבקשת למשיבה, לא בא זכרו בתצהיר ההתנגדות.

גם אם נייחס למילים "חוסר בקופת טרייד אין", שגם הן אמנם נרשמו בספח השיק, את המשמעות שלה טוען המצהיר, הלוואה למשיבה או כיסוי יתרת החובה שלה ללא קבלת תמורה, הרי שלכל היותר מדובר במצב של כישלון תמורה חלקי לא קצוב, שלא מהווה טענת הגנה כנגד ביצוע שטר.

למעלה מן הדרוש, אציין כי גם אלמלא קריסת ההגנה כנזכר לעיל, היה מקום לדחות את הטענה שלפיה השיק הופקד על תנאי. הפקדת השיק בשל המחשבה של המצהיר כי ביום 7.6.10 ניהול המשיבה יועבר לידיו, הנה לכל היותר טעות בכדאיות העסקה מצד המבקשת ולא תנאי, כהגדרתו של מונח זה בדיני השטרות, אשר מחייב הסכמה בין המושך לנפרע לעניין אותו התנאי. המצהיר לא טען כי סיכם עם המשיבה או עם בעלי המניות האחרים את התנאי הנטען.

גם האישיות המשפטית הנפרדת של המבקשת והעובדה שהיא לא הייתה בעלת מניות או מנהלת במשיבה (ראה עמ' 2, ש' 20 – 23), יוצרת קושי רב בגרסת ההגנה, שכן דווקא המבקשת, היא זו אשר העבירה את השיק לחשבון המשיבה, ולא המצהיר באופן אישי.

גם הטענה שלפיה השיק נתבע על ידי המשיבה בתביעה הכספית שהוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז, אינה מהווה הגנה ולו לכאורה. ראשית, מעיון בכתב התביעה שהוגש על ידי המשיבה כנגד המבקשת ואחרים (ת/1) לא ניתן למצוא את השיק נשוא התביעה כנזכר במפורש שם ולכל הפחות לא ניתן לפי כתב התביעה להגיע למסקנה חד משמעית שהשיק נתבע שם. שנית כל, ממילא, אין מניעה כי בעל דין יתבע גם שיק שבאמתחתו וגם יגיש במקביל תביעה חוזית בגין עסקת היסוד, כאשר ברור הדבר שהוא לא יוכל בכל מקרה להיפרע פעמיים בגין אותו הסכום.

סוף דבר

אשר על כן, ההתנגדות נדחית. המבקשת תשלם למשיבה את הוצאות ההתנגדות בסך 7,500 ₪. ככל שהמבקשת לא תשלם את מלוא סכום החוב המעודכן בתיק ההוצל"פ ולרבות ההוצאות שנפסקו בהחלטתי זו, אשר יצטרפו לחוב האמור, תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידיה, תהא רשאית המשיבה להמשיך בהליכי הוצל"פ לגביית הסכומים הנ"ל.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"א, 26 יולי 2011, בלשכתי.