טרולו ישראל בע"מ נ' אוסדון

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת"א (כב' השופט מ. סובל) ב - ע"ר 45229-08-10 מיום 10.11.2010, אשר דחה את הערעור שהוגש על ידי המבקשת על החלטת כב' הרשם, לפיה התקבלה התנגדות לביצוע שיקים אותה הגיש המשיב, וזאת בטענת זיוף (טענה בדבר כשלון תמורה מלא - נדחתה).

כמו כן קיבל בית משפט קמא ערעור שכנגד על החלטת כב' הרשם ונתן רשות להתגונן בטענה בדבר סחרות השיקים.

אינני רואה צורך בקבלת תגובה לבקשה, וזאת בהתאם לתקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סד"א").

שני נימוקים עיקריים לערעור שבפניי:

א.לשיטת המערער, בית משפט לא היה רשאי לקבל ערעור שכנגד ולהזדקק לו מבלי לבקש תגובה.

ב.שאלת סחירותו של שיק המכיל הוראה: "שלמו ל", להבדיל מהניסוח המקובל "שלמו לפקודת", האם הוא שיק סחיר.

לכאורה, אכן מן הראוי לקבל תגובה לערעור שכנגד, אלא שבית משפט קמא הגיע למסקנתו בשאלת הערעור שכנגד, מאחר שסבר, ובצדק, שקבלת טענת הזיוף ממילא מעוררת את הטענה לעניין הסחרות וכי הטענות: "שלובות זו בזו".

במקרה דנן, הזיוף מתייחס לעצם המלים המגבילות, לכאורה, את הסחרות, כך שהנושא כולו צריך להתברר בשלמותו.

ניתן לסבור שעצם מתן הרשות להתגונן בטענת הזיוף במשתמע, כוללת בתוכה גם את המשמעות המשפטית של הסוגיה, אך טוב עשה בית משפט קמא שלאור חילוקי הדעות שעלו בפניו, מצא להבהיר ולחדד את הטענות.

הדברים עולים מההלכות המבוססות היטב בדיני השטרות (ראה ע"א 550/66 שטאובר נ' בנק המזרחי, פד"י כב 1, 240 ), וכן מדבריו של ד"ר י. זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, עמ' 265:

"שטר שאינו שלם או אינו תקין לפי מראהו, אינו מקובל על הסוחר ומעורר חשש; אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם - יוצא דופן מחמת תוכנו, ומסמך שאינו תקין - מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמו כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני' אם נתגלה פגם בזכות הקניין שבהם, הנוטל את המסמך הוזהר מראש".

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין, יוחזר העירבון למערער.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אדר א תשע"א, 17 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.