החלטה
בפני בקשתו של המבקש כי יוארך המועד להגשת התנגדות מטעמו, לבקשה לביצוע שטר שהגישה כנגדו המשיבה, ללשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתיק שמספרו 2502484104, בגין שיק שמשך על חשבונו בבנק מזרחי טפחות.
לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע, בבקשה להארכת המועד, בהתנגדות עצמה, בתגובה לבקשה להארכת המועד, בתשובה לה, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
ראשית, המבקש פירט כדבעי את הסיבה לאיחורו בהגשת ההתנגדות, וזו נעוצה בטעויותיו באופן הגשת ההתנגדות, טעויות טכניות בעיקרן של אי-צירוף מסמכים מספקים.
אין חולק, אפוא, כי המבקש ביטא, מן הפנים אל החוץ, את כוונתו להתנגד לבקשה לביצוע שטר, ולפיכך, לא יכולה הייתה להתפתח אצל המשיבה ציפייה אמיתית ל"מעין חסינות" בפני המשך ההליכים בתיק זה.
יש לזכור כי: "טעות של עורך דין או בעל דין וגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינו מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 889).
שנית, האינטרס של המבקש בקיום הדיון בתביעה השטרית לגופה הוא אינטרס ממשי. למבקש טענות הגנה שאם תוכחנה בבית המשפט, יכולות להצמיח לו הגנה לכאורה בפני התביעה.
לטענתו, המשיבה אינה אוחזת כשורה בשיק, הן משום שידעה, מפי בעלה, אשר קיבל את השיק מידי המשיב, כי אינו זכאי לתמורה שנרשמה בו, והן, על פני הדברים, באשר השיק לא הגיע לידיה כשהוא "שלם ותקין על פי מראהו" (שהרי המשיבה עצמה, לכאורה, מודה, בחצי פה, בסיכומיה, כי שם הנפרע לא היה רשום בהמחאה).
מכל מקום, השאלה האם יוכיח המבקש כי המשיבה ידעה, עת נטלה את השיק, כי הצד הקרוב למבקש אינו זכאי לתמורה הגלומה בו, מקומה להידון בהליך העיקרי, שכן ההלכה היא כי:
"נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר"
(ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235 – ההדגשות שלי – י.ב.).
לאור כל האמור לעיל, אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות מטעם המבקש, עד למועד הגשתה בפועל.
ברם, לאור הטרחה וההוצאות שנגרמו למשיבה, בשל מחדליו, אני מחייבו לשלם לה סך של 1,000 ש"ח בגין הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד.
התיק יובא בפני כב' הרשמת עפרה גיא לשם קביעת מועד לדיון בהתנגדות.
ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.