טרגר נ' איסתא ישראל בע"מ

פסק דין

1.תביעה בגין ביטול חבילת נופש אותה הזמין התובע באמצעות הנתבעת.

2.לטענת התובע – ביום 25.9.08 הזמין באמצעות הנתבעת חופשה באנטליה בין התאריכים 3.10.08 ו- 10.10.08 בעלות כוללת של 2,259$. ביום 28.9.08 נודע לתובע כי במלון היעד ישנם שני סוגי חדרים, האחד חדרי מלון סטנדרטיים והשני ביתני נופש (בונגלוס). הנתבעת הודיעה לתובע כי על מנת להתאכסן בחדרי המלון ולא בביתנים, יהיה עליו להוסיף 400$ לסכום שעליו לשלם. בהמשך הודיעה לו הנתבעת כי המקומות בחדרי המלון אזלו והוא יוכל לשהות בביתן נופש. התובע הסכים, אולם באותו יום הודיעה לו הנתבעת כי המקום בביתני הנופש אף הוא אזל. לפיכך הוצע לתובע מלון חלופי אשר לא התאים לדרישותיו. ביום 2.10.08 מסרה הנתבעת לתובע כי הזמנתו המקורית אושרה, אלא שהתובע כבר עשה להזמנת חבילת נופש באמצעות חברה אחרת. התובע ביקש כי כספו יוחזר לו, אולם הוברר כי נגבו דמי ביטול בגובה של 100% מהסכום ששולם, בטענה כי התובע הוא שביטל את ההזמנה.

3.לטענת הנתבעת – נהלי ההזמנה ודמי הביטול נקבעים ע"י ספק חבילת הנופש. ביום 25.9.08 ביצע התובע את ההזמנה. ביום 26.9.08 נשלח לתובע טופס אישור ההזמנה על גביו נדרש לחתום. התובע לא השיב את הטופס החתום. ביום 28.9.08 נדרש התובע להסביר מדוע אינו מאשר את ההזמנה והשיב כי למד לדעת שבמלון יש חדרים וכן בונגלוס והאחרונים לא מתאימים לצרכיו. הנתבעת פנתה אל ספק חבילת הנופש ונאמר לה שעל מנת לשדרג את ההזמנה ולהתאכסן בחדרי המלון הסטנדרטיים, על התובע לשלם סכום נוסף של 150$ בגין ההזמנה. הדברים נמסרו לתובע, התובע סירב להוסיף את הסכום ודרש לבטל את העסקה. הנתבעת נאלצה להציע את חבילת הנופש ללקוח אחר. בהמשך היום חזר בו התובע מן הביטול ובוצעה עבורו הזמנה מחודשת. התובע דרש חדר סטנדרטי בקומה גבוהה. במעמד השיחה הובהר לתובע שבשל מועד ההזמנה המאוחר, במקרה של ביטול, יחויב בדמי ביטול מלאים. התובע חתם על טופס ההזמנה ושלחו לנתבעת באמצעות דואר אלקטרוני. ביום 2.10.09 התקשר התובע לנתבעת וטען שמצא חבילת נופש דומה באמצעות חברה אחרת, על כן דרש לבטל את ההזמנה. הנתבעת לא הצליחה להקטין את הנזק ע"י הצעת חבילת הנופש ללקוח אחר, משכך חויבה ע"י הספק בדמי ביטול מלאים אשר שולמו.

סבורה הנתבעת כי אין כל דופי בהתנהלותה ואין עליה כל חובה לפצות את התובע.

4.בדיון שהתקיים בפני התייצבו והעידו התובע ונציגת הנתבעת.

הוברר כי נציגת הנתבעת לא עמדה בקשר עם התובע, כי אם סוכן נסיעות בשם נדב מימון. נדב מימון לא זומן משום מה לדיון על מנת לתמוך בטענות הנתבעת ונציגת הנתבעת הסתמכה על תמצית דברים שנרשמו על פי הנראה במחשביה באמצעות נדב מימון. התובע הגיש מסמך שנשלח לו מנדב מימון על פיו הוצע לו מלון אחר מהמלון המקורי שהוזמן. התובע סירב להצעה החלופית ולדבריו הבין, כי העסקה בטלה ומבוטלת. נציגת הנתבעת הפנתה את התובע להתכתבות בדואר אלקטרוני, על פיה בתאריך 29.9.08 בשעה 11:37 אישר התובע את ההזמנה. התובע הסביר כי אישור זה היה עבור ההזמנה שבסופו של דבר בוטלה והוא לא הבין אחרת. כן הבהיר כי התקשר עם חברה אחרת לרכישת חבילת הנופש ולא היה עולה על דעתו לבצע מהלך מסוג זה לו סבר כי הזמנתו באמצעות הנתבעת עומדת בעינה ואף יהיה עליו לשלם דמי ביטול בגובה חבילת הנופש בכללותה.

הוברר, בניגוד לאמור בכתב ההגנה, כי התובע אכן נדרש לשלם 400$ נוספים על מנת לשדרג את חדר המלון לסוג החדרים הסטנדרטי וכי הנתבעת לא היתה מודעת כלל, בעת הזמנת החבילה, כי במלון קיימים שני סוגי חדרים הנבדלים באופן משמעותי במחיריהם.

כך גם לא הוגש כל טופס חתום ע"י התובע אלא תכתובת בדואר אלקטרוני בלבד.

5.עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם וכן במסמכים שהוגשו במהלך הדיון. האזנתי בקשב רב לדברי התובע ולדברי נציגת הנתבעת. התרשמתי באופן בלתי אמצעי מכנות דבריו של התובע וגרסתו מהימנה עלי. הנתבעת לא זימנה כאמור את סוכן הנסיעות, נדב מימון, אשר היה בקשר עם התובע ולא ניתן להבין במדויק מה הוסבר לתובע בכל אחת מן השיחות אשר ניהלה עמו הנתבעת. הדברים שאותו סוכן העלה על הכתב אינם ניתנים כלל להבנה מעמיקה וקשה עד כמעט בלתי אפשרי להסתמך עליהם. אף לא השכלתי הבן, הכיצד חברת נסיעות הפועלת כסוכנת נסיעות מוכרת ואמינה לא טרחה לברר דבר אודות ההבדל התהומי בין מחירי החדרים במלון אליו הפנתה את התובע. אף טענתה בכתב ההגנה על פיה נדרש התובע להוסיף סכום של 150$ חלף הסכום האמיתי של 400$ נראית תמוהה ביותר וקשה לקבלה כטעות סופר בלבד.

כך או כך, שוכנעתי כי התובע הבין, לאחר שנמסר לו שאזל המקום בחדרי המלון על שני סוגיהם, כי העסקה עם הנתבעת מבוטלת. משכך התקשר התובע עם חברה אחרת והזמין חבילת נופש באמצעותה. התרשמתי כי התובע לא היה נוהג כך אם היה מודע להיות הזמנתו תקפה אצל הנתבעת ולו היה סבור כי יחויב בדמי ביטול בגובה עלות חבילת הנופש. למעלה מכל אלה, למרות הנטען בכתב ההגנה, לא הציגה הנתבעת כל ראיה על פיה חויבה בדמי הביטול ואף שילמה אותם לספק חבילת הנופש.

6.אשר על כן, הנני קובע כי על הנתבעת לפצות את התובע ולשלם לו את הסכום בו חויב למרות שניתן לו להבין כי העסקה בה התקשר עם הנתבעת בוטלה.

הנתבעת תשלם לתובע סכום של 7,827 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 יום וישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסכום של 150 ₪.