טל עדנה נ' אבי רם קרגו בע"מ

פסק דין

פסק דין זה ניתן בתביעה כספית שהגישה התובעת נגד הנתבעת בסך של 461,000 ₪.

על-פי כתב התביעה, התובעת שהינה בעלת עסק הנקרא "טל טריידינג" אשר עוסק בייבוא, שיווק והפצת ספרי קריאה והעשרה בשפה האנגלית (להלן: "העסק") הזמינה מהנתבעת בספטמבר 2004 שירותי שילוח עבור שני משלוחי ספרים מאנגליה: 10 קרטונים של ספרים בהוצאת פינגווין (להלן: "פינגווין") ו- 18 קרטונים של ספרים בהוצאת פירסון (להלן: "פירסון"). כמו-כן נטען בכתב התביעה כי לבקשתה של הנתבעת, הפנתה התובעת את ההוצאות לאור לשליח של הנתבעת באנגליה, מר ג'ו דאלי (להלן: "מר דאלי") לצורך קבלת הספרים והכנתם למשלוח בנמל ליברפול. לטענת התובעת, לאחר שקיבלה ממר דאלי מספר הודעות סותרות לגבי המשלוחים הנ"ל, התקבלה אצלה ביום 26/10/04 הודעה לפיה הסחורה היחידה הנמצאת בדרכה לארץ היא 9 קרטונים של ספרי פירסון בלבד, כאשר בפועל היו אלה קרטונים של ספרי פינגווין. עוד טוענת התובעת כי הסתבר לה בדיעבד שמר דאלי פעל בניגוד מוחלט להנחיות שקיבל לפיהן אין לשלח מטען אחד ללא המטען השני, וכן לא טרח ליידע איש כי שלח ארצה רק מטען אחד שאף הוא נשלח בחוסר. לגבי הנזק נטען כי כתוצאה מרשלנותו של מר דאלי והנתבעת, איבדה התובעת את לקוחותיה ביחס לשתי ההוצאות ונתקעה עם מלאי אשר אין דורש לו, ובכלל זה גם הזמנה חלופית של ספרי פירסון שהזמינה התובעת באמצעות משלח אחר על-מנת לצמצם את נזקיה. לפיכך נטען כי נגרמו לתובעת נזקים בסך של 70,000 ₪ בגין תשלום להוצאה לאור, 191,000 ₪ בגין הפסד הכנסה, 100,000 ₪ בגין איבוד לקוחות ו- 100,000 ₪ בגין פגיעה בשמה הטוב של התובעת.

בכתב ההגנה העלה ב"כ הנתבעת שורה של טענות הגנה כלליות. לגופו של עניין נטען כי הנתבעת קיבלה על עצמה לטפל במטענים שנשלחו בתנאי FOB על כל המשתמע מכך, כאשר הטיפול במטענים לפני שיגורם לישראל לא היה באחריותה או בשליטתה. עוד נטען כי האחריות לחוסר מונחת אם בכלל לפתחם של צדדים שלישיים, וכי התובעת ושוגרי המטענים תרמו ברשלנותם להתוות החוסר. בהקשר זה נטען בין השאר שאלמלא דרישתה המיוחדת של התובעת לשלוח את שני המטענים יחדיו, ספרי פינגווין היו מתקבלים במועדם. עוד נטען כי אילו הייתה התובעת נענית להצעתה של הנתבעת לשלוח מטען חלופי של ספרי פירסון בהובלה אווירית על חשבון הנתבעת, לא היה נגרם כל איחור גם בהגעת ספרי פירסון.

בנוסף לכתב ההגנה הגישה הנתבעת גם הודעות נגד שני צדדי ג': (1) Centuration Cargo Services Denholm-Bahr Forwarding Ltd. (להלן: "דנהולם"), חברת שילוח בינלאומי אשר לטענתה של הנתבעת התחייבה לקבל לרשותה את המטענים נשוא התביעה מהמחסן באנגליה, לשמור עליהם ולשגרם לישראל; ו- (2) I.D.R. Logistics Ltd. (להלן: "IDR") – חברה שהפעילה מחסן לוגיסטי בעיר ליברפול שבאנגליה אשר לטענת הנתבעת התחייבה לקבל לרשותה את המטענים, לשמור עליהם ולמסור אותם לידי דנהולם. בעקבות הגשת הודעת צד ג' נגדה הגישה דנהולם הודעת צד ד' נגד IDR. בהמשך ההליך ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד IDR וכן ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הנתבעת לבין דנהולם.

התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית לפיו ערב התקשרותה עם הנתבעת נאמר לה כי השירות אשר ניתן על-ידי החברה כולל לווי, טיפול ומעקב אחר המטענים החל מקבלתם במדינת המקור ועד להגעתם ופריקתם בנמל ישראלי, וזאת באמצעות עובדי הנתבעת או שליחים העובדים עבורה במדינות המקור. כמו-כן הצהירה התובעת שהדגישה בפני הנתבעת עוד לפני ההתקשרות כי אי עמידה בלוח הזמנים או חוסר כלשהו בפרטי ההזמנה הם בעלי משמעות כבדה ביותר לעסק שלה המתבטאת באי עמידה בהתחייבויות כלפי הלקוחות, וכתוצאה מכך לאובדן הכנסה ולקוחות ופגיעה בשמה הטוב של התובעת. בתצהירה חזרה התובעת על הטענות בכתב התביעה, והדגישה בין היתר כי מר דאלי עצמו אישר כי הוא פועל בשמה של הנתבעת באנגליה. כמו-כן הצהירה התובעת כי הואיל ופירסון סירבה לזכות אותה בעבור הזמנת הספרים הראשונה שאבדה, נאלצה לשלם הן בעבור ההזמנה המקורית והן בעבור ההזמנה החלופית שבוצעה לצורך צמצום נזקיה.

מר חגי חיצ'יק אשר הצהיר כי הוא משמש מנהל מחלקת מטענים אצל הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה. לדבריו, הנתבעת היא חברה העוסקת בשילוח בינלאומי, ובמקרים מסוימים כמו במקרה הנוכחי, פעילותה מתמצית ביצירת קשר עם גורמים לוגיסטיים בארץ ובחו"ל המבצעים ישירות עבור הלקוח פעולות לוגיסטיות שונות. על-פי תצהירו של מר חיצ'יק, הנתבעת פנתה לדנהולם על-מנת שתטפל עבור התובעת בשילוח המטענים מאנגליה, ובהתאם לכך הנפיקה דנהולם שטר מטען המבטא את חוזה ההובלה בינה לבין התובעת. עוד הוצהר כי למיטב ידיעתה של הנתבעת, דנהולם מינתה את IDR לקבל את המטענים, לשמור עליהם ולהעבירם לידיה. מר חיצ'יק התייחס לחילופי הדוא"ל בין הצדדים ואישר כי הדיווחים השוטפים שנמסרו לנתבעת או לתובעת במישרין אודות קבלתם והימצאותם של המטענים הנ"ל לא היו ברורים וחד משמעיים והתבססו על מידע שנמסר לדנהולם מ- IDR. לגבי משלוח הספרים מהוצאת פירסון, הוצהר כי פירסון לא המציאה אישור מסודר על קבלת המטען מ- IDR, ועל-כן אין לשלול את האפשרות כי המטען הנ"ל לא נמסר ל- IDR בפועל. כמו-כן הוצהר כי הואיל והזמנתה של התובעת נפתחה אקראית על שם פירסון, ההודעה על הגעת הטובין מסוף חודש אוקטובר 2004 התייחסה לספרים בהוצאה זו בלבד, אולם התובעת ידעה מתכתובות דוא"ל שקיבלה קודם לכן כי למעשה תשעת הקרטונים שנשלחו הם של חברת פינגווין. בנוגע לקרטון החסר מהוצאת פינגווין הוצהר כי גם ביחס אליו לא הומצא אישור קבלה מ- IDR, והוא הגיע ליעדו בסופו של דבר ביום 28/12/04 לפי שטר מטען שהונפק על-ידי דנהולם. בנוסף הצהיר מר חיצ'יק כי ביום 17/11/04 הוצע לתובעת כמחווה של רצון טוב בלבד ולפנים משורת הדין כי הנתבעת תשלח על חשבונה מטען חלופי של ספרים בהובלה אווירית אך התובעת לא נענתה להצעה זו.

בהמשך הגישה התובעת תצהיר משלים שעל-פיו חלה ירידה של למעלה מ- 60% ברווחים של העסק בשנים שלאחר האירועים נשוא התביעה, וזאת לטענת התובעת כתוצאה ממחדליה של הנתבעת. התובעת התייחסה בהקשר זה בעיקר לירידה בהיקף הרכישות שבוצעו על-ידי מרכז ההדרכה לספריות בישראל ולצורך בהפקדת ערבויות בנקאיות נוספות לצורך המשך ההתקשרות עם לקוח זה וכן להפסקה מוחלטת של הרכישות שבוצעו על-ידי קרן רש"י.

לאחר הגשת התצהירים הנ"ל התקיימו שני דיוני הוכחות שבהם נחקרו המצהירים הנ"ל, ולאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

דיון

טענת ההגנה המרכזית של הנתבעת היא כי בעסקה זו, תפקידה כמשלחת בינלאומית הסתכם בתיאום וארגון של כל הפעולות הלוגיסטיות הדרושות לצורך העברת המטענים. לטענתה, ההתקשרות החוזית נעשתה במישרין בין התובעת לבין ספקי השירותים כגון דנהולם, ואילו הנתבעת שימשה רק "סוכן" של התובעת ולא "המוביל בפועל". יצוין כי מתצהיריהם של מר ריי פרקינס ומר ג'ו דאלי עולה תמונה שונה בתכלית לפיה לא הייתה כל התקשרות חוזית ישירה בין התובעת לדנהולם אלא רק בין התובעת לנתבעת, כאשר דנהולם שימשה סוכן של הנתבעת ופעלה בשמה ומטעמה (סעיף 14 לתצהירו של פרקינס וסעיף 2 לתצהירו של דאלי). לא ניתנה כל החלטה למחוק את תצהיריהם של מר פרקינס ומר דאלי בעקבות הסדר הפשרה בין הנתבעת לבין דנהולם, והנתבעת אשר כאמור חתמה על הסכם הפשרה ואף עבדה עם נציגי דנהולם באופן שוטף, בחרה שלא לבקש לזמן את העדים הנ"ל לחקירה נגדית. כמו-כן לא נסתרה גרסתה של התובעת כי נאמר לה שהנתבעת מטפלת בכל ההיבטים של ההובלה באופן שהתובעת אינה נדרשת לעשות דבר בעצמה (סעיף 6 לתצהיר התובעת וכן פרוספקט של הנתבעת שצורף לתצהיר התובעת – נספח א'2), וכן לא נסתר כי כל עוד לא התעוררו בעיות כלשהן עם המטענים, ההתנהלות בפועל בכל הנוגע לעסקת ההובלה נעשתה מול הנתבעת בלבד. גם עדותו של מר חיצ'יק מטעם הנתבעת חיזקה את גרסתה של התובעת כי התקשרה ישירות עם הנתבעת בלבד. מר חיצ'יק הודה כי בהצעות מחיר קודמות שמסרה הנתבעת לתובעת בגין משלוחים זהים מאותם ספקים (עמוד 49 לפרוטוקול, שורות 4-7) צוין כי הנתבעת מציעה הובלה ימית (עמוד 51, שורה 10), וכן העיד כי דנהולם משמשת סוכנת של הנתבעת באנגליה (עמוד 51, שורה 21). כמו-כן אישר מר חיצ'יק כי בכל משלוח שבוצע באמצעות הנתבעת הוצאה לתובעת חשבוניות בגין מחיר העסקה כולה לרבות שכרן של ספקיות השירותים באנגליה, ולא רק בגין מתן שירותים של תיאום וארגון (עמוד 58, שורות 19-20).

על כל פנים, אף אם יש מקום לקבל את טענותיה של הנתבעת כי בענייננו שימשה סוכן בלבד אשר אין להטיל עליה אחריות ישירה להתנהלות לא תקינה של דנהולם מכוח דיני השליחות, ואינני נדרש להכריע בכך, קמה לנתבעת חובת זהירות כלפי התובעת לפעול כסוכן סביר. בנסיבות העניין, כאשר לא נסתר כי הלכה למעשה התנהלה התובעת מול הנתבעת בלבד, והנתבעת היא זו שביצעה את כל הפעולות והתיאומים הנדרשים עם ספקי השירותים באנגליה, היה על הנתבעת לכל הפחות לעקוב ולפקח אחר ההודעות המועברות אליה בנוגע למטענים וליתן לתובעת תמונת מצב עדכנית ומדויקת לגבי מצב המטען. לעניין זה, אין די בהעברת הודעות ששלח סוכן של הנתבעת או צד ג' כלשהו כמות שהן, מבלי לבדוק את תוכנן ומבלי לבצע פעולות מינימאליות כגון בירור עניינים מהותיים שאינם מובנים על פניהם מתוך ההודעות ובדיקת תוכן ההודעות מול פרטי הזמנתה של התובעת.

כפי שיפורט להלן, הנתבעת הפרה את חובותיה הנ"ל והתרשלה כלפי התובעת.

ביום 27/9/04 הודיעה הנתבעת לתובעת כי המטען של פירסון מוכן לאיסוף אבל המטען השני עדיין לא מוכן (נספח ה5 לתצהיר התובעת). בעקבות הודעתה של התובעת מיום 10/10/04 כי גם המטען של ספרי פינגווין הגיע למחסן, הועברו לתובעת לראשונה ביום 11/10/04 הודעותיו של מר דאלי לפיה כל המטען של ספרי פירסון לא נמצא, וקיים רק מטען אחד של ספרי פינגווין המכיל 9 ארגזים במשקל של כ- 100 ק"ג [במקום 10 ארגזים במשקל 122 ק"ג] (נספחים ז1 ו- ז2). מר חיצ'יק הודה בחקירתו הנגדית כי יכול להיות שאחד מאנשי הצוות שלו אשר קיבל את הודעות הדוא"ל הללו לא שם לב להפרשי המשקל במטען של פינגווין, ולא מסר כל דיווח בעניין זה למר דאלי (עמודים 65-66 לפרוטוקול). כמו-כן העיד מר חיצ'יק בעניין זה בעמוד 65, שורה 10:

"גם אני אנושי ויכול להיות שטעיתי, לא שמתי לב".

למחרת, ביום 12/10/2004, נמסרה לתובעת הודעתו של מר דאלי לפיה הוא חושב שגם המטען השני של ספרי פירסון נמצא לאחר שסווג בטעות בתור "ניירת" ולגבי ספרי פינגווין הוא סבור כי 9 הקרטונים מהווים את מלוא ההזמנה (נספח ט). על-אף שדווח לנתבעת כי נכון ליום 11/10/04 טרם נמצא המטען של פירסון, ועל-אף הודעתו העמומה של מר דאלי מיום 12/10/04 לפיה הוא חושב שהמטען של פירסון אותר מבלי למסור את פרטיו, לא טרחה הנתבעת לבדוק אם הבעיה אכן נפתרה כך שכל ההזמנה קיימת במלואה ומוכנה לטעינה, ולעדכן את התובעת בהתאם. רק ביום 26/10/04 קיבלה התובעת הודעה שגם היא הייתה שגויה ולפיה הסחורה היחידה שנמצאת בדרכה לארץ היא 9 קרטונים של ספרי פירסון (ולא פינגווין) בלבד. מר חיצ'יק הודה כי נכתב שמגיעים ספרים של פירסון ולא של פינגווין בגלל "טעות של האנשים שביצעו את העבודה" ואישר כי מדובר באנשים הכפופים לו (עמוד 72 לפרוטוקול, שורות 15-20). בהמשך אישר מר חיצ'יק כי היה חוסר הבנה ובלבול באשר לספרים שצפויים להגיע, וכאשר נשאל האם רק האחרים טעו והנתבעת פעלה כראוי ולא התבלבלה, השיב, כעולה מעמוד 75, שורות 16-18:

"לא, אמרתי בפירוש שאנחנו כן התבלבלנו עובדה שמשכנו עובדה שלא עדכנו, כן בצורה המקצועית של העבודה, אבל זה לא נשוא הדיון אם אנחנו עושים עבודה טובה או לא טובה. גם הגברת עדנה כותבת שלאור כל המיס אינפורמציה היא תשקול את כל צורת העבודה איתנו. לקוחות באים לקוחות הולכים זה קורה כל הזמן לצערנו".

רק ביום 28/10/04 נמסרה לתובעת הודעה לפיה ספרי פירסון כלל לא הוטענו על האוניה אלא 9 ארגזים של ספרי פינגווין בלבד. מהודעת הדוא"ל של מר דאלי בעניין זה עולה לכאורה כי ביום 13/10/04 הייתה בידי מחסן I.D.R. ההזמנה המלאה, אך בעת ביצוע הטעינה מהמחסן לקראת ההובלה הימית ביום 17/10/04, שוב לא הצליחו למצוא את המטען של פירסון. כאשר נשאל מר חיצ'יק מדוע לא הודיעו לתובעת במשך 15 יום כי לא הוטענו ספרי פירסון השיב, כעולה מעמוד 75 לפרוטוקול, שורה 5:

"יכול להיות שזו שגיאה מסחרית".