פסק דין
1.התובעת טוענת כי בינה ובין הנתבעת נעשה הסכם לשותפות עסקית לפיו יפעלו בצוותא לשם תיווך בעסקאות נדל"ן על בסיס חלוקה שווה ברווחים. זאת, באופן שכל אחת מהן תקבל 50% מכל עמלת תיווך שתשולם עבור כל עסקה שבה ישתפו פעולה.
לטענת התובעת, בעקבות אותו הסכם, נעשתה עסקת תיווך שבעקבותיה רכש לקוח בשם גנאדי, בית בקיסריה. לטענתה, לפי ההסכם היה על הצדדים להתחלק בעמלת התיווך ששילם ואילו בפועל שלשלה הנתבעת את מלוא עמלת התיווך לכיסה.
התובעת טוענת כי היא זכאית למחצית מעמלת התיווך, ובשל כך הוגשה תביעה זו.
2.הנתבעת מכחישה את כל טענות התובעת.
לטענתה, מעולם לא נקשר בין הצדדים הסכם לשיתוף פעולה והתובעת אינה זכאית לכל חלק שהוא מעמלת התיווך ששילם גנאדי.
לטענת הנתבעת, מר גנאדי היה לקוח שיוצג על ידה והיא שזכאית למלוא עמלת התיווך ששילם . לפיכך, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.
3.לאחר ששמעתי את העדויות שהביאו הצדדים ועיינתי בכל החומר שהגישו לתיק בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובעת להוכיח את טענתה, בדבר קיומו של ההסכם שכביכול נכרת בינה ובין הנתבעת.
4.בגרסת התובעת נמצאו סתירות רבות. למעשה, אין כמעט טענה עובדתית אחת שנטענה בתצהירה ולא נסתרה במהלך העדויות בתיק זה.
5.בסעיף 5 לתצהירה, טענה התובעת כי הכרותה עם הנתבעת מקורה בכך שהשתיים עבדו אצל הזכיין של אנגלו סכסון באור עקיבא – קיסריה (סעיף 5 לתצהיר).
התברר כי טענה זו אינה נכונה. התובעת הודתה בעדותה בבית המשפט כי הנתבעת כלל לא עבדה אצל הזכיין של אנגלו סכסון אלא רק הגיעה למשרד להכרות עם הזכיין (עמ' 6 שו' 10-11).
6.בסעיף 6 לתצהירה טענה התובעת כי הנתבעת הציעה לה לפעול בשיתוף פעולה תוך "צמצום הוצאות על בסיס של חלוקה שווה ברווחים" , אך כשנשאלה למה הכוונה לא ידעה להסביר לאיזה הוצאות או למה התכוונה בדברים אלה (עמ' 8 שו' 8).
7.בסעיף 9 לתצהירה טענה הנתבעת כי לאור אותו הסכם לשיתוף פעולה החתימה "לקוחות שונים" על טפסים להזמנת שירותי תיווך, מתוך פנקס הזמנות שמסרה לה הנתבעת. (סעיף 9 לתצהיר התובעת).
בפועל, התברר כי היה רק מקרה אחד ויחיד שבו החתימה התובעת לקוח על טופס של הזמנת שירותי תיווך שנשא את שמה של הנתבעת (עמ' 10 שו' 14). העובדה שמדובר על לקוח יחיד מתיישבת דווקא עם הגירסה שנתנה הנתבעת, באשר לנסיבות מסירת הפנקס לידיה של התובעת (עמ' 35 ש' 2-7).
8.בסעיף 14 לתצהירה טענה התובעת כי היא פנתה לנתבעת ואמרה לה שידוע לה על בית למכירה בשכונה 2 ברח' האורן 6 בקיסריה, הוא הבית שבסופו של דבר רכש אותו גנאדי ואשר עמלת התיווך ששילם בקשר לאותה רכישה, היא נשוא התביעה שבפני.
בתצהירה, טענה התובעת כי הראתה והציגה לנתבעת את הבית ברח' אורן והציגה בפניה גם את מר מורחי, נציג הבעלים, אותו לא הכירה הנתבעת קודם לכן (סעיפים 15 ו- 16 לתצהיר התובעת).
בפועל, התברר כי האופן שבו תיארה התובעת את השתלשלות העניינים, רחוק מלשקף את האופן שבו התנהלו הדברים באמת.
9. א.התברר, כי המפגש בין הנתבעת למר מורחי לא היה מפגש יזום שתוכנן על ידי התובעת, כפי שניסתה התובעת להציג בתצהירה, אלא מפגש מקרי לחלוטין, שבו פגשו השתיים את מר מורחי כשהגיעו, במקרה וללא תיכנון מוקדם, לביתו של אדם
אחר - אבי כהן.
על העובדה, שמדובר במפגש מקרי לחלוטין, העידו הן מר כהן והן מר מורחי , ששניהם הובאו להעיד על ידי התובעת (תצהירו של מר כהן בסעיף 3-5 וכן עדותו של מר מורחי בעמ' 24 שו' 27).