פסק דין
1.התובעות, חברות המנהלות רשת של מוסכים באזור חיפה, הגישו כנגד הנתבעת, שהינה חברה פרטית המייבאת ומשווקת מסננים, חלפים ושמנים לרכב, תביעה בעילות חוזיות ונזיקיות על סך של 1,117,133 ₪.
2.לטענתן, הן הזמינו מהנתבעת במהלך השנים 2005 ו - 2006 שמנים לרכב וכן, מוצרי תעבורה וחלקי חילוף אחרים. בדיעבד, התברר לתובעות, כי השמן שסופק היה פגום וגרם לנזקים בלתי הפיכים ללקוחותיהן. לטענתן, לא ידעו תחילה מהו המקור לתקלות שהופיעו ברכבי הלקוחות וכי החליטו, בהמלצת שמאי רכב, לבדוק את השמן במעבדה מוסמכת רק לאור טענה שהועלתה על ידי אחד מהלקוחות.
התובעות טענו, כי על פי בדיקה שנערכה במכון מאטריקס הנדסה בע"מ, התברר כי השמן מסוג 40W15 פגום ואף הומלץ לתובעות לזמן את כל לקוחותיהן לטיפול מונע וליידע את היבואן. התובעות אכן מסרו לנתבעת את ממצאי הבדיקה אולם, במקום לטפל בבעיה שנוצרה, דרשה הנתבעת מהתובעות לשלם את יתרת חובן כלפיה. משסירבו התובעות לשלם את החוב, הגישה כנגדן הנתבעת תביעה.
בדיקה שנערכה על ידי הנתבעת הראתה כי השמן תקין ולכן, הומצאו ממצאי שתי הבדיקות למהנדס דוד נמרי, אשר קבע במפורש, כי השמן באיכות ירודה מאוד וכי התוספים המצוינים בתווית על גבי גלון השמן אינם מתאימים לריכוז התוספים שנמצא בפועל בשמן. עוד נטען, כי מהבדיקות שנערכו, התברר כי הנזקים שנגרמו לרכבי לקוחות התובעות, נגרמו כתוצאה מהשמן שסופק על ידי הנתבעת.
התובעות טענו, כי נאלצו לשפץ מנועי חלק מרכבי לקוחותיהן וכן, להחליף לחלק מהלקוחות את המנוע בשלמותו. עוד נטען, כי התובעות נאלצו להזמין את כל הלקוחות אשר ברכבם בוצע טיפול בשמן לצורך טיפול מונע.
התובעות טענו, כי עלות תיקון הנזקים ברכבים של לקוחותיהם הגיעה כדי סך של 109,533 ₪ ואילו עלות ביצוע הטיפול המונע הסתכמה בסך של 31,400 ₪ לא כולל מע"מ. עוד טענו התובעות, כי הפרשה גרמה לפגיעה קשה בהכנסותיהן ולאבדן לקוחות, כמו גם הפגיעה במוניטין שלהן וכי הכנסותיהן בשנים 2006 - 2007 ירדו באופן משמעותי. נזקים אלה הוערכו על ידי התובעות בסך של 956,000 ₪. התובעות טענו, כי הנתבעת התרשלה באספקת השמן הפגום שלא היה ראוי לשימוש וכי היא הפרה חובות חקוקות.
התובעות צרפו לכתב התביעה את טופס הבדיקה שנערכה על ידי חברת מאטריקס הנדסה בע"מ וכן, את חוות דעתם של מהנדס הרכב דוד נמרי והשמאי דני גורביץ'.
3.הנתבעת התגוננה מפני התביעה וטענה, כי טענות התובעות הועלו לראשונה רק לאחר שהנתבעת התריעה בפניהן כי במידה ולא ישולמו הכספים בעד הסחורה שסופקה, תאלץ לפנות לערכאות. לטענתה, עובר לדרישת התשלום ולאורך כל התקופה בה סיפקה הנתבעת שמנים לתובעות, הן לא העלו טענה כלשהי כלפיה והמשיכו לעבוד ולקבל ממנה סחורה. נטען, כי התביעה הוגשה כמשקל נגד לתביעה שהוגשה על ידי הנתבעת בבית משפט השלום בתל - אביב, אשר סולקה בפשרה כנגד תשלום בסך של 40,000 ₪.
לגופו של עניין, אישרה הנתבעת כי סיפקה לתובעות שמנים וכי התובעות החלו לעלות טענות שונות לעניין איכות השמן שנמכר להן בתחילת שנת 2006, חודשים רבים לאחר הרכישה. לפיכך, ביקשה הנתבעת לקבל דוגמית של השמן שהוצאה מאחד מרכבי לקוחות התובעות וכן, מיכל שמן אטום שנמכר להן, לצורך בדיקתו. תוצאות הבדיקה מטעם הנתבעת העלו, כי במיכל השמן האטום אין כל פגם והוא תקין. מאידך, בדוגמית השמן אשר הוצאה מאחד הרכבים, נמצא כי לא ניתן לקבוע מהו הריכוז של יסודות התוספים האופייניים המצויים בשמן, מאחר והוא הצטמק במהלך התקופה שבין הוצאתו מהמנוע לבין מועד הבדיקה. מאחר ובממצאי דוגמית השמן נוצרה התחמצנות חריפה, חלה עליה משמעותית בצמיגות השמן עד כדי אי יכולת לזרום. עוד נמצא, כי הדוגמית מכילה ריכוז גבוה של צורן, המצביע על אבק וחול במערכת השמן וכן, ריכוזים גבוהים של ברזל, אלומיניום ובדיל, המצביעים על בלאי של בוכנות ושסתומים במנוע. בהמשך, הבהירה המעבדה לבקשת הנתבעת, כי השמן עלול להפוך לסמיך עקב מספר רב של גורמים כגון: התחמצנות עקב שימוש יתר ואי החלפת השמן בזמן, התחממות יתר של המנוע, הצטברות פיח עקב סתימה, שימוש בשמן אחר ועוד.
הנתבעת טענה, כי מאחר והתובעות סרבו לשלם לה בעד השמנים שהוזמנו, נאלצה להגיש תביעה והצדדים הגיעו לידי פשרה לפיה, התובעות תשלמנה סך של 40,000 ₪ בגין הסחורה.
הנתבעת כפרה בחוות דעת המומחים שהוגשו על ידי התובעות. היא טענה, כי טרם אספקת הסחורה, הציגו לתובעות דו"חות מעבדה בדבר בדיקות מדגמיות של השמנים, על רכיביהם, ולא הסתפקה בהצגת דף מאתר האינטרנט של היצרן. עוד הפנתה הנתבעת לדו"ח מעבדה של חברת פז, אשר נערך לבדיקת שמן של חברת DEW ורכיביו, שמן אשר סופק גם לתובעות. בדיקת המעבדה הצביעה על ערכים תקינים של הרכיבים. עוד נטען על ידי הנתבעת, כי הרכבים שניזוקו לכאורה, הינם רכבים המשמשים לצורכי עבודה, הם בעלי בלאי גבוה מהרגיל והטיפול בהם אמור להיות שונה. עוד ציינה הנתבעת, כי חוות דעתו של השמאי דני גורביץ' חסרה את נספחיה והתמונות של הרכבים.
בהמשך, כפרה הנתבעת בנזקיהן של התובעות ולחילופין, בקשר הסיבתי בין הנזקים הנטענים לבין האירועים הנטענים על ידי התובעות והרשלנות המיוחסת לנתבעת.
ראיות הצדדים
4.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעות העידו העדים הבאים:
א.לקוחות של התובעות - העדים מר רוזליו יצחק (אחראי על הרכבים בעיריית מגדל העמק), מר חלבי כרמי ומר הדר יחיאל.
ב.נציגי התובעות ומנהליהן - העדים מר טוני דאו (מנהל מוסך בחברת טכנו פיא צפון בע"מ), מר נח כבירי (מנהל מוסך טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ) ומר שבת ברכה (מנהל טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ וט.ט. טכנו חשמל טכנולוגיה מתקדמת לרכב (1996) בע"מ). בנוסף, העידה מטעם התובעות גב' נירה שמי, אשר שימשה כמחסנאית חלקי חילוף ברשת החברות התובעות החל משנת 1984. נטען, כי במסגרת עבודתה כמחסנאית ואחראית על קניות ברשת כולה, היא זו שקיימה מגע ישיר עם הנתבעת והזמינה את הסחורה כולה.
ג.מומחים - מר דוד נמרי (מהנדס רכב), מר דני גורביץ' (שמאי) ורו"ח רפי רופולוביץ'. בנוסף, הגישו התובעות דו"ח בדיקת מעבדה של שמני רכב מסוג 40W15 תוצרת חברת DEW (שתי דוגמאות שמן שהוצאו משני רכבים שנפגעו לטענת התובעות ובדיקת גלון סגור), שנערכה על ידי מאטריקס הנדסה בע"מ (להלן "חברת מאטריקס").
5.מנגד, מטעם הנתבעת העידו העדים הבאים:
א.נציגי הנתבעת ומנהליה - מר שמעון אבו חצירה (בעל המניות והדירקטור היחיד של הנתבעת ומי שמייבא את מוצרי חברת DEW) ומר משה אבו חצירה (עובד שכיר אצל הנתבעת ומשמש אחראי על החברה באזור הצפון, אשר כחלק מתפקידו היה בקשר עם התובעות ובקר במוסכיהן). בנוסף, הוגש תצהירו של עובד החברה לשעבר, בשם שרון יגר אולם, העד לא התייצב להיחקר על תצהירו ולכן, התצהיר אינו משמש כראיה בתיק זה.
