טית בית תעשיות מזון בע"מ נ' קפלן

החלטה

1. לפני התנגדות לביצוע שני שטרי חוב על סך 500,000 ₪ כל אחד. שני השטרות משוכים ע"י קפלן שיווק ובשר בע"מ (להלן: "חברת קפלן") כעושה השטר וחתומים ע"י ניר קפלן ושרון קפלן כערבים בערבות אוואל לתשלום השטרות ע"י עושה השטר. מועד הפרעון של שני השטרות הוא 21.6.09. על גב השטר שמספרו 465078 (להלן: "השטר הראשון") מצויין: "אני החתום מאשר כי הערבים על שטר חוב זה חתמו לפני בהצגת תעודת זהות שצילומיהן מצורפים 1. ניר קפלן 2. שרון קפלן. מאשר: אמסלם סעדיה מ.ז. ..., 28.3.01". מופיעה חתימה. על גב השטר שמספרו 252053 (להלן: "השטר השני") מצויין: "17.6.03 הינני אמסלם סעדיה מאשר שהגב' קפלן שרון ת.ז. ... חתמה בהצגת תעודת זהות (צילום רצ"ב) ע"ג שטר חוב מס 252053. אמסלם סעדיה ת.ז. ... 17.6.03". מופיעה חתימה.

הבקשה שלפני הוגשה ע"י שרון קפלן (להלן: "המבקשת") ונתמכה בתצהירה.

עיקר טענות המבקשת

2. המבקשת טוענת כי המשיבה לא פרטה בבקשת הביצוע את כל העובדות המשמשות עילה לבקשה ולכן יש למחוק התובענה על הסף או לחילופין ליתן רשות להתגונן. המבקשת טוענת כי המשיבה השמיטה מבקשת הביצוע את נסיבות מסירת שטרי החוב לידיה ולא הבהירה לטובת איזה חוב בדיוק ניתנו השטרות. המבקשת אף טוענת כי המשיבה לא פנתה אליה מעולם בעניין השטרות, בניגוד למצויין בבקשת הביצוע.

3. המבקשת טוענת כי עילת התביעה בגין השטר הראשון התיישנה, ועל כן יש לדחותה על הסף.

4. המבקשת טוענת כי מועד הפירעון המופיע בשטרות הושלם שלא כדין על ידי המשיבה וללא הרשאה.

5. המבקשה טוענת כי, חברת קפלן, חברה העוסקת בשיווק מוצרי מזון, רכשה במועדים שונים שמני מאכל מהמשיבה. המבקשת, אשתו לשעבר של חייב 2, מר קפלן ניר, הבעלים והמנהל של חברת קפלן, נדרשה לפני שנים רבות לחתום על שני שטרי החוב. המבקשת טוענת כי היא מצויה בהליכי גירושין מניר מזה זמן וכשלוש שנים היא אינה מצויה בנעשה בחברת קפלן ואין בידיה מסמכים ו/או ראיות אחרות לטענותיה. עוד טוענת המבקשת כי למיטב ידיעתה מונה לחברת קפלן מפרק זמני אשר תפס את מסמכי החברה ולכן, בשלב זה, אין ביכולתה לקבל מסמכים כלשהם אשר יסייעו לה בהוכחת טענותיה.

6. המבקשת טוענת כי למיטב ידיעתה, בין השנים 2001-2006 הזמינה חברת קפלן מהמשיבה שמני מאכל בהיקפים גדולים מאוד, כמאות אלפי שקלים בכל הזמנה, אשר למיטב ידיעתה שולמו למשיבה באופן שוטף. המבקשת מציינת כי למיטב זיכרונה, תנאי התשלום אשר סוכמו בין חברת קפלן למשיבה היו שוטף + 90 ולכל היותר שוטף + 120. המבקשת טוענת כי כחלק מדרישת המשיבה למתן בטחונות להבטחת התשלומים השונים, דרשה המשיבה מניר בשנת 2001 כי הוא והמבקשת יחתמו על שטר חוב בגובה של 500,000 ₪ כנגד הזמנות שביצעה חברת קפלן מהמשיבה באותו הסכום. המבקשת טוענת כי היה ברור לכל הצדדים כי ברגע שסך של 500,000 ₪ יועבר על ידי חברת קפלן תמורת אותן הזמנות, שטר החוב בטל ומבוטל. המבקשת טוענת כי למיטב ידיעתה מלוא התמורה בגין אותן הזמנות הועברה על ידי חברת קפלן למשיבה לפני שנים רבות.

המבקשת טוענת כי כעבור שנתיים, באופן דומה וכנגד הזמנות אחרות שביצעה חברת קפלן בסכום כולל של 500,000 ₪, שבה המשיבה על דרישתה לקבל בטוחות להבטחת התשלום כלפיה. המבקשת טוענת כי ניר הציע ששטר החוב הראשון ישמש כבטוחה לסך ה- 500,000 ₪ הנוספים. הובהר לו על ידי המשיבה כי שטר החוב הראשון כבר אינו בתוקף הואיל והחוב אותו הוא היה אמור להבטיח שולם ולכן יש צורך במסמך חדש. בנסיבות אלה, נחתם ביום 17.6.03 על ידי המבקשת שטר החוב השני, מבלי ליתן הרשאה כלשהי להשלמת פרטים בשטר.

המבקשת חוזרת ומציינת כי למיטב ידיעתה חברת קפלן שילמה עבור הסחורה שהזמינה מהמשיבה. לפיכך, השטרות שצורפו לבקשה אינם בני תוקף, שכן החובות שלמען הבטחת תשלומם הם נמסרו נפרעו.

עיקר טענות המשיבה

7. המשיבה ויתרה על חקירת המבקשת.

ב"כ המשיבה ציין בסיכומיו כי תצהירה של המבקשת מתבסס כל כולו על מיטב ידיעתה מבלי לפרט הנימוקים לכך ומבלי לפרט המקור לידיעתה, בניגוד לדין.

המשיבה טוענת כי היה מקום להגיש תצהיר מטעם ניר קפלן, אשר לטענת המבקשת היה הרוח החיה מאחורי פעילות חברת קפלן. ב"כ המשיבה טוען כי הימנעות מצירוף תצהירו של ניר קפלן צריך לפעול לחובת המבקשת.

ב"כ המשיבה טוען כי הפרט היחיד שמולא בשטר על ידי המשיבה הוא מועד הפירעון וכי השלמה זו נעשתה כדין.

ב"כ המשיבה טוען כי בקשת הביצוע אינה חסרה דבר בהתייחס לעילת התביעה. ב"כ המשיבה טוען כי נסיבות מסירת השטר אינן חלק מבקשת הביצוע. עוד נטען כי אין חובה לציין את גובה החוב בפועל באשר הוא עולה על גובה הסכום של השטרות המוגשים לביצוע.

ב"כ המשיבה מבקש כי ככל וביהמ"ש ימצא לנכון כי בקשת הביצוע לוקה בחסר, תינתן לו רשות לתקן הבקשה.

דיון

8. בתקנה 108 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, נקבע כי משהועברה בקשה לביצוע שטר לדיון בבית המשפט בשל הגשת התנגדות לביצוע שטר, הופכת הבקשה לביצוע שטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר. ההתנגדות לביצוע שטר דינה כבקשת רשות להתגונן.