טיולי הגשר לעולם בע"מ נ' בן-נון

פסק דין

בפני תביעה כספית אשר עניינה תשלום עבור שירותי תיירות, שהזמין הנתבע מהתובעת, לטענתה.

התובעת היא חברה העוסקת במתן שירותי תיירות בארץ ובחו"ל. הנתבע היה מלקוחות התובעת ועשה שימוש בשירותיה. לטענת התובעת, הזמין ממנה הנתבע, עבורו ועבור אחרים, שירותי תיירות (טיסות לחו"ל ושהייה במלונות), אשר סופקו מחודש נובמבר 2007 ועד לחודש אפריל 2008, בסך כולל של 42,574.88 $.

אין מחלוקת, כי בטרם הגשת התביעה ובעקבות פניות והתראות בעל-פה ובכתב, שילם הנתבע לתובעת, ע"ח החוב, סך של 21,210.31 $ ביום 30.12.2008, כך שייתרת החוב לתובעת נותרה 21,364.55 $, סכום זה בשקלים, 89,731 ₪, הוא הסכום אשר נתבע תחילה בתביעה זו.

ביום 19.4.2009, חודש לאחר הגשת התביעה, שולם לתובעת סך של 3,748.20 $ וביום 28.4.2009 שולם סך של 10,625.02 $, כך שיתרת החוב הנטען עומדת על סך של 6,991.26 $. סכום זה הוא הסכום השנוי עתה במחלוקת והוא מורכב מסכומים שונים השייכים לחשבוניות שונות, לגביהן העלה הנתבע הסתייגויות.

הסתייגויות הנתבע הועלו על הכתב וצורפו למכתב המלווה אשר נשלח יחד עם ההמחאה, באמצעותה שילם הנתבע לתובעת ביום 30.12.2008 סך של 21,210.31 $. וכך נאמר במכתב:

"רצ"ב שיק מס' ... ע"ס 21,210.31 דולר/ארה"ב לפקודת 'אל-מל'.

פרעון השיק יהווה קבלה והסכמה מצדכם לטענות ולהשגות שלה על גובה החיובים כמפורט בטבלה דלעיל. בהעדר הסכמה שכזו – נא לשלוח אלי את השיק בחוזר".

אין מחלוקת, כי התובעת הפקידה את ההמחאה. כמו כן, התובעת לא הראתה, שבטרם פדתה את ההמחאה, הודיעה לנתבע או לאחר מטעמו, כי היא מסתייגת מהתנאי הנלווה לפדיון ההמחאה. בנסיבות אלו, אין בידי אלא לקבוע, כי עם הפקדת ההמחאה, ללא כל מחאה, התובעת ויתרה על טענותיה לעניין אותם 6,991.26 $ העומדים הן בבסיס התביעה והן בבסיס טענות הנתבע נשוא המכתב מיום 30.12.2008 וכי דין התביעה להידחות. למען הסדר הטוב יובהר, שהתשלומים אשר בוצעו לאחר פרעון ההמחאה התייחסו לחשבוניות אחרות ושונות מהחשבוניות המפורטות במכתב ועליהן חלק הנתבע.

אף על פי כן יובהר, כי הדעת אינה נוחה מהתנהלות הנתבע, כפי שהיא משתקפת מחומר הראיות. הנתבע נמנע משלם עבור השירותים שקיבל משך חודשים רבים. כך למשל, חשבונית מס' 48284 מיום 9.12.2007, לא עוררה אצל הנתבע הסתייגויות כלשהן, אך שולמה רק כשנה לאחר מכן. גם חשבונית מספר 48799 מיום 3.2.2008, שולמה רק ביום 19.4.2009, היינו מעל שנה מיום הוצאתה. בדומה, גם חשבונית 48710 וחשבונית 48734, שתיהן מינואר 2008, שולמו בסוף אפריל 2009 ורק לאחר הגשת התביעה. גם לגבי חשבוניות אלו, לא היו לנתבע הסתייגויות.

כמו כן יצויין, כי נסיונות הנתבע להסתתר מאחורי חברות שונות ומשונות, אשר קיומן כלל לא הוכח, מעוררים אף הם חוסר נוחות.

בנסיבות אלו, לא מצאתי לתת צו להוצאות.

סוף דבר

התביעה נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.