טיב שתיל בע"מ נ' רום

פסק דין

התובעת עוסקת במכירת זרעים ושתילים לחקלאות. הנתבע הינו חקלאי, אשר רכש מהנתבעת שתילים לחקלאות.

התביעה בת.א. 1219/05 הינה תביעה בגין ארבעה שיקים, שניתנו לתובעת על ידי הנתבעת, שהינה בתו של הנתבע, בתמורה לאספקת שתילים לנתבע.

התביעה בת.א. 368/06 הינה תביעה כספית שהוגשה נגד הנתבע בגין חובו לתובעת, כמפורט בכרטיס החוב של הנתבע אצל התובעת.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לטענת הנתבע, לפיה סוכם בינו לבין נציגי התובעת על מתן זיכוי בשיעור 20% מחשבונות אספקת השתילים. בקשר למחלוקת זו קיימת מחלוקת ספציפית, לגבי מסמך שנושא בכותרתו תאריך 31.7.2002, לגביו נטען כי ניתנה חתימתו של נציג התובעת, מר משה עמר, ביום 6.8.2002 (להלן, לשם הנוחות – המסמך).

מלבד המחלוקת בדבר שיעור החיובים, קיימות מחלוקות נוספות, הנוגעות לתשלומים שעל פי טענת הנתבע שולמו במזומן, שאלת אספקת השתילים לפי תעודת משלוח מס' 1022, וטענת קיזוז שהועלתה על ידי הנתבע בגין נזקים שנגרמו לו.

מטעם התובעת הוגשו תצהירים של מר משה עמר, מר מוריס עמר וגב' רחל זוזט. כמו כן, הוגשה מטעם התובעת חוות דעת של גרפולוג, מר סיוון זמיר. הראיות מטעם התובעת כוללות גם תצהיר משלים של מר משה עמר וחוות דעת משלימה של מר זמיר.

מטעם הנתבעים הוגשו תצהירים של הנתבע, מר איציק רום, אשתו של הנתבע, גב' רות רום, והנתבעת (בתו של הנתבע), גב' לירן רום. מטעמם של הנתבעים הוגשה חוות דעת של גרפולוגית, גב' אורה כבירי. בהמשך, הוגשה חוות דעת משלימה של גב' כבירי.

לאחר שהתקיימו מספר דיונים בתיקים המאוחדים, והוגשו תצהירי העדות הראשית וחוות דעת מטעמם של שני הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה בית המשפט יכריע בהליך על יסוד החומר שהוגש לתיק, ובהמשך לכך, הוגשו על ידי ב"כ הצדדים סיכומים בכתב.

גובה החיובים בגין אספקות

התובעת סיפקה לנתבע אספקות של שתילים החל מחודש 8/2001 ועד לחודש 9/2003. לטענת הנתבע, בחודש 7/2002 ביקש להסדיר את חובו לתובעת באותה עת, אולם כאשר קיבל מהתובעת פירוט של הנהלת החשבונות התברר לו כי הסיכום הראשוני בין הצדדים, לפיו יקבל הנחה קבועה בשיעור 20%, לא מצא ביטוי בכרטיס הנהלת החשבונות של התובעת.

לטענת הנתבע ואשתו, ביום 31.7.2002 הוכן המסמך ובו בקשה לתיקון החשבוניות שנשלחו עד לאותו מועד, עקב טעויות שונות, לרבות בנוגע לזיכוי של 20% מכל חשבונית. לגרסתם, מר משה עמר הגיע לביתם, והוסכם על תשלום סך של 50,046 ₪ שישולם במספר שיקים, בכפוף לכך שאומנם יינתן לנתבע הזיכוי בשיעור 20% הן ביחס לחשבוניות שנשלחו והן לגבי חשבונות עתידיים.

לטענת הנתבע ואשתו, הנתבע רשם על גבי המסמך את המילים "אני עמר אשר קיבלתי צ'קים ומאשר את הסיכום בעניין שינוי המחיר והזיכויים כפי שמופיע במכתב זה" וכן הוסיף את סכומי השיקים והתאריכים שלהם. לגרסתם, מר אשר עמר אישר בחתימתו על גבי המסמך את האמור לעיל.

מר אשר עמר טוען בתצהיריו, כי לא נתן הסכמתו בחתימה למתן הנחות, ואף סבור כי חתימתו על גבי המסמך אינה מקורית. בכל מקרה, גם אם זו חתימתו, הרי שהכיתוב הוסף לאחר מתן החתימה והוא אישר רק את קבלת השיקים. ביחס לטענה בדבר מתן הנחות, טוען מר משה עמר, כי הזיכויים וההנחות שניתנו לנתבע מופיעים בכרטיס הנתבע והוא לא נתן לנתבע זיכויים או הנחות נוספות. מכל מקום, הוא לא נתן לנתבע הנחה קבועה של 20% מערך החשבוניות. במספר בודד של מקרים ניתנו הנחות חד פעמיות ממחיר המחירון של השתילים, להבדיל מהנחה על חשבוניות. ההנחות שניתנו, היו על יסוד סיכום שנערך לפני אספקת השתילים.

הנה כי כן, לטענת התובעת, חתימתו של מר אשר עמר על גבי המסמך, זויפה. לאחר שהוגשו חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים, הדגישה התובעת את הטענה, לפיה ייתכן ומדובר בחתימתו של מר אשר עמר, אולם החתימה באה לאשר רק את הכיתוב הנוגע למסירת השיקים, ואילו הכיתוב הנוגע לאישור הסיכום הנטען בדבר שינוי המחיר והזיכויים כמפורט באותו מסמך, הוסף מאוחר יותר, ולגביו לא ניתן אישור.

הגרפולוג מטעם התובעת מציין בחוות דעתו המשלימה, כי הכיתוב המופיע ליד החתימה לא נכתב ברצף וגם לא באותו כלי כתיבה. הכתיבה האלכסונית מלמדת על הוספת כיתוב לאחר הכיתוב הראשוני. הגרפולוגית מטעם הנתבעים מציינת בחוות דעתה המשלימה, כי על סמך המכשור הקיים, לא ניתן לדעת האם שני הקטעים נרשמו במועד אחר ולא ניתן לבדוק את הסמיכות בין המועדים.

הואיל והעדים לא העידו בפני בית המשפט, אין בידי בית המשפט להכריע במחלוקת הקיימת בין הצדדים, לגבי המועד שבו נרשם הכיתוב במסמך ליד חתימתו של מר משה עמר, על פי ממצאים הקשורים להתרשמותו מהעדים ומעדותם. לפיכך, יש לבסס ההכרעה על פי המסמכים והראיות שהוגשו, לרבות סבירות הגרסאות השונות, על רקע מכלול הנסיבות.

הנתבע טוען, כי המסמך מאשרר למעשה סיכום קודם למתן הנחות. אולם, דווקא לגבי הסיכום המקורי, שלפי הנטען התגבש בין הצדדים בתחילת יחסי העבודה בין הצדדים, לא הובאה גרסה מפורטת וברורה.

הנתבע מבקש להסתמך, לעניין אותה הסכמה ראשונה, על המסמך השנוי במחלוקת. אולם, מסמך זה הינו מחודש 8/2002, בעוד שאספקות השתילים נערכו עוד מחודש 8/2001.

במהלך השנה שחלפה מחודש 8/2001 עד לחודש 7/2002, מועד בו נערכה פגישה בין הנתבע ואשתו לבין נציג התובעת, נשלחו לנתבע חשבוניות בגין האספקות, ולא הועלתה על ידי הנתבע טענה, לפיה החשבוניות אינן כוללות את אותה הנחה, שלפי גרסתו הובטחה לו בעת תחילת ההתקשרות.