החלטה
1.עניינה של התביעה שלפניי, הפרת זכות סרוב שניתנה למבקשת, היא התובעת, בעניין הקמת מערכת פוטו וולטאיות לייצור חשמל (להלן:- "המערכת הסולארית" או "המערכת").
המשיבה הינה מי שביקשה להקים על גגה מערכת סולארית לייצור חשמל, זאת לאחר שהמבקשת, העוסקת בהקמת מערכות מהסוג האמור, פנתה אליה לשם הקמת מערכת כזו.
בהסכם שנכרת בין הצדדים, הוסכם, כי המבקשת תסייע למשיבה בקבלת ההיתרים והאישורים לשם הקמת המערכת הסולארית, זאת מבלי שניתנה התחייבות המשיבה לכך שהמערכת תוקם על ידי המבקשת.
כפי שהדבר הובהר על ידי הצדדים במהלך העדויות, המבקשת הינה מי שהיתה מעוניינת בהקמת המערכת האמורה, ולכן פנתה אל המשיבה ועניינה אותה בהקמת המערכת, כשבשלב הראשון, מסייעת המבקשת בהשגת האישורים לשם הקמת המערכת, כאשר מטרתה בסופו של יום היא להתקשר בהסכם לשם הקמת המערכת, ששם אמורה המבקשת לקבל את התמורה העיקרית בשל עבודתה.
2.התביעה שלפניי עוסקת בשלב שלאחר קבלת ההיתרים להקמת המערכת. לאחר שהיתרים אלו ניתנו, ביקשה המשיבה ממספר גורמים וביניהם המבקשת הצעות מחיר לשם הקמת המערכת.
לאחר בחינת המציעים השונים והצעותיהם, החליטה המשיבה להתקשר בהסכם עם חברה בשם "קרן שמש", שלטענתה הינה בעלת ניסיון רב יותר בהקמת מערכות מהסוג שאמור היה להיות מותקן אצל המשיבה, כאשר למבקשת, שהינה בעלת ניסיון בהקמת מערכות סולאריות אין לא ניסיון בהקמת מערכות בגודל שאותו מבקשת המשיבה להתקין בחצריה ולא בסוג המסויים של המערכת.
יצויין בנוסף, כי הצעתה הכספית של קרן אור היתה נמוכה יותר מהצעתה הכספית של המבקשת, אך בעניין זה אומרת המבקשת, כי בהתאם לזכות הסירוב שיש לה, היא יכולה להשוות את המחיר למחיר שניתן על ידי קרן שמש ואף להוזילו יותר מהצעתה של קרן שמש.
3.ההתקשרות עם חברת קרן שמש נעשתה ביום 14.3.14 ובו ביום נמסרה הודעה למבקשת (כמו גם ליתר המתחרים האחרים) על הבחירה בקרן שמש.
בעקבות הודעת המשיבה, הודיעה המבקשת, כי היא עומדת על זכות הסירוב שיש לה בהתאם להסכמת הצדדים וביקשה להקים את המערכת בעצמה.
המבקשת פנתה אל המשיבה באמצעות בעליה ומנהליה מספר פעמים ומשפניה הושבו ריקם, עתרה לבית המשפט בזו הבקשה שלפניי, לאסור על המשיבה להקים את המערכת הסולארית בחצריה, עד אשר תתברר טענת המבקשת לעניין זכות הסירוב.
בקשת המבקשת הוגשה ביום 1.4.14, כאשר באותו שלב טרם הגישה המבקשת את תביעתה. בית המשפט נעתר לבקשה באופן חלקי, כאשר אפשר התקדמות בביצוע העבודה, ככל שזו אינה קשורה בעבודה בשטח המשיבה בפועל.
הבקשה הוגשה לידי המשיבה למחרת בשעות אחר הצהריים.
בהתאם להוראת בית המשפט, טרם דיון בבקשה, הוגש לבית המשפט כתב התביעה אותו הגישה המבקשת בתובענה זו.
בכתב התביעה עתרה המבקשת לסעד של אכיפת ההסכם בדבר זכות הסרוב ולחלופין עתרה לסעדים כספיים, שעניינם הנזק שנגרם לה בעקבות אי קיום ההסכם בדבר זכות הסירוב.
בהתאם לתביעה הכספית, עומדים נזקיה של המבקשת על הסכום של 592,000 ₪ והם כוללים נזקים בגין הוצאות שהוציאה עבור פעולות שונות שביצעה אצל המשיבה בסכום כולל של 42,000 ₪, הפסד הכנסות בגין אי ביצוע העבודה בסכום של 450,000 ₪ וכן עוגמת נפש בסכום של 50,000 ₪ ונזק אשר נגרם כתוצאה מאי ביצוע העבודה, הכולל הפסד לקוחות פוטנציאליים בסכום נוסף של 50,000 ₪.
4.בבקשתה, טוענת המבקשת, כי אם לא ינתן הצו, תבוצע העבודה ולא ניתן יהיה לאכוף את ההסכם שבין הצדדים.
ב"כ המבקשת אף עמדה על כך, שמדובר בעבודה ראשונה שאמורה היתה המבקשת לבצע באיזור הערבה, כך שיש משמעות לביצוע העבודה על ידי המבקשת מעבר להשלכות הרווחיות הרגילות הקשורות בביצוע העבודה, כאשר לעבודה יכולה להיות השלכה על לקוחות פוטנציאליים נוספים, כך שבבחינת מאזן האינטרסים, אין מדובר רק בביצוע העבודה עצמה, שלגביה ייתכן וניתן היה להסתפק בתביעה כספית גרידא.
בתגובתה לבקשה טוענת המשיבה, כי כלל לא ידעה על זכות הסירוב הנטענת וזו שורבבה להסכם שבין הצדדים, אשר עסק אך ורק והשגת היתרים למערכת.
בין כך ובין כך, טוענת המשיבה, כי שיקוליה בבחירת הגורם אשר יבצע את העבודה, היו שיקולים ענייניים והמבקשת, בשל חוסר נסיונה, לא נמצאה מתאימה לביצוע העבודה.