טורקניץ נ' ב.ש. מדיקלי בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת התובעת לצירוף נתבעת נוספת לתביעה זו המתבררת בסדר דין מהיר.

המבקשת הינה קוסמטיקאית במקצועה. במסגרת תביעה זו טוענת המבקשת כי רכשה מהמשיבה 1 קרם חדשני לטיפול בפטרת ("המוצר"), אותו תכננה למכור ללקוחותיה. תחילה רכשה המבקשת 100 ערכות של המוצר אשר סופקו לה תמורת סך של 10,564 ₪; ולאחר מכן 1,000 ערכות נוספות תמורת סך של 65,578 ₪, ומהן סופקו לה 200 ערכות בלבד. לטענת המבקשת התברר לה שהמוצר גורם לפגיעה בלקוחותיה שהשתמשו בו, כי לקוחות רבים שלה התלוננו על המוצר, וכי המוצר כלל לא מיועד לטיפול בפטרת כפי שנאמר לה. המבקשת, כך לטענתה, בקשה לקבל את כל יתרת 800 ערכות המוצר שרכשה אך המשיבה 1 סירבה לספקם בטענות שונות.

טוענת לפיכך המבקשת בכתב התביעה כי היא מבטל את העסקה ולפיכך על המשיבה 1 להשיב לה את התשלום בגין הערכות שלא סופקו ולפצות אותה על נזקיה. ביחס למשיב 2, טוענת המבקשת כי הוא שותף במשיבה 1, כי היה שותף במצגים שעשתה המשיבה 1 לשיווק המוצר, שלכן יש לחייב גם אותו בתשלום נשוא התביעה.

בכתב ההגנה טוענים המשיבים שאין בסיס לתביעה, כי אין בסיס לטענות בדבר ליקויים במוצר, וכי המבקשת עצמה היא שבקשה לקבל את הערכות שרכשה בשלבים בשל קשיי אחסון כך שאין כל מניעה לספק את כל הערכות שנרכשו מידית. עוד נטען שממילא אין למשיב 2 כך יריבות מול המבקשת.

בבקשה זו עותרת המבקשת לתיקון כתב התביעה וצירוף חברת אמי – אבי (שמר) בע"מ (להלן: "החברה") כנתבעת נוספת. המבקשת טוענת שהחברה מוזכרת בכתב ההגנה (בסעיף 40) כמי שיש לה קשר עסקי עם המשיבים ובכך הצדקה לצירופה.

המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים שאין לחברה כל קשר לעניינים נשוא התביעה, המבקשת עצמה איננה מסבירה מה לחברה ולטענות נשוא התביעה וצירופה בשלב זה רק יסרבל ויאריך את ההתדיינות.

תקנה 22 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מסדירה את האפשרות לצירוף נתבעים בתביעה אחת וקובעת שצירוף נתבעים יעשה מקום בו מדובר במעשה או במעשים משותפים שאפילו אם הגישו תובענות נפרדות בגינם, הייתה מתעוררת שאלה משותפת בין אם משפטית או עובדתית. כאשר מלכתחילה לא צורף בעל דין כנתבע נוסף בתביעה, מאפשרת תקנה 24 בתקנות את הוספתו בכל שלב משלבי המשפט.

במוקד בדיקתה של בקשה לצירוף נתבע, עומדת שאלת היעילות. די בזהות השאלות שבמחלוקת, בין עובדתית ובין משפטית, שבגינה נוח לדון בפרשה בעת ובעונה אחת, כדי להכשיר צירוף לפי תקנה 22 ולהצדיק צירוף נתבע על דרך של תיקון כתב התביעה לפי תקנה 24 בתקנות.

מעיון בבקשה מתברר שרובה עוסק בטענות המבקשת כלפי המשיב 2, אלא שטענות אלו יתבררו בתיק העיקרי ואין להן רלוונטיות לבירור הבקשה לצירוף החברה כנתבעת נוספת.

מעיון בכתב התביעה, מסתבר שאין בו ולו זכר לקיומה של החברה או לקשר כלשהו שיש לחברה ולמחלוקות נשוא תביעה זו. כך גם מעיון בבקשה. המבקשת איננה טוענת כלל להתקשרות כלשהי בינה לבין החברה, איננה טוענת למצגים של החברה ואיננה טוענת למחויבות כלשהי של החברה.

כל שטוענת לו המבקשת הוא שהחברה הוזכרה (!) בכתב ההגנה כחברה בבעלות המשיב 2 ומכאן שיש לחברה קשר למצגי השווא והתרמית נשוא התביעה. בטענה כוללנית שכזו אין די ובהיעדר כל פירוט הקושר בין החברה לעניינים נשוא התביעה אין מנוס מהמסקנה שמתן היתר לצירופה רק יסרבל את ההתדיינות ותו לא, בפרט לאחר שקדם המשפט כבר הסתיים התיק נקבע להוכחות.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 4,000 ₪ שישולמו בלא קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ד, 27 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.