טופחי נ' א. כהן גידולי ירקות בע"מ ואח'

החלטה

1.האם זכותו של המבקש אשר הסתמך על העדרם של שעבודים רשומים במשרד הרישוי גוברת על זכותה של המשיבה 2 אשר רשמה משכון קודם לרכישת המבקש ברשם המשכונות ורשם החברות?

המבקש עותר למתן צו מניעה כנגד הליכים למימוש משכון בתיק הוצאה לפועל

26-05289-11-6 אשר נפתח כנגד המשיבה 1 אשר משכנה משאית מסוג סקניה, מספר רישוי 68-758-61 , להלן – המשאית, לטובת המשיבה 2. עוד עותר הוא למתן צו המונע שינוי הבעלות במשאית ולמתן צו עשה המורה לכונס הנכסים, אשר תפש המשאית במסגרת תיק ההוצל"פ הנ"ל, להשיב את המשאית לידיו. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לסעדים הנ"ל במסגרתה עתר בנוסף להצהרה בדבר בעלותו במשאית, למחיקת השעבוד לטובת המשיבה 2 ולפיצוי כספי ולחילופין, לחיוב הנתבעים בשווי המשאית.

רקע וטענות הצדדים

2.עיקר התשתית העובדתית אינה שנויה במחלוקת. המשיבה 1 חבה כספים למשיבה 2 וביום 27.10.10 חתמה על שטר משכון, ללא הגבלה בסכום, מכוחו נרשם ביום 7.11.10 משכון על המשאית ברשם המשכונות לטובת המשיבה 2. המשכון נרשם בנוסף ברשם החברות ביום 15.11.10 כשעבוד מספר 39 בדו"ח רשם חברות של המשיבה 1. במסמכים רישום המשכון ברשם החברות נכללה הערה כי אין לשעבד או להעביר את הנכס הממושכן ללא הסכמת בעל השעבוד.

ביום 3.1.11 רכש המבקש את המשאית מהמשיבה 1, בעסקה בסך 280,000 ₪ בצירוף מע"מ הכללה את המשאית ונגרר. שווי המשאית מתוך העסקה הינו 230,000 ₪. צורפה חשבונית בגין העסקה אשר נטען כי תמורתה שולמה לאחר ביצועה. ביום 3.1.11 בוצעה העברת בעלות במשאית במשרד הרישוי לשמו של המבקש ונרשם שיעבוד לטובת בנק הפועלים, אשר ככל הנראה מימן את רכישת המשאית עבור המבקש, (לא צורפו מסמכי ההלוואה ואישורים בדבר התשלום למשיבה 1). בהחלטתי מיום 13.2.13 הוריתי למבקש להמציא בקשתו גם לבנק הפועלים אולם עד למועד החלטה זו לא הוגשה כל הודעה מטעם הבנק.

המשאית רשומה על שמו של המבקש במשרד הרישוי ולא רשום שעבוד לטובת המשיבה 2 שם.

3.לטענת המבקש, עת רכש את המשאית היה רשום ברשיון שעבוד לטובת בנק ירושלים ועיקול. לטענתו פעל מר אברהם כהן, בעליה של המשיבה 1, להסרת ההגבלות והמשאית נרשמה על שמו. נטען כי שולמה מקדמה בסך 10,000 ₪ והיתרה שולמה באמצעות הלוואה שנלקחה מבנק הפועלים. לטענת המבקש, רק לאחר שהמשאית נתפסה על ידי הכונס ביום 6.1.13 בירר ונודע לו כי שועבדה טרם רכישתה לטובת המשיבה 2. לשיטתו של המבקש סמך בתום לב על הרישום במשרד הרישוי ולא ידע, ולא יכול היה לדעת, כי ישנם שעבודים קודמים אשר לא נרשמו במרשם זה. עוד נטען, על סמך תצהירו של אברהם כהן, כי המשאית נמכרה בהסכמת המשיבה 2 אשר קיבלה לאחר מכירתה סך של 100,000 ₪.

לטענת המשיבה 2, אשר כונס מטעמה תפס את המשאית, נוכח רישום המשכונות הקודמים על ידה זכותה עדיפה על זכות המבקש ולכל היותר רכש הוא את המשאית עם השעבוד ובכפוף לו.

דיון והכרעה

בסיס עובדתי

4.בדיון שהתקיים ומהמסמכים אשר הוגשו, לרבות תדפיס מערכת הרכב מטעם משרד הרישוי, התחדדו מספר נתונים. המבקש טוען שלא ידע כלל אודות קיומם של משרדים נוספים בהם ניתן לרשום משכונות על נכסי חברה. המבקש טען כי ראה ברשיון המשאית, טרם רכישתה, כי קיים שעבוד לבנק ירושלים אולם לא ראה מסמכי הסרתו מאת אברהם כהן, אלא הסתמך על העברת הבעלות בסניף הדואר.

מחקירתו של אברהם כהן, אשר שקע בחובות ועדותו הטילה צל כבד על מהימנותו והאמור בתצהירו, הודה הוא בחוב של מעל שני מליון שקלים למשיבה 2. העד אישר כי שילם בגין תמורת המשאית רק 100,000 ₪ למשיבה 2 ויתרת התמורה עברה לחשבונו לפרעון חובות. בפועל אישר כי למרות טענתו כי סוכם כי ימכור המשאית ויפדה המשכון תמורת 230,000 ₪, שילם רק חלק מהתמורה ולא פעל לפדיון המשכון. לטענתו שילם את הסכום לקרוב משפחתו אשר מנהל סניף מטעם המשיבה 2 וזה ידע כי מקור הכספים במכירת המשאית.

מנגד העיד מנהל הכספים אצל המשיבה 2 אשר אישר כי השעבוד היה בגין חובות קודמים שלא נפרעו בגינם ניתנו שיקים מעותדים אשר חוללו. העד לא ציין נסיונות שנעשו לרישום שעבוד במשרד הרישוי ולא ידע לפרט כיצד נרשמו בפועל המשכונות. העד טען כי לא ידע כי התשלום שהתקבל אצל המשיבה 2 ביום 13.1.11 מקורו היה במכירת המשאית ולא נסתרה טענתו בתצהיר כי המשיבה 2 לא ידעה על מכירת המשאית ולא הסכימה להסרת המשכון. נוכח חוסר מהימנותו הבולטת של מר כהן , לצורך שלב דיוני זה, יש להעדיף את גרסת המשיבה 2.

5.מבחינת המסמכים עולה כי טרם שעבוד המשאית למשיבה 2 הוסרו השעבודים מרשם המשכונות והחברות שהיו לטובת בנק ירושלים וזאת ביום 13.10.10. עיון בתדפיס משרד הרישוי מגלה כי ביום 14.10.10 בוטל שעבוד, ביום 28.10.10 בוטל עיקול וביום 31.10.10 הודפס רשיון חדש. הרשיון אשר הציג המבקש כרשיון עליו נסמך הודפס ביום 6.8.10, טרם הסרת השעבודים. עולה כי ככל שאכן נסמך המבקש על רשיון זה, הוטעה לכאורה על ידי מוכר המשאית בטענה כי פועל הוא להסרת השעבוד של בנק ירושלים שעה ששעבוד זה הוסר עוד ביום 14.10.10. עולה כי במועד רכישת המשאית על ידי המבקש לא היו רשומים משכונים במשרד הרישוי אולם המשאית היתה משועבדת למשיבה בשעבוד קודם ברשם החברות והמשכונות.

עוד עלה כי לא הוכחה ידיעת המשיבה 2 אודות מכירת המשאית ולא הסכימה להסרת השעבוד לטובתה. עלה כי מדובר בשעבוד לטובת חובות קודמים למשיבה, אשר לא נפרעו ולכל היותר שולם סך של 100,000 ₪, אשר לא הוכח אם שולם על חשבון פדיון המשכון או על חשבון החוב הכללי כלפי המשיבה 2.

בסיס משפטי לעילת התביעה

6.לאחר עיון בטענות הצדדים על רקע התשתית העובדתית אשר פורטה לעיל, לא מצאתי כי עלה בידי המבקש להצביע על ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה מוצקה דיה המצדיקה להענות לסעד הזמני.

שאלת תוקפו של הרישום במשרד הרישוי בכלל ונפקות העדר רישום משכון שם בפרט מעסיקה את הפסיקה מראשית המדינה. עניין פשוט זה טרם זכה לעיגון בחקיקה או בתקנות באופן אשר ייתר "תאונות משפטיות" דוגמת המקרה דנן.