טובי דוד נ' "שומרה" חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקומי.

התובע יליד 05/04/39 נפגע ביום 26/04/07 בתאונה עת נהג בקולנועית, התובע נפגע פגיעה רב מערכתית ולאחר התאונה הוכרז כחסוי הן לגוף והן לרכוש.

ללא קשר לתאונה, סבל התובע מבעיות רפואיות שונות ובין היתר לקה באירוע מוחי קשה.

לתובע מונו זה מכבר מומחים רפואיים לקביעת נכותו בעקבות התאונה בתחום האורטופדיה פרופ' רמי מושיוב שקבע כי בתובע נותרה נכות בשיעור 5% בעקבות התאונה. בתחום הנוירולוגיה פרופ' אבינועם רכס שקבע כי בתובע נותרה נכות בשיעור 30% בעקבות התאונה. בהמשך מונה מומחה בתחום הרפואה הפנימית פרופ' שמעון שפיצר אשר התבקש לחוות דעתו בדבר נכותו של התובע בעקבות התאונה וכן בדבר נכותו הקודמת לתאונה, מומחה זה עמד על מצבו הרפואי הקודם אולם קבע כי בעקבות התאונה חלה התדרדרות במצבו התפקודי ונכותו בעקבות התאונה היא בשיעור 100% וכי שיעור ההחמרה בעקבות התאונה הוא 30%.

כעת לאור הנכויות הרפואיות שנקבעו לתובע ולאור מצבו התפקודי, עתר בא כוחו למינוי מומחה גם בתחום השיקומי. ב"כ הנתבעים התנגד לבקשה לשיטתו לצורך קביעת העלויות של צרכי השיקום אין צורך במינוי מומחה שיקומי אלא ניתן להסתפק בהגשת חוות דעת מטעם כל צד על ידי מומחים המתעסקים בכך.

אחר עיון נוסף בטיעוני הצדדים ובחוות הדעת שהוגשו ובפרט בחוות דעתו של המומחה בתחום הרפואה הפנימית, חרף אמירתי בהחלטה מיום 27/05/10, אני מוצאת כי בנסיבות של תיק זה אין מקום למינוי מומחה בתחום השיקום וכי ניתן לקבל מענה בכל הקשור לעלויות הצרכים השיקומיים של התובע בחוות דעת שתינתן ע"י עובד סוציאלי כפי שהמליץ גם המומחה בתחום הרפואה הפנימית.

על פי הפסיקה, מינוי מומחה בתחום השיקום מחייב בחינה מיוחדת, נקבע כי אין למנות מומחה בתחום השיקום כעניין שבשגרה כאמור בת.א. (ב"ש) 440/88 מסיקה נ. מגדל חב' לביטוח בע"מ (צלטנר עמ' 656 (ד) ) מפי כב' השופט ריבלין:

"ביהמ"ש לא ימנה כדבר שבשגרה מומחה כאמור לעניין נושא רפואי שאינו נכות,לרבות דרכי שיקומו של הנפגע. מינוי גורף של מומחים כאלה עשוי לסכל את המטרה העומדת מאחורי הוראת סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים הנ"ל. ביהמ"ש בוחן את נזקיו של התובע בראיה רחבה וכוללת ובנסיבות המתאימות הוא עשוי למצוא צורך למנות מומחה רפואי או להסתייע בעדות אחרת, בנוסף על הראיה בדבר דרגת הנכות הרפואית שנקבעה עפ"י דין וזאת לעניין מידת התפקוד של הנפגע במומו".

ראו גם רע"א 3044/01 יהודה קרייזל ואח' נ' אריק מלול ו-3 אח' מפי כב' השופט אור:

" השאלה אם ומתי למנות מומחה לשיקום, במקרים של פגיעות ונכויות קשות עקב תאונה, צריכה להיות מוכרעת על פי הנסיבות... כך, למשל, בנכויות קשות רב מערכתיות כשרק התייחסות אל הנכויות והמגבלות כמכלול יוכל לתת תמונה הולמת של השפעת התאונה על התובע...".

גם המלומד א' ריבלין בספרו עמד על השיקולים השונים בעת ההחלטה האם למנות מומחה בתחם השיקומי:

"ראוי לבחון תמיד אם אין די בחוות הדעת של המומחים הרפואיים האחרים. תכופות, די למשל בחוות דעתו של האורטופד או הנוירולוג כדי להצביע על צורכי הריפוי, הטיפול והשיקום של הנפגע. לעומת זאת במקרים מורכבים עשוי בית המשפט להגיע לכלל מסקנה שחוות דעתו של אחד מהמומחים אינה מספיקה." (א' ריבלין, תאונת הדרכים, מהדורה שלישית, 609).

8.הלכה היא אם כן כי אין למנות מומחה שיקומי כעניין שבשגרה בתאונות דרכים, אלא במקרים מורכבים ומיוחדים. הפסיקה למעשה מכוונת שלא למנות מומחה שיקומי, כשהרציונל הוא כי על בית המשפט להפעיל שיקול דעתו ובהתאם לנסיבות ולעובדות בתיק יקבע את דרגת נכותו התפקודית של התובע שבפניו.

9. במקרה שלפני מונו מספר מומחים ונקבעו נכויות מהן סובל התובע בעקבות התאנה.

סבורתני כי חוות הדעת שניתנו ובפרט חוות דעתו של פרופ' שפיצר מפרטות די הצורך נכויותיו של התובע וצרכיו השיקומיים. פרופ' שפיצר ציין בחוות דעתו כך:

"... נכותו העכשווית שהתהוותה בעקבות התאונה היא נכות צמיתה בגבה של 100%... שיעור ההחמרה במצבו בעקבות התאונה הוא 30%... לפיכך כשליש מעלויות הטיפול והאחזקה בחולה צריכות להזקף לתוצאות הנובעות מנזקי התאונה. על מנת להעריך את העלויות המשוערות של אחזקת חולה במצבו הנוכחי... אני מציע לקבל חוות דעת של עובדת סוציאלית אשר לה הכלים להעריך תקציב לכיסוי העלויות של מצב זה. אין לצפות לשיפור ספונטני במצבו ואינני מכיר שיטה היכולה בשלב זה להחזיר את המצב לקדמותו..."

10. במקרה שלפני נראה כי ניתן ללמוד על צרכיו השיקומיים של התובע מחוות הדעת שניתנו. זאת ועוד, התובע מצוי במצבו כבר מספר שנים וניתן לדעת מה הם הצרכים השיקומיים להם נזקק באותם שנים עד היום, הנתבעת לא חלקה כי קיימים צרכים שיקומיים והתובע לא פירט מהם צרכיו השיקומיים, ככל שתוגש על ידי ב"כ התובע רשימת הצרכים השיקומיים של התובע כפי שנזקק להם מאז התאונה ועד היום וככל שתתעורר מחלוקת בין הצדדים לגבי אותם צרכים נטענים באופן שלא ניתן יהיה לגשר עליה, אולי אז יהיה צורך במינוי מומחה בחום השיקום אולם כעת נראה כי השאלה היא בעלויות של צרכי השיקום ומשכך די בהגשת חוות דעת עובד סוציאלי מטעם כל צד שעניינה עלויות אותם צרכי שיקום.

11.לאור האמור ימציא ב"כ התובע לבית המשפט בתוך 30 יום מהיום רשימה המפרטת את צרכי השיקום של התובע במצבו כפי שנזקק להם מאז התאונה ועד היום וכן עלות הצרכים. ככל שהנתבעת תחלוק על עלותם של הצרכים, יגישו ב"כ הצדדים חוות דעת עובד סוציאלי מטעמם בדבר העלויות של אותם הצרכים השיקומיים. כפי שהצעתי בעבר, מוצע גם עתה, כי אם תתגלע מחלוקת בעניין העלויות, ניתן להגיע להסכמה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט בעניין זה.

12.קובעת לישיבת קדם משפט נוספת ליום 7.10.10 שעה 10:20.