טהה נ' ניר ואח'

פסק דין

ביום 23.5.09 ארעה תאונת דרכים. בתאונה פגע מאחור רכב הנהוג בידי הנתבעת 1 ברכבו של התובע שהיה נהוג על ידי מר פירס סלאח. אין מחלוקת שהתאונה ארעה ברשלנותה של הנתבעת 1 אשר, כאמור, נכנסה מאחור ברכבו של התובע, השאלה היא בענין גובה הנזק בלבד.

טענת התובע היא כי מדובר בתאונה בה רכב הנתבעת נכנס ברכבו בחוזקה מאחור כאשר הוא עומד ברמזור אדום ומחכה לירוק ואילו הנתבעת הגיעה במהירות מאחור. כתוצאה מן התאונה לדברי הנתבע הוא לא יכל לסגור את בגז' הרכב.

הנתבעת טוענת כי היא עמדה מאחורי רכב התובע ברמזור אדום במרחק של כמעט מטר ממנו, היא הסיטה את עיניה הצידה וכשחזרה להסתכל לכיוון הנסיעה ראתה שהרמזור התחלף לירוק והתחילה בנסיעה מבלי לשים לב שהנהג ברכב התובע טרם החל בנסיעה. כך היא נכנסה ברכב התובע מאחור ואולם מדובר בכניסה חלשה באופן שלרכבה לא נגרמו כלל נזקים. לדבריה, רכב התובע היה פגוע עוד לפני התאונה וברור שלא כל הנזקים הנתבעים נגרמו בתאונה זו.

העידו בפני הנהגים וכן הוגשו תמונות של רכב התובע מיד לאחר התאונה. עיון בתמונות מלמד בבירור שלא כל הפגיעות בפגוש של רכב התובע הינם תוצאה של תאונה זו. ניתן לראות בבירור קילופי צבע שנראים כישנים ואינם קשורים לתאונה. ניתן לראות גם שהפגוש פגוע במספר מקומות ולא רק בנקודת המפגש שבין כלי הרכב (הרכב של הנתבעת הוא מסוג פולקסוואגן חיפושית שהחלק הקדמי שלו מעוגל במקצת לכן נקודת הפגיעה היא אחת).

מטרת דיני הנזיקין היא להביא את הנפגע למצב בו הוא היה לפני הפגיעה, תשלום מלוא הסכום הנתבע יביא את התובע למצב שהוא יפוצה מעבר לנזקים שנגרמו לו בתאונה זו ומצבו אחריה יהיה טוב יותר מזה שהיה לפני התאונה. מאידך, אינני מקבל את הטענה שלא נגרם כל נזק בתאונה זו שכן ניתן לראות בתמונות רכב הנתבעת, שצורפו אף הם, שגם לרכב הנתבעת נגרם נזק קטן של שפשוף בפגוש הקדמי שפגע ברכב התובע.

בהתחשב בכל האמור נראה כי יש לקבוע פיצוי בשיעור מוקטן מזה הנתבע. יש לציין שהתובע המציא חו"ד על נזקים בסכום 3,550 ₪ + 450 ₪ שכ"ט שמאי ואולם השמאי לא מציין בפירוש שהנזק הוא תוצאה של תאונה זו בלבד. הנתבעים מצדם המציאו חו"ד בה נטען כי לא נגרמו נזקים בתאונה זו ואף הנזקים שהיו ברכב התובע תוקנו בצורה בלתי מקצועית, בעלות פחותה בהרבה מזו שנקבעה בחו"ד השמאי מטעם התובע.

בהתחשב בכל הנתונים האמורים ובהתחשב בכך שהשמאי מטעם הנתבעים בדק את הרכב רק לאחר תיקונו אינני מקבל את חו"הד של מי מהצדדים במלואה ואולם אף האמור בהם מהווה נדבך נוסף בנימוקי ההחלטה להפחית את סכום הפיצוי מזה שנתבע.

לאור כל האמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 1,500 ₪ (הערכת הנזקים שנגרמו בתאונה זו בלבד) וכן את אגרת ביהמ"ש ובנסיבות הענין ובשל הנסיון לגבות סכומי כסף בגין נזקים שלא נגרמו בתאונה זו אינני פוסק שכ"ט עו"ד.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ז סיון תש"ע, 30 מאי 2010, בהעדר הצדדים.