טבקסמן נ' עמינח רשתות שיווק בע"מ

פסק דין

1. א. בתאריך 26.3.12 רכשה התובעת סלון מעור תמורת סך של 15,046 ₪, ובעת רכישת הסלון הוסבר לתובעת, שהסלון מעור ורק מאחור יהיה בד.

ביום 9.7.12 עת סופק הסלון לבית התובעת, נדהמה היא לראות שמיעוט הסלון הוא עור ורובו בד השונה בצבעו מהצבע שאותו רכשה.

בעקבות כך, פנתה התובעת אל נציגי הנתבעת בדרישה להחליף הסלון, אך נענתה שמה שסופק לה זה מה שהיא רכשה ולאור תשובה זו ובאותו מעמד ובמסגרת הימים המותרים להודיע על ביטול – הודיעה התובעת על ביטול העסקה.

ב. התובעת סבורה, שהסלון נמכר לה תוך הטעיה ומאחר ונציגי הנתבעת סרבו להיענות לבקשתה, הגישה התובעת תביעה זו, בה ביקשה מבית המשפט לבטל העסקה, להשיב לה את כספה בתוספת סך של 1,000 ₪ החזר הוצאות – כמפורט בסעיף 4 (ה) לכתב התביעה.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה, בו מבקשת היא מבית המשפט לדחות את התביעה, משום שהתובעת מסתירה עובדות מהותיות במטרה להטעות את בית המשפט ובנוסף לכך, מוסיפה הנתבעת את הטענות העיקריות הבאות:

א. א) במעמד הרכישה, חזתה התובעת בעיניה בתצוגת החנות בסלון אותו רכשה, התובעת שאלה שאלות במשך זמן ארוך ובאופן מעמיק וכבר במעמד הרכישה הובהר לתובעת מהם חלקי הסלון העשויים וניל ומה הם חלקי הסלון העשויים עור.

עוד טוענת הנתבעת, שביום 12.7.12 פנתה התובעת לראשונה אל הנתבעת בטענה לקיומו של ליקוי הנראה בשקע משענת הסלון ובהמשך לכך, נשלח אל בית התובעת ביום 15.7.12 טכנאי לאמוד את התקלה והובהר לתובעת, שניתן לתקן השקע – זאת במסגרת האחריות.

ב) התובעת לא הייתה שבעת רצון מממצאי הטכנאי ופנתה אל הנתבעת בבקשה לביטול העסקה בטענה שהטעו אותה לחשוב, שהסלון כולו מעור מלבד הגב בעוד שנתחוור לה כי צדדי הסלון אינם מעור אלא וניל. בהמשך לטענה זו, הובהר שוב לתובעת, שבעת שרכשה הסלון, כבר אז הובהר לה, מהם חלקי הסלון העשויים מעור ומה החלקים העשויים וניל, על כן הבהירה הנתבעת, שלא הייתה הטעיה ואין מקום לבטל את העסקה – במיוחד כאשר המוצר הורכב בבית הלקוח או כאשר יוצר במיוחד עבור הלקוח.

ב. הנתבעת סבורה, שלא נעשתה כל עוולה כלפי התובעת המצדיקה ביטול העסקה ולכן, באין בסיס לתביעת התובעת – נתבקש בית המשפט לדחות את התביעה.

3. מעיון בכתבי הטענות ומעדויות הצדדים עולה, שלמעשה, אין מחלוקת על המוצר אשר סופק לתובעת, אך המחלוקת בין הצדדים היא, האם התובעת קיבלה את המוצר אותו הזמינה או שמא הוטעתה התובעת על ידי נציגי הנתבעת בכך, שהובטח לה סלון מעור ובפועל סופק לה סלון, שאיננו כולו מעור.

מאחר ותביעת התובעת מתמקדת בבקשתה לבטל העסקה בשל הטעיה, אזי אם יגיע בית המשפט למסקנה, שאכן הטעיה הייתה כאן ובעצם סופק לתובעת סלון אחר מאשר הוזמן, הרי שיהיה מקום לבטל העסקה, אך אם יגיע בית המשפט למסקנה, שבעצם, סופק לתובעת הסלון שהוזמן – אין מקום לבטל העסקה.

4. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את חומר הראיות, אני קובע, שהתובעת לא הוכיחה סיבה שיש בה כדי להצדיק ביטול העסקה – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) לא הוכחה בפני טענת התובעת, שבטרם רכשה את הסלון מהנתבעת, היא החליטה יחד עם בעלה, שהם רוצים סלון רק מעור, יען כי בעלה של התובעת לא העיד על כך בבית המשפט.

בנוסף לכך, עלי לציין, שהתובעת העידה בבית המשפט, שהיא ידעה שלפחות חלק מהסלון לא יהיה מעור ולכן, אין להוציא מכלל אפשרות שבתחילה התכוונה התובעת לרכוש סלון כולו מעור, אך לאחר שהוסבר לה שחלקים מהסלון לא יהיה מעור – הסכימה התובעת לרכוש הסלון – כפי שהוסבר לה.

ב) לטענת הנתבעת, הגיעה התובעת וראתה בתצוגה את הסלון בעיניה ולאחר שבדקה אותו, החליטה לרכוש סלון זה, כאשר הוסבר והובהר לה, שחלק מסלון עשוי מעור וחלק אחר מוניל.

בעדותה בבית המשפט מאשרת התובעת, שהיא אכן ראתה את הסלון בתצוגה והוא מצא חן בעיניה, אך לטענתה היה עשוי אותו סלון מבד ז'מש והיא אמנם רצתה אותו סלון, אך ביקשה שיהיה עשוי מעור. (ראה דברי התובעת בעמ' 1 לפ',ש' 12- 16 וסעיף 5 לכתב ההגנה).

ג) נציג הנתבעת, מר שחר פרידמן (להלן: "מר פרידמן") מאשר את טענות התובעת, שהסלון שהיא בחרה מהתצוגה היה מבד והתובעת אכן ביקשה אותו דגם מעור. יחד עם זאת מסביר ומאשר מר פרידמן, שהמערכת שהוזמנה היא ברוב חלקיה מעור, אך הוסבר שכל אותם חלקים הבאים במגע עם הגוף אכן עשויים עור ואילו חלקים שאינם באים במגע עם הגוף, קרי מתחת למשענות הידיים, גב הספה הינם וניל, שהוא דמוי עור. (ראה בעמ' 3 רישא לפ')

ד) התובעת צרפה לתביעה תמונה אחת של הכורסה המתנדנדת ואכן, כפי שהיא ציינה עליה, רוב חלקי הכורסה מכוסים עור ורק חלקים שלא באים במגע עם הגוף מכוסים בוניל. וניל הוא, לפי דברי מר פרידמן, דמוי עור. (עמ' 4 לפ',ש' 7).

התובעת לא צרפה תמונות נוספות של יתר המערכת וגם לא צרפה חוות דעת כלשהי המעידה על מערכת השונה מזו שהוזמנה לפי המסמך נ/1.