טבצניק נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

קדם משפט

קובע לקדם משפט ביום 8.9.14 בשעה 11:30. לקדם המשפט תתייצב התובעת בעצמה.

בעלי הדין ישלימו ביניהם ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים הדדי ועיון בהם, תשובות לשאלונים ככל שיוחלפו ופרטים נוספים ככל שידרשו. הליכים אלה יסתיימו בתוך 30 יום מהיום.

כל בקשה בעניינים המנויים בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, תוגש לתיק בית המשפט ובמישרין לצד שכנגד תוך 45 יום מהיום. כל בקשה כאמור תידון בהתאם להוראות תקנה 241 של התקנות. בתגובה יציין המשיב את מספר הבקשה.

בקשה למינוי מומחה רפואי

באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, ואלו נימוקי.

התאונה ארעה ביום 23.12.12 עת שנהגה התובעת ברכבה ורכב אחר פגע בה מאחור. בעקבות התאונה פונתה התובעת ע"י אמבולנס לבית חולים קפלן.

התובעת צירפה מסמכים רפואיים מעטים ואלו הם:

תעודת חדר מיון מיום התאונה, על פיה התלוננה התובעת על כאב ראש, צוואר וכתף ימין. התובעת נבדקה על ידי אורתופד אשר, בהתאם לממצאיו: צוואר- רגישות במישוש, הגבלה בתנועות; כתף ימין- מעט רגישות, ללא סימני חבלה, ללא הגבלה בתנועות; גב- ללא רגישות; גפיים עליונות ותחתונות- בדיקות תקינות; צילום עמוד השדרה הצווארי וכתף ימין, לא העלו עדות לשבר או ממצא חבלתי אחר.

התובעת קיבלה חופשת מחלה מיום 24.12.12 ועד 4.1.13 ובסה"כ 11 ימי מחלה.

הפניה מיום 1.1.13 לבדיקת נוירולוג- לא צורפו ממצאי הבדיקה.

הפניה למכון פיזיותרפיה מיום 1.1.13.

ההלכה קובעת כי על בית המשפט לבחון אם קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות עקב התאונה. אמנם הנטיה היא להקל על התובע, אולם על בית המשפט לדחות בקשה אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המוצג לבית המשפט:

"על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בענין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת בפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל ענין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה.

אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט. ואולם כשהדברים אינם כה ברורים, יזהר בית המשפט לבל תקופחנה זכויותיו של המבקש על ידי מניעת מינוי מומחה רפואי כבקשתו."

[רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, 23.4.1990].

"אכן, אין משמעותה של "הגישה הליברלית" בהקשר זה כי נפרצו הסכרים כולם וכי הדרישה לקיומה של ראשית ראיה רוקנה מתוכן".

[רע"א 7097/11 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' מוחמד קוואסמה, 05.08.2012]

השתכנעתי כי במקרה הנוכחי, לא הציגה התובעת ראשית ראיה לקיומה של נכות בתחום האורתופדי. לפי תעודת חדר המיון, מלבד תלונות סובייקטיביות, לא נמצאו ממצאים כלשהם המעלים חשש לנכות, ולאחר יום התאונה לא צורפו מסמכים כלשהם המלמדים על טיפול או בדיקות או תלונות בתחום האורתופדי.