טאישה נ' משטרת עפולה

החלטה

לפניי בקשה לבטול החלטה בדבר איסור מנהלי על שימוש ברכב, שניתנה ביום 14.10.13 בגין נהיגה בזמן פסילה.

טיעוני הצדדים

המבקשת, שהינה בעלת הרכב, טענה בבקשתה שבכתב כי הרכב "חיוני למחייתי ובני משפחתי". בתצהירה הצהירה כי "השארתי את הרכב ... ואת המפתחות עם דודי עומר מוסלמי והוריתי לו לא למסור את המפתחות ו/או את הרכב לאדם אחר". בסופו של יום מסר דודהּ את הרכב לאחר, רביעה מוחמד.

אביה של המבקשת טען כי הרכב נמסר לנהג ע"י אחיו, שלא הגיש תצהיר ולא התייצב לביהמ"ש. אחיו אף לא ידע כי הנהג פסול לנהיגה.

בחקירתה לפניי הוצג למבקשת התצהיר עליו חתמה, ומשהתבקשה לאשרו, פנתה לאביה ושאלה אותו "מה זה?" (עמ' 1 ש' 14). למרות זאת, בהמשך אישרה את כי זהו תצהירה, וכי היא קוראת עברית. המבקשת חזרה על כך שנתנה את המפתחות לדודהּ, אך בהמשך אמרה כי השאירה את המפתחות בבית, על מנת שיבוא לקחתם. הנהג, רביעה מוחמד מוכר לה כעובד אצל דודה וכן "נוסע איתו בדרך כלל" (עמ' 2 ש' 18). המבקשת השיבה כי לפני כן דיברה עם הדוד, ואמרה לו "שלא מישהו אחר יקח את המפתחות". הא ותו לא. בבעלותה כלי רכב נוסף, המשמש את אחיה.

המשיבה טענה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת לנהג, וכי יוגש נגדו כתב אישום. המשיבה התייחסה לחקירתה של המבקשת לפניי וכן לעובדה שבבעלותה רכב נוסף, ובקשה לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ומצאתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה של נהיגה בזמן פסילה ע"י הנהג – מוחמד רביעה. בתיק קיים טופס השימוע שנערך בנוכחות הנהג, בו הודע לו כי נפסל, ותיעוד על כך שרשיונו ניטל ממנו ע"י השוטרים שעצרוהו קודם לכן, נוהג במהירות מופרזת. קיימים דוחות שוטרים שבדקו ומצאו כי הנהג פסול לנהיגה, האחרון נחקר והודה כי נהג בזמן פסילה, שהיה מודע לה.

המסוכנות הנובעת מהנהג ברורה ואין צורך להכביר מילים לגביה.

המבקשת הינה בעלת הרכב, אשר השאירה את מפתחות הרכב בביתה, על מנת שדודה יבוא ויקח אותם, וישתמש ברכבה, תוך שלטענתה, אמרה לו שלא יאפשר לאיש לנהוג ברכב מלבדו. התרשמתי כי האמת איננה נר לרגליה של המבקשת אשר מדקלמת את תשובותיה, וכי היא איננה יודעת בדיוק מה אירע ומה כתוב בתצהיר. התרשמתי כי השאירה את מפתחות הרכב בבית, לא שמרה עליהם כנדרש, ולא נקטה בפעולות הנדרשות כדי למנוע ביצוע עבירות כלשהן תוך שימוש ברכבה.

כאשר נתפס הנהג, ישב לצידו מוחמד מוסלמי. לא ברור מיהו הנוסע, ומה הקשר שלו להשתלשלות העניינים ולשרשרת העברת הרכב בתיק זה.

לבקשה לא צורף תצהיר מטעמו של הדוד, אשר אף לא התייצב לדיון בביהמ"ש.

לבקשה אף לא צורף תצהיר מטעמו של הנהג, אשר אף לא התייצב לדיון בביהמ"ש.

בנסיבות אלה, בהן רב הנסתר על הגלוי, ואין ספק כי הרכב נמסר בידיעתה ובהסכמתה של המבקשת, לא שוכנעתי כי המבקשת עשתה כל אשר לאל ידה על מנת למנוע את העבירה.

אני סבורה כי המבקשת איננה עומדת בתנאי סעיף 57ב לפקודה.

באיזון האינטרסים, ובהתחשב בעובדה כי בבעלות המבקשת רכב נוסף, אני סבורה כי האינטרס הציבורי גובר על צרכיה של המבקשת, ועל כן, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.