ח/XXX טוראי א.מ.נ' התובע הצבאי הראשי

1. טוראי א.מ., המערער, הורשע על-פי הודאתו, בבית הדין המחוזי במחוז שיפוטי מטכ"ל, בעבירה של היעדר מן השירות הצבאי, ללא רשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. נקבע, כי המערער נעדר למשך 1,518 ימים, עד שנעצר.
2. בגין עבירה זו הטיל עליו בית הדין קמא הנכבד ארבעה עשר (14) חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו).

ההגנה לא השלימה עם מידתו של עונש המאסר הממשי, אשר הוטל על המערער לְרצות ומכאן הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית

3. התביעה הציגה לעיון בית הדין קמא תדפיס אישי של המערער, את אמרתו במשטרה הצבאית ותיעוד שיחת טלפון שנערכה עמו, זמן קצר לאחר תחילת ההיעדרות. מטעם ההגנה העידו המערער ואמו והוצגו שלושה מסמכים, אישור על הפסקת הלימודים בכיתה י', אישור על נטילת הלוואה וחוות-דעת של גורמי ברה"ן, שבעקבותיה הותאם למערער פרופיל 64 על רקע של קשיי הסתגלות שנובעים מרקע משפחתי ואישי. בעדותו בבית הדין קמא, הציג המערער את החלטת גורמי מיטב לפטור אותו משירות צבאי, בגין "התנהגות רעה וחמורה".
4. בערעור, לאחר חילופי ייצוג ובהסכמת התביעה, הוצגו לעיוננו מסמכים נוספים, המלמדים על חובות רבים, שאליהם נקלעה המשפחה לאורך השנים, על מצבה הרפואי הסיעודי של הסבתא, אשר מתגוררת עם המערער ואמו ואף על בעיות בריאות שמהם סובלים המערער ואמו.
5. התמונה הראייתית מלמדת על מי שמשפחתו עלתה ארצה בהיותו כבן שנתיים. בחלוף מספר שנים ולאחר גילויי אלימות, אובחן האב כמי שסובל מסכיזופרניה. ההורים התגרשו והקשר עם האב נותק. המשפחה נותרה עם חובות כבדים שהשאיר אחריו האב והאם, שהתקשתה לפרנס את המשפחה, נעזרה במערער, בנה הצעיר, לכלכלת הבית. בעקבות כך, עזב המערער את לימודיו בבית הספר והחל מסייע בפרנסה.
6. במהלך הערעור, הוצג לעיוננו גם מסמך מאת הביטוח הלאומי, המלמד על תחלופה גבוהה של מקומות עבודה, שבהם עבד המערער לאורך השנים.
7. אשר לשירות הצבאי – עלה, כי למערער הותאם בלשכת הגיוס פרופיל 97. נתוניו האישיים דלים והוא יועד להשתלב במסגרת מקא"ם. המערער לא התייצב למועד שאליו נקרא לגיוס ובחלוף למעלה משנה, נשפט בדין משמעתי בגין היעדר מן השירות הצבאי (השתמטות). הוא נדון לעשרים ימי מחבוש בפועל ובסמוך לאחר שסיים לרצותם, החל בהיעדרותו הנוכחית, אשר כאמור, הסתיימה עם מעצרו. במהלך תקופת המעצר, הותאם למערער פרופיל 64, אך גורמי מיטב החליטו על פיטוריו משירות צבאי, בגין התנהגותו.

גזר הדין בערכאה קמא

8. בית הדין קמא מצא, כי התנהגותו של המערער מלמדת על כי "כפה... את רצונו שלא לשרת במערכת, בדרך של עשיית דין עצמי". נקבע, כי נסיבות ביצוע העבירה, בראי מדיניות הענישה הנוהגת, מצביעים על מתחם עונש הולם בין עשרה לעשרים חודשי מאסר בפועל. בית הדין הפנה, בין היתר, לפסקי הדין הבאים: ע/44/17 טור' דבורקין נ' התובע הצבאי הראשי (2017); ע/8/15 טור' מועדי נ' התובע הצבאי הראשי (2015); ע/68/14 טור' פנטה נ' התובע הצבאי הראשי (2014).
9. בהמשך, נקבע, כי יש ליטול בחשבון, לקולה, את הודאת המערער באשמה ואת נטילת האחריות על מעשיו; את החיסכון בזמן שיפוטי; והשפעת משך המאסר על המערער ומשפחתו. באיזון בין שיקולי הענישה, נקבע, כי יש להעמיד את עונש המאסר בפועל, כאמור, על ארבעה עשר חודשים. נוכח פיטוריו של המערער משירות צבאי, נמנע בית הדין קמא מלהשית עליו מאסר מותנה.

ערעור ההגנה

10. כאמור, בפתח הדיון בערעור, עתרה ההגנה להציג מסמכים נוספים, על-מנת לתמוך בדבריהם של המערער ואמו בעדויותיהם לפני בית הדין קמא. נטען, כי לפנינו תמונה עגומה של משפחה דלה וקשת יום. נטען, כי הרקע הסוציו-אקונומי הקשה והמצוקה הכלכלית, הם שעמדו בבסיס ההיעדרות והם שהובילו לתוצאת פיטוריו של המערער משירות צבאי. נטען גם, כי המערער נוטל על עצמו את האחריות לפרנסת הבית מגיל צעיר וכי השתלשלות העניינים, היא היא שהובילה אותו לכך. ההגנה עתרה להקל בעונש המאסר בפועל, ולו מטעמים של צדק.