אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ח.פ.514406206 נ' ראש העיר ויו"ר הועדה המקו

ח.פ.514406206 נ' ראש העיר ויו"ר הועדה המקו

תאריך פרסום : 16/04/2010 | גרסת הדפסה
עמ"א
בית משפט השלום קריות
6994-03-10
15/04/2010
בפני השופט:
ד"ר מרדכי ארגמן

- נגד -
התובע:
טי.וי.תו יו עכו ח.פ.514406206
הנתבע:
שמעון לנקרי ראש העיר ויו"ר הועדה המקו

החלטה

בפני בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, שהוצא ביום 2.3.10 ע"י ראש עירית עכו ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה - עכו, מר שמעון לנקרי (להלן:"המשיב"), שלפיו הורה המשיב: "להרוס, לפרק ולסלק מסך אלקטרוני.... (להלן: "המבנה") שנבנה.... ברח' בן עמי 55 פינת דרך הארבעה עכו בשטח המיועד ע"פ תכנית ג/במ/18 החלה במקום למרכז מסחרי ומגורים ג'. המבנה מוחזק ו/או הוקם ע"י רימון אבו רחמון... ומר אלברט אגרונוב..."

לטענת ב"כ המבקשת צו ההריסה המנהלי הוצא בחוסר סמכות שכן, המסך האלקטרוני נשוא הבקשה הינו: "(שלט פרסום) של המבקשת אינו מהווה מבנה ו/או בניין שהקמתם טעונה היתר..." (סעיף 1 לבקשה), עליו חלים הכללים לפי חוק עזר לעכו (שילוט), התשנ"ג - 1992, (להלן:"חוק עזר לעכו (שילוט)"). מלים אחרות, לטענת המבקשת המסך אינו מהווה מבנה או בניין שהקמתם טעונה היתר לפי חוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 (להלן:"חוק התכנון והבנייה") , ולכן לגישתו, צו ההריסה המנהלי, שהוצא מכוח חוק התכנון והבנייה, הוצא שלא לתכלית לה נועד ולכן היות והוא פגום בפגם חמור יש לראותו כבטל מעיקרו. בדיון שהתקיים ביום 18.3.10 הוסיף ב"כ המבקשת וטען, כי בעוד שחוק התכנון והבנייה הינו דין כללי, חוק העזר שילוט הינו דין ספציפי ולטענתו במקרה שלפנינו יש להחיל את הכלל לפיו דין ספציפי גובר על דין כללי.

לטענת ב"כ המשיב סעיף 145 לחוק התכנון והבניה מפרט מהן עבודות טעונות היתר, ושם נקבע כי כל תוספת למבנה קיים טעונה היתר, וכי ע"פ קביעת בית המשפט העליון הסיווג במקרים שכאלו, צריך להיעשות על פי התכלית החקיקתית. לטענת ב"כ המשיב במקרה שלפנינו מדובר במסך טלוויזיה בשטח 12 מ"ר, בעומק של כמטר המותקן מעל קומת קרקע, מעל מעבר ציבורי בצומת רחובות ראשי בעיר. המסך בולט מקו הבניין ומחובר עם מוטות לבניין ולטענתה הוא מסכן את הציבור, עוד הוסיפה ב"כ המשיב כי ע"פ הפסיקה קבע בית המשפט העליון כי אחת ממטרות חוק התכנון והבניה היא מניעת הקמת מבנים העלולים לסכן חי אדם ובריאותם, ולגישתה מכיוון שהמסך הוא מבנה מסוכן, כהגדרתה, ניתן להוציא כנגדו צו הריסה ע"פ חוק התכנון והבניה.

בפתח הדברים אציין, כי טיעוני הצדדים ונימוקיהם, כל אחד לשיטתו, אינם ממין העניין, שעל פיהם יש להכריע במחלוקת העובדתית והמשפטית, שבין הצדדים, כפי שיובהר להלן.

אשר לטיעוני ב"כ המבקשת;

הסניגור המלומד, שייצג את המבקשת טען אומנם, כי אין מדובר במבנה כהגדרת מושג זה בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, אלא בשלט כהגדרת מושג זה בחוק עזר לעכו (שילוט), אך לא טרח להעמיד זה כנגד זה את הגדרת המושגים: "בנין", "הוספה לבנין" ו"כל תיקון בו" להבדיל מ"שלט", כדי לבסס את טיעונו, כי אין מדובר, אלא ב"שלט". זאת ועוד, מתוך טיעונו השני, לאמור; חוק העזר לעכו (שילוט) שלדעתו הינו חוק ספציפי גובר על חוק התכנון והבניה, שלדעתו הינו חוק כללי, מושתת על ההנחה, כי המסך האלקטרוני מהווה גם "מבנה" לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה וגם "שלט" לפי חוק העזר לעכו (שילוט) והוא מבקש מבית המשפט לקבוע, כי הואיל וחוק העזר הינו ספציפי, יש לדחות מפניו את תחולתו של חוק התכנון והבניה. עם כל הכבוד, אך טיעון זה שטחי ולקוי בפגמים אחדים, לאמור:

ראשית, חקיקת משנה לעולם איננה גוברת על חקיקה ראשית של הכנסת. חקיקת משנה צריכה לעלות בקנה אחד עם החקיקה הראשית שמכוחה היא נעשתה. במקרה שלפנינו מדובר בחוק עזר, שהינו חקיקת משנה, שנעשה לפי פקודת העיריות, הואיל וכך היה על הסניגור, המלומד, להצביע על הוראה מהוראות פקודת העיריות המהווה הוראה ספציפית הגוברת על הוראת סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, דבר שהסניגור לא עשה.

שנית, תכליתו של חוק העזר לעכו (שילוט) הינה בעלת אפיונים ספציפיים להסדרת כל ענייני השילוט בעיר ובעלת אפיונים כלליים יותר אשר בוודאי קיימים גם ביחס לחוקים אחרים כמו חוק התכנון והבניה. עיקר תכליתם של שלטים, מודעות וכרזות הוא בתכנים שהם נועדו לתת להם ביטוי לצורך הפרסום ולא בעצם קיום המבנה המהווה מסד הנושא את תוכן הפרסום. לעומת זאת; תכלית ביצוען של עבודות הטעונות היתר, כמשמעותן בסעיף 145 לחוק התכנון והבניה הינן, בין השאר, הקמת בנין, הריסתו והקמתו שנית, הוספה לבנין קיים, הינה עצם הקמת הבנין או התוספת לבנין. מורם מן האמור, כי על פי המצב המשפטי הקיים, לכל תכלית יש צורך בהיתר מאת הרשות המוסמכת, היינו; הצבת שילוט מחייבת היתר לפי חוק עזר לעכו (שילוט) ואילו הקמת בנין או הוספת לבנין או תיקון בבנין מחייבים היתר מאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה. אם מדובר בביצוע בניה וגם בהצבת שילוט מאוחד עם הבניה, הדבר מצריך שני היתרים, האחד על פי חוק התכנון והבניה והאחר, על פי חוק עזר לעכו (שילוט).

להמחשת הרעיון תובא הדוגמה של הקמת מבנה ופתיחת מוסך לתיקון כלי רכב. המבנה עצמו מצריך היתר בניה ואילו ניהול המוסך ותיקון כלי הרכב מצריך רשיון ממשרד התחבורה. הוא הדין בפתיחת מסעדה. המבנה עצמו מצריך היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה ואילו ניהול המסעדה מצריך רשיון לפי חוק רישוי עסקים. כך גם אם בעלים של עסק בונים קיר מבטון בגודל 3X4 מ' בחזית המגרש בו נמצא העסק ומצמידים לו לוח פרסום אלקטרוני ענק המכסה את כל הקיר עד כי השניים חברו יחדיו למבנה אחד. במקרה זה הקיר טעון היתר לפי חוק התכנון והבניה ואילו שלט הפרסום מצריך היתר לפי חוק השילוט.

גישה זו, הרואה בשלט כאלמנט אחד ואילו במבנה - כאלמנט אחר, שכל אחד מהם טעון היתר, עולה גם מנוסח ההגדרה של המושג: "שלט", כאמור בסעיף 1 לחוק עזר לעכו (שילוט)", הקובעת לאמור:

"שלט" - הודעה המכילה את שמו של אדם או מקצועו או שמו או טיבו של עסק או מוסד, או כל צירוף של אלה, המותקנת במקום העסק או העיסוק והמראה או כוללת מספרים, אותיות, מילים או איור, המחוברת לבניין או למתקן, לרבות המתקן הנושא את הודעה, בין שההודעה מוארת ובין שאינה מוארת או שהיא מוארת לסירוגין". (ההדגשות שלי מ.א.).

מחוקק העזר מתייחס בהגדרה האמורה להודעה המחוברת ל"בנין" או ל"מתקן", שהינו בנין או תוספת לבנין קיים או תיקון בבנין, כמשמעות מושגים אלה בסעיף 145 (א)(2) לחוק התכנון והבניה, אך בעשותו כן, אין לייחס לו כוונה לסתור את הוראות חוק התכנון והבניה. צא ולמד, כי חיבור ההודעה ל"בנין" לא הופכת את ה"בנין" ל"שלט" ולכן ה"בנין" עצמו מצריך היתר לפי חוק התכנון והבניה. כך גם כאשר ההודעה מחוברת ל"מתקן", שהינו בבחינת בנין או תוספת לבנין קיים או תיקון בבנין, כמשמעות מושגים אלה בסעיף 145 (א)(2) לחוק התכנון והבניה. עצם חיבורה למתקן שכזה לא הופך את ה"מתקן" לחלק מן השלט ולכן המתקן, לכשעצמו, מחייב היתר לפי חוק התכנון והבניה. הוא הדין ביחס ל"מתקן הנושא את ההודעה", הודעה לחוד ומתקן לחוד. מי שיבוא ויטען, כי מחוקק המשנה התכוון לכך שמתקן, שהינו בבחינת בנין או תוספת לבנין קיים או תיקון בבנין, כמשמעות מושגים אלה בסעיף 145 (א)(2) לחוק התכנון והבניה, הנושא את ההודעה, או שאליו מחוברת ההודעה, מאבד את מהותו כמבנה הטעון היתר לפי חוק התכנון והבניה בשל השלט המחובר אליו או בשל ההודעה שהוא נושא על גבו ייאמר לו, כי מחוקק המשנה לא הוסמך על פי חוק התכנון והבניה להוציא מכלל המבנים הטעונים היתר מבנה, שמחוקק המשנה מכנה אותו: "מתקן" שמשתמשים בו כמסד לנשיאת הודעות ושלטים. ואם עשה כן, הרי הוא בבינת מי שחרג מסמכותו, ודוק שמחוקק המשנה הגדיר את המושג: "בנין" בסעיף 1 לחוק העזר כך, שמושג זה כולל, בין השאר:

"מבנה בין שהוא בנוי אבן בטון, טיט, ברזל עץ או חומר אחר, לרבות.....

(3) קיר,סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה, הגודרים או תוחמים או מיועדים לגדור לגדור או לתחום שטח קרקע או חלל" (ההדגשות שלי מ.א.).

צא ולמד; זה יהא מנוגד לכל דין, ובעיקר - להוראות חוק התכנון והבניה, אם מחוקק המשנה התכוון לקבוע, כי אם אדם בונה קיר בטון ומחבר אליו שלט או מודעה הקיר הופך לחלק אינטגרלי מן השלט, או מן המודעה ומאבד את מהותו כמבנה הטעון היתר על פי חוק התכנון והבניה. אין לייחס, איפוא, למחוקק המשנה כוונה לשנות את חוק התכנון והבניה ולקבוע שמבנה הטעון היתר לפי חוק התכנון והבניה לא יצטרך היתר בהיותו נבלע בהגדרת המושג: "שלט". לא למותר לשוב ולציין כי מי שמגיע, בטעות, למסקנה לפיה הוראות חוק העזר לעכו (שילוט) סותרות את הוראות חוק התכנון והבניה, בעל כורחו צריך לקבוע, כי הוראות חוק העזר נסוגות מפני זכות הבכורה המוענקות לחוק התכנון והבניה בהיותו חקיקה ראשית.

שלישית, כדי שיהא מדובר ב"שלט" כטענת ב"כ המבקשת, צריך שה"שלט" יהא מותקן ב"מקום העסק או העיסוק", דא עקא, שהסניגור, המלומד, לא טען, כי מה שהוא מכנה "שלט", נשוא הבקשה, אכן מותקן במקום העסק או העיסוק של המבקשת. די בפגם זה גם אם הוא ניצב לבדו, כדי לשמוט את הקרקע מתחת לבקשה וליתרה.

המסקנה האמורה קיימת גם אם לא מדובר ב"שלט" אלא ב"מודעה", כהגדרת מושג זה בחוק עזר לעכו (שילוט), לאמור:

"הודעה, כרזה, כרוז, צילום, תחריט, ציור, שרטוט, תמונה, כתובת, סמל, תבנית, אות, או כיוצא באלה, העשויים מחומר כלשהו, או המוצגים באמצעות אור, עשן או גז, והמיועדים לפרסומת, לרבות כל העתק ממודעה כאמור, ולרבות מודעה המתפרסמת באמצעות מכשיר אופטי או חשמלי על בד קולנוע או במקום ציבורי, שאינם שלט"

גם "מודעה", כהגדרתה לעיל, יכולה להיות מחוברת לבנין או למתקן, שהינו בבחינת בנין או תוספת לבנין קיים או תיקון בבנין, כמשמעות מושגים אלה בסעיף 145 (א)(2) לחוק התכנון והבניה. ודוק, שהמושגים: "בנין" או "מתקן" אינם כלולים בהגדרת המושג: "מודעה" ומן הסתם הקמתם מצריכה היתר לפי הוראות חוק התכנון והבניה. ביטוי להבחנה בין ה"מודעה" עצמה לבין ה"מתקן" הנושא אותה מצוי בסעיף 3 לחוק עזר לעכו (שילוט), הקובע נוסח בקשה לרישיון, הן ביחס ל"שלט" והן ביחס ל"מודעה", לאמור:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ