ח.מ. מגוון תעשיות בע"מ נ' אנרטק מערכות 2001 בע"מ

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר על סך 198,318 ₪. המבקשת אף טענה כי התביעה אינה מתאימה לסדר דין מקוצר, וביקשה למחוק את הכותרת מכתב התביעה, אך לאור המסקנה אליה הגעתי, לפיה יש מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן, על יסוד הנטען בבקשה, אינני מוצאת צורך לדון בבקשה למחיקת כותרת.

התביעה הוגשה בגין עבודות חשמל שביצעה המשיבה, ושתמורתן לא שולמה. כבר מעיון בכתב התביעה עולה, כי נתגלעה מחלוקת באשר לתשלום עבור עבודות החשמל. לטענת המשיבה, הוזמנה לבצע עבודות על ידי חברת "גל נועם", שהיא בעלת המבנה אותו שכרה המבקשת. לטענת המשיבה, המבקשת הזמינה ממנה ישירות עבודות חשמל נוספות, ולא שילמה תמורתן. עם זאת, כאמור, כבר מכתב התביעה ברור, כי המחלוקת נגעה לשאלה מי צריך לשאת בעלות העבודות – המשכיר או המבקשת.

המשיבה מבססת את תביעתה על הצעת מחיר וכתב כמויות שערכה, אשר בתגובה לה שלח מנכ"ל המבקשת תשובה בכתב, לפיה הוא מאשר את ההצעה. כן מבססת המשיבה את תביעתה על התכתבויות נוספות בין הצדדים, מהן ניתן ללמוד אודות העבודות שהמבקשת מקבלת על עצמה את תשלומן.

לטענת המבקשת, שכרה מבנה מחברת גל נועם, בשכירות לתקופה ארוכה, כאשר המשכיר לקח על עצמו להתאים את המבנה לצרכיה המיוחדים של המבקשת, ובכלל זה לבצע את עבודות החשמל הנדרשות. לטענת המבקשת, נחתם חוזה מפורט בין המשכיר לבין המשיבה, אלא שהמשיבה נמנעה מלחשוף את החוזה, ואף נמנעה מלצרף את המשכיר לתביעה.

לטענת המבקשת, אמנם הזמינה מהמשיבה עבודות נוספות, אלא שאת תמורתן של העבודות הנוספות שילמה. עוד טוענת המבקשת, כי לא ניתן למצוא בין מסמכי התביעה התחייבות שלה לשלם עבור העבודות נשוא התביעה, אלא אישור של תכנון העבודות וכתבי הכמויות. לטענתה, אישור כזה אכן נתנה, מאחר שהעבודות נועדו לשרת את צרכיה של המבקשת, כשוכרת המבנה, ולכן היתה מעורבת בשלב התכנון, אלא שאין בכך כדי ללמד על התחייבות שלה לשלם עבור העבודות, שעה שהמשכיר הוא שאמור היה לשלם עבורן על פי ההסכם בינה לבינו. לטענת המבקשת, לאחר שתינתן לה רשות להתגונן, בכוונתה לצרף את המשכיר לתביעה כצד ג'.

המבקשת מוסיפה ומציינת בבקשתה, כי אמנם בשלב שבו התברר שיש למשיבה טענות באשר לאי תשלום העבודות שביצעה, ניסתה לגשר בין הצדדים ולהביא לפתרון המחלוקת בהסכמה, ואף הסכימה לשלם 50,000 ₪ (הנזכרים בתביעה) ולהתחשבן עליהם עם המשכיר בהמשך. לטענתה, אין בכך כדי ללמד על התחייבותה לשאת בתשלום כלפי המשיבה.

כידוע, בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, אין ביהמ"ש נכנס לבירור אמיתות העובדות הנטענות בבקשה, אלא עליו לבחון אם יש בגרסת הנתבע, בהנחה שתוכח, עילת הגנה מפני התביעה. סבורני, כי הנסיבות המורכבות המתוארות בבקשת הרשות להתגונן, כשהן מצטרפות לכך שהתביעה עצמה אינה נסמכת על הסכם מפורט וברור המטיל על המבקשת חבות לשלם עבור העבודות, אלא על ראיות מהן מבקשת המשיבה ללמוד על התחייבות כזו, מחייבות מתן רשות להתגונן, על מנת שיינתן למבקשת יומה בבית המשפט, לבירור כל טענותיה העובדתיות. לפיכך, אני רואה לנכון ליתן למבקשת רשות להתגונן, על יסוד הנטען בבקשה, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 205(ג) לתקנות סדר הדין אזרחי, התשמ"ד-1984.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. אם לא תעשה כן, תימחק התביעה. 

הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, תוך 30 יום מקבלת תצהירי התובעת.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ב, 21 יוני 2012, בהעדר הצדדים.