ח'רובה נ' לבטוח בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה לתשלום תכוף. המבקש כנטען היה מעורב בתאונת דרכים מיום 30.7.09, כאשר נפל תוך כדי ירידתו מהרכב לטענתו, ונחבל בעקב רגלו השמאלית.

המשיבה מכחישה את חבותה, וטוענת כי המבקש נחבל בנסיבות אחרות ללא קשר לרכב, לפיכך יש לדחות את הבקשה לטענתה.

מבלי להקל ראש בטענותיו של ב"כ המשיבה, הרי ידוע הוא כי בשלב של דיון בבקשה לתשלום תכוף די בהוכחה לכאורה כי המבקש נחבל בתאונת דרכים, ובירור שאלת החבות ייעשה מן הסתם תוך כדי דיון בתביעה העיקרית.

2.המבקש אושפז בבי"ח פורייה מיום 31.7.09 עד יום 2.8.09, ובצילומים שנערכו לו אובחן אצלו שבר מרוסק בעקב רגל שמאל עם תזוזה מהותית של הפרגמנטים, והודגמה נפיחות ברקמות הרכות סביב השבר. בוצע לו קיבוע עם חבישה מרופדת, ושוחרר מאשפוז עם המלצה לרגל שמאל מורמת והליכה על קביים ללא דריכה על רגל שמאל.

המבקש נותר באי כושר, וביום 18.8.09 אושפז שוב במחלקה האורטופדית של בי"ח פורייה לצורך ביצוע ניתוח, ובהרדמה ספינלית עבר ניתוח לשחזור פתוח וקיבוע של העקב ע"י פלטה וברגים. הוא שוחרר מהאשפוז השני ביום 23.8.09 עם המלצה לרגל שמאל מורמת וביקורת במרפאת כף הרגל ביום 1.9.09, וחופש מחלה עד לאותה ביקורת. המבקש היה במספר ביקורות במרפאות של בי"ח פורייה, והינו באי כושר עד היום.

3.המבקש עותר לקבל תשלום בסך 5000 ₪ לחודש בגין דמי מחייה, הוצאות רפואיות בסך 3000 ₪ והוצאות סיעוד בסך 1500 ₪.

4.בניגוד לטענתו של ב"כ המשיבה צורפו תלושי השכר של המבקש לחודשים 1-7/09 מלפני התאונה, מהם עולה כי הוא השתכר בממוצע של 5200 ₪ נטו.

יש לדחות בשלב הזה את טענת המשיבה בדבר העדר רצף עבודה מלפני התאונה. אין באישור אומלל של המעביד בדבר הפסקת עבודתו של המבקש יומיים לפני התאונה כדי להוכיח בשלב הזה כי נותקו יחסי העבודה ביניהם עובר לתאונה וללא קשר אליה. המבקש עובד באותו מקום עבודה יותר מ- 10 שנים במלון הולידיי אין, ובחודש 8/09, בחודש שלאחר התאונה, שולמו לו דמי מחלה בסך 2077 ₪ נטו, דבר המעיד על המשך קיום יחסי עבודה בתקופה שלאחר התאונה.

5.בעקבות התאונה פנה המבקש בבקשה לקביעת דרגת נכות במל"ל, ואושרה לו נכות זמנית בשיעור 100% עד יום 15.10.09, וכן נכות זמנית בשיעור 50% עד יום 31.3.10. המבקש מקבל קצבת נכות כללית מדי חודש בשיעור 2300 ₪ לחודש.

6.המבקש הינו באי כושר מיום האירוע ועד היום, וצפוי להישאר באי כושר כאמור עד סוף 3/10 לכל הפחות. הפסדו החודשי עומד על סך 5,200 ₪, כך שהפסיד עד היום סך של 36,400 ₪ עד סוף חודש זה. המבקש כאמור היה מאושפז, ומן הסתם הוצאותיו עלו בעקבות שני האשפוזים, והביקורות במרפאות השונות. הוצאות אלו מוערכות בשלב הזה, ובהעדר קבלות, בסך של 1500 ₪. המבקש ימשיך ככל הנראה להיות באי כושר למשך 3 חודשים קדימה, לפיכך יש לפסוק לו תשלום שיכסה את דמי מחייתו הוא ובני משפחתו בסכום נוסף של 15,600 ₪.

באשר להוצאות סיעוד, לא הוצגה כל ראיה או קבלה על תשלום בגין קבלת עזרה כאמור, וככל הנראה שעזרה כזו ניתנת בשלב זה ע"י בני המשפחה חינם. אין מקום לפסוק הוצאות סיעוד שמוענקים ע"י בני המשפחה במסגרת בקשה לתשלום תכוף, ולא לכך מיועד ההליך של תשלום תכוף. הוצאה זו תיבחן ותילקח בחשבון בעת הדיון בתיק העיקרי.

7.המבקש קבל כאמור ממעבידו דמי מחלה בסך 2077 ₪ ומקבל קצבת נכות כבר 7 חודשים בסך 2,300 ₪ שימשיך לקבל אותה עד יום 31.3.10 בהתאם למסמכי המל"ל. יש להפחית סכומים אלו מהתשלום התכוף שייפסק.

8.לאור האמור לעיל אני מחייבת את המשיבה לשלם למבקש תשלום תכוף בסך 33,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ, עד סוף חודש 5/10.

ניתנה היום, כ"ח שבט תש"ע, 12 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.