פסק דין
בפני תביעה ותביעה שכנגד, שעננינן נזקי רכוש, שאירעו כתוצאה מאירוע תאונה מיום 10.12.11.
טענות הצדדים
על פי הנטען בכתב התביעה, בעת שחיפשה התובעת מקום חניה במתחם ביג בכרמיאל, יצא לפתע הנתבע 1 מחניה מבלי ששם לב לרכבה, ופגע בדלת ימנית קדמית של הרכב (להלן:"התאונה"). לטענת התובעת, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.
התובעת צירפה חוות דעת לכתב התביעה ולפיה, הנזק הישיר שנגרם לרכבה הינו בשיעור של 8,474 ₪, בנוסף לשכ"ט שמאי בשיעור של 1,000 ₪. כמו כן, הציגה התובעת חשבונית תיקון שבוצע לרכבה.
מנגד, שללו הנתבעים גרסת התובעת, כאשר בכתב ההגנה וכן בתביעה שכנגד שהגישו נגד התובעת, טענו כי התאונה אירעה עת התפרצה התובעת משמאל לרכבם, כאשר ביצעה פניה ימינה בנסיעה מהירה, ופגעה ברכבם.
הנתבעים צירפו חוות דעת לכתב התביעה שכנגד, ולפיה הנזק הישיר שנגרם לרכבם הינו בשיעור של 5,648 ₪ כולל דמי השתתפות עצמית בהם נשא נתבע 1/התובע שכנגד 2, בנוסף לשכ"ט שמאי בשיעור של 418 ₪.
דיון ומסקנות
לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים בתאונה, וכן עדות עדת הנתבעים/התובעים שכנגד, אני קובעת כי התובעת עמדה בנטל להוכיח את תביעתה, בעוד הנתבעים לא הצליחו להרים נטל זה, וזאת מן הנימוקים שיפורטו.
בעדותה חזרה התובעת על גרסתה לאירוע התאונה (עמ' 2 ש' 9-10). תשובתה של התובעת בחקירתה הנגדית עת ציינה כי לא ראתה את הנתבע 1 נוסע, אלא הרגישה את הפגיעה בלבד (עמ' 3 ש' 3), מתיישבת עם מיקום אירוע התאונה, שאין עליו מחלוקת, כפי שעולה מתמונות נ/1, וכן ממיקומם של הרכבים בזמן התאונה.
ניסיונותיהם של הנתבעים להוכיח כי הפגיעה בדלת רכבה של התובעת הינה פגיעה ישנה שאינה קשורה בתאונה עסקינן, לא צלחו. הגם שלא הצליחה התובעת להראות כי צבע רכב הנתבעים לא נמצא על דלתות רכבה שנפגעו, אך אין בכך כדי להעיד כי הדלתות לא נפגעו בתאונה זו, ככל ומעיון בתמונות נ/2, ניתן להבחין בצבע רכב התובעת על רכב הנתבעים, כאשר אין כל אפשרות להבחין מעיון בתמונות נ/1 בצבע רכב הנתבעים על רכב התובעת, ככל ותמונות אלו צולמו בשעת לילה, כאשר רכב הנתבעים הינו בצבע כהה, דבר שיש להקשות על זיהויו.
מכל מקום, הנתבעים לא העמידו בסמוך למועד התאונה, את רכב התובעת לבדיקה על ידי שמאי מטעמם, לצורך בדיקת הנזקים המוכחשים על ידם בדלתות, ובאם נזקים אלו הינם כתוצאה מהתאונה דנן, אם לאו. בהעדר קביעה נגדית כזו, אין לקבל טענתם זו של הנתבעים.
עוד העיד בפניי הנתבע 1. בעדותו חזר על גרסתו לאירוע התאונה וציין כי, משעצר במהלך חניה לאחור, הגיעה התובעת במהירות ופגעה זו (עמ' 4 ש' 4-7). בחקירתו הנגדית של הנתבע 1 התגלו סתירות שלא ניתן להן מענה. על אף טענתו כי התובעת נסעה במהירות, אלא שלא הוכח בפניי כי הנתבע 1 ראה את התובעת לפני התאונה לרבות לא הבחין במהירות בה נסעה (עמ' 5 ש' 6-11). זאת ועוד, טענתו של הנתבע 1 לפיה התובעת הגיעה במהירות וכי הוא שמע חריקות בלמים (עמ' 5 ש' 19), אינה מתיישבת עם גרסתו בכתב ההגנה, לפיה ביצעה התובעת פניה צרה ימינה לנתיב לא פנוי. לסתירה זו לא ניתן כל הסבר.
זאת ועוד, מחקירתו של הנתבע 1 (עמ' 5 ש' 27-28) וכן חקירת העדה מטעמו (עמ' 6 ש' 27), עולה כי במקום בו ביקש לחנות את רכבו, קיימת צמחיה, כאשר עיון במסמך נ/1, ניתן ללמוד כי צמחיה זו יש בה כדי למנוע מהנתבע להבחין בכל רכב אחר המגיע מצידו השמאלי, ובכך קיימת סבירות גבוהה והגיונית כי הנתבע 1 לא הבחין ברכבה של הנתבעת, אשר נסע במקום.
כן, העידה בפניי אשתו של הנתבע 1, אשר שהתה איתו בזמן התאונה. בעדותה ציינה כי בעת שהיה בעלה בעצירה מוחלטת, הגיחה הנתבעת במהירות ופגעה ברכבם (עמ' 6 ש' 6-9). בחקירתה הנגדית של העדה, אישרה האחרונה כי רכב הנתבעים עמד בחניה "כמעט סיים את החניה" (עמ' 7 ש' 4), וציינה כי התובעת נסעה על קצה המדרכה טרם פגעה ברכבם (עמ' 7 ש' 18). גרסתה זו של העדה אינה עולה בקנה אחד עם גרסת בעלה, אשר כלל לא הזכיר כי טרם פגיעה ברכבו, עלתה התובעת על המדרכה.
בנוסף, על אף שבעדותה בפניי טענה העדה כי רכב התובעת "היה הרוס לפני כן", אלא שמחקירתה עולה כי לא ראתה לפני התאונה כי לרכב התובעת יש נזקים, אלא הסיקה זאת מתמונות בהם עיינה (עמ' 6 ש' 30-31), כאשר לשאלת בית המשפט, השיבה העדה כי את הנזקים ברכב התובעת ראתה לאחר התאונה (עמ' 8 ש' 6-7).
אציין עוד כי, על אף שהנתבעים טענו כי במועד התאונה נכח בנו של הנתבע 1, אשר ראה את התאונה, ואף העיר לתובעת על אופן נהיגתה, בחרו הנתבעים לא לזמנו לעדות בפניי, עדות שהיה בה כדי לחזק את גרסתם. אי זימונו של עד זה, נזקפת לחובתם של הנתבעים.
לאור האמור, ולאחר שבחנתי טענות וראיות הצדדים לגופם של דברים, באשר לאופן התרחשות התאונה, באתי לכלל מסקנה, כי הנני מהעדיפה את גרסת התובעת/הנתבעת שכנגד, באשר לאופן התרחשות התאונה, אותה מצאתי כגרסה מהימנה, עקבית, ומשכך רואה אני לקבלה, גרסה אותה אני מעדיפה על גרסת הנתבעים/התובעים שכנגד, אשר ראיתי לדחותה.
באשר לנזק, התובעת צירפה חוות דעת שמאי לגבי הנזקים שנגרמו בתאונה. לאור מנגנון התאונה הנטען, ונסיבות התרחשותה, מצאתי כי הנזקים על פי חוות דעת שמאי התובעת, לאור מיקומם, משתלבים עם גרסת התובעת לאופן התרחשות התאונה, כאשר הנתבעים בחרו לא לחקור את השמאי על חוות דעתו ו/או להציג חוות דעת נגדית, השוללת גרסת התובעת, בדבר הנזקים שנגרמו לרכבה.