חשמל פ.אלאמין בע"מ נ' נאסר חמיד

פסק דין

ראשיתו של ההליך שבפניי בבקשה אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע ששה שטרי חוב בסכום כולל של 11,600 ש"ח, חמישה מתוכם הם על סך של 2,000 ש"ח כל אחד, והשטר החמישי על סך של 1,600 ש"ח (להלן – "השטרות").

נתוני רקע וגדר המחלוקת:

אין חולק כי השטרות הנ"ל נחתמו ונמסרו לטובת התובעת בידי מר אסמעיל עבאס בתור עושה השטר, להבטחת תשלום חוב בגין מוצרי חשמל אשר נרכשו על ידו מבית העסק של התובעת (להלן – "החייב העיקרי").

הנתבע הוא דודו של החייב העיקרי, ומי שנטען לגביו כי חתם על השטרות כערב לפירעונם, יחד עם ערב נוסף, מר יוסף ג'ריס.

מאחר שהחייב העיקרי לא שילם לתובעת את התמורה המתחייבת ממנו בגין המוצרים אשר רכש, הוגשו השטרות לביצוע נגדו ונגד שני הערבים.

הדיון בתיק דנן נסב על שאלה אחת והיא: האם הנתבע חתם כערב לפירעון השטרות. בעוד התובעת טוענת כי הנתבע חתם כערב לפירעון השטרות וסילוק חובו של החייב העיקרי, שהוא כאמור אחיינו, מכחיש הנתבע בתוקף כי חתם או הסכים לחתום כערב לפירעון השטרות וטען כי החתימה הנחזית להיות שלו אינה חתימתו.

חוות הדעת של המומחית מטעם בית המשפט:

לאור המחלוקת הספציפית הנוגעת לאותנטיות של החתימה ובהסכמת הצדדים, מונתה מומחית מטעם בית המשפט להשוואת כתב יד, הגב' תמי כבירי. המומחית בדקה את החתימה שעל גבי השטרות תוך השוואתה לדוגמאות החתימה שנחתמו בפניה על ידי הנתבע. בסוף בדיקתה הגיעה המומחית למסקנה, כי אין התאמה בין החתימות השנויות במחלוקת שעל גבי השטרות לבין דוגמאות החתימה אשר נעשו בפניה, שמשמעותה לפי הרשום בחוות דעתה, כי "נמצאו ניגודים בסיסיים בין הכתב השנוי במחלוקת לבין הכתב שבדוגמאות ונדחית, אפוא, האפשרות שנכתבו על ידו. עם זאת, מאחר שניתן להתבסס רק על הדוגמאות שנתקבלו (תיאורטית לא נראו כל אפשרויות הכתיבה של הכותבים) לכן, לא ניתן לקבוע באופן מוחלט את שלילת הזיהוי".

לפי האמור בחוות הדעת, ההסתייגות הנ"ל הועלתה בעקבות בקשתה של המומחית לקבל לידיה דוגמאות חתימה של הנתבע מאותה שנה בה נחתמו השטרות, אך לא קבלה דבר לידיה בתואנה כי לא קיימות דוגמאות כאלו היות והוא נוהג לחתום את שמו בשפה העברית, בעוד שהשטרות חתומים על ידי ציון השם בשפה הערבית.

התובעת לא השלימה עם התוצאה אליה הגיעה המומחית וביקשה לחקור אותה בבית המשפט, אך גם לאחר החקירה המומחית נותרה בדעתה כי אין התאמה כאמור, בכפוף למגבלה עמה התמודדה לגבי אי הימצאות דוגמת חתימה מהתקופה הרלוונטית.

בעקבות חקירת המומחית בבית המשפט עמדה התובעת על רצונה לנהל את תביעתה עד תום.

דיון והכרעה:

בדיון ההוכחות אשר התקיים לפניי העידו מנהל התובעת מר פוזי קסום, והעובד בעסק מר פאדי קסום. כמו כן העידו החייב העיקרי והערב השני אשר זומנו כעדי תביעה.

מטעם ההגנה העיד הנתבע בגפו.

לאחר שמיעת העדים נחה דעתי לקבל את התביעה, אך בטרם אפרט את נימוקיי אבקש לציין, כי לא בהרבה מקרים מזדמן לבית המשפט להיחשף לעדים כה בלתי אמינים ולא מהימנים, כשהכוונה היא לנתבע, החייב העיקרי והערב הנוסף.

לא אסתיר, כי עם קבלת חוות הדעת וגם לאחר חקירת המומחית בבית המשפט, נראו סיכויי התביעה כקלושים למדיי. אלא שחקירת החייב העיקרי ושני הערבים שינתה את התמונה מקצה לקצה.

החייב העיקרי מסר בעדותו כי רכש מאת התובעת מוצרי חשמל שונים לשם ניהול מועדון לילה ומסעדה בכרמיאל, ואולם העסק נסגר כעבור שלושה חודשים. הלה הוסיף, כי שילם לתובעת בעד חלק מהתמורה בכסף מזומן וכשלא הצליח לשלם את היתר חתם על השטרות לבדו. לדבריו, כל חלקו של הנתבע, שהוא דודו, התבטא בכך שהוביל את מוצרי החשמל ברכב המסחרי שלו, מבלי להיכנס אפילו לחנות של התובעת.

כבר בעדותו התגלו סתירות מסוימות בגרסתו של החייב העיקרי, שכן תחילה אמר כי בעקבות סגירת העסק שלו הוא לא מכר את המוצרים אשר רכש מהתובעת אלא השאיר אותם במקום, אך בהזדמנות אחרת טען כי מכר חלק גדול מהם והשאיר ברשותו רק חלק קטן. זאת ועוד, החייב העיקרי לא ידע להסביר הכיצד מתיישבת גרסתו אודות תשלום חלק מהתמורה לתובעת בכסף מזומן, הגם שאינו זוכר באיזה סכום מדובר, עם העובדה כי השטרות הם על כל סכום העסקה. באותו הקשר החייב העיקרי לא ידע להסביר, מדוע לא הגיש התנגדות לביצוע השטרות בטענה כי שילם כבר חלק מהחוב.

גם הערב הנוסף מר ג'ריס העיד בפניי וטען כי לא חתם על השטרות כערב לפירעונם. העד הוסיף, כי הוא מכיר את החייב העיקרי ואת הנתבע רק בפנים, ומעולם לא נכנס לחנות של התובעת.