אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חשמה ואח' נ' ולד ואח'

חשמה ואח' נ' ולד ואח'

תאריך פרסום : 17/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
1092-08
10/11/2011
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
פואז חשמה
הנתבע:
1. מרדכי ולד
2. מנורה חב' לביטוח בע"מ
3. "שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ
4. "שפיר-הנדסה בניין ותשתיות בע"מ

החלטה

1.לפני בקשה למתן החלטה בדבר צרוף צד ג' (משיבות 3 ו-4) כנתבעות נוספות בתיק.

2.בישיבת 13.7.11 ביקש התובע את הצרוף, בנימוק כי הינו נדרש כדי להוכיח אחריות ישירה של צד ג' לתובע ולטעון לזכותו ל- 25%.

3.המשיבות התנגדות לבקשה, לאור מועדה, העובדות ידועות זה מכבר, אין עילה לצרוף.

4.תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת-

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכורכות בתובענה."

5.בבש"א 91 / 3973 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים פ"ד ה (5) 457, 462 נפסק:

"...כוחה של תקנה 24 יפה, כאמור, ל כל שלבי הדיון, והיא מאפשרת צירופו של צד אם כתובע ואם כנתבע. אשר לשיקולים בדבר היות נוכחותו של צד דרושה במשפט, נפסק מפי השופט (בתוארו אז) זוסמן בע"א 83/64 [1], בעמ' 135:

"אין מטרת התקנה הנ"ל למנוע ריבוי משפטים, אף אם השימוש בה יכול בעקיפין לגרום לכך. משמע, העובדה שפלוני שלא היה בעל דין עשוי לפתוח מצידו במערכה חדשה באותו עין, אינה עושה את 'נוכחותו דרושה' כדי שבית-המשפט יפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה. קנה-המידה הוא, אם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל בלא שפלוני היה בעל-דין, היינו, בלא שפסק-הדין יחייב את פלוני ויהא מעשה-בית-דין גם כלפיו" (ההדגשה שלי - מ' ש').

מניעת ריבוי משפטים היא לדידי מטרה רצויה, אולם כדי שיימנע ריבוי כאמור, יש להגיע למסקנה, שצירוף של פלוני להליך קיים ישמש לצורך הכרעה בנושא מהותי, העומד לדיון בהליך המתנהל אותה שעה ואשר גם מהווה נושא מהותי בהליך אפשרי נוסף אותו מבקשים למנוע על-ידי הצירוף המבוקש.

אחד המקרים, בהם עשה בית המשפט שימוש בתקנה 24 על-מנת לאפשר צירופו של צד כמשיב נוסף בערעור, היה, למשל, מקום בו א' המוכר תבע את ב' הקונה בדורשו אכיפת חוזה המכר. משדחה בית המשפט את התביעה, כרת א' חוזה מכר חדש עם ג', אולם בינתיים ערער ב' על פסק הדין. בית המשפט שלערעור התיר צירופו של ג' כמשיב נוסף בערעור (ע"א 73/53 [2]). במצב כזה היה ל-ג' עניין מובהק להצטרף כמשיב לערעור, בפרט אם כבר תפס חזקה בנכס, ומן הראוי היה כי ההכרעה בשאלת פרשנותו של חוזה המכר תחייב גם את ג' כצד להליך .."

5.בע"א 489/79 אליהו חברה לביטוח נ' עזבון המנוחה ויולט צאיג ז"ל ואח', פ"ד לה (2) 123 העיר כב' השופט כהן:

"ברצוני להדגיש רק זאת, כי בתי המשפט ייטיבו עשות, אם ירבו להשתמש בסמכותם הרחבה, שהוענקה להם בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, כדי 'לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה' - והוא בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב הערעור; ועד שיכשילו תובענה בשל אי-צרוף נתבע שגם נגדו צריכה היתה התובענה להיות מוגשת, יצרפוהו הם אף מיוזמתם שלהם" (עמ' 135-136).

6.התביעה שלפניי הינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה שארעה במהלך עבודתו. במקורה הגיש התובע את התביעה נגד נתבע 1, מעבידו. המעביד שלח הודעת צד ג' נגד הצדדים השלישיים, בטענה כי הן היו המפקחות על העבודה, שנעשתה בהזמנתן ובפיקוחן וכי הנתבע 1 סיפק פועלים בלבד.

7.הצדדים השלישיים (להלן: "שפיר") טענו להגנתם כי אין למי מהם כל קשר לעבודות במסגרתן נפגע התובע. הקשר היחיד בין שפיר לבין המסכת העובדתית נשוא התביעה הוא כי שפיר העמידה לרשות הנתבע 1, לבקשתו, שטח עבודה ומסרה לו את השליטה בשטח זה (סע' 3.ב-ג לכתב ההגנה של שפיר). בתחשיב הנזק מטעמה ובתצהיריה מוסיפה שפיר כי גם מכרה לנתבע את חומר הגלם לביצוע העבודות (סע' 3, סע' 3.ג לתחשיב), אך לא את רשתות הברזל או כלי עבודה שהיו מעורבים בתאונה, אותם סיפק נתבע 1 (סע' 11 לתחשיב, סע' 5,6 לתצהיר מר כגן).

8.שפיר היתה צד להתדיינות המשפטית לכל אורכה. היא התגוננה ביחס לטענות שהועלו כלפיה וטענה להעדר אחריות מצידה לתאונה, לאור העובדות הנטענות לעיל. דהיינו, שאלת אחריותה של שפיר לנזקיו של התובע ומעמדה ביחס לעבודות שבמסגרתן נפגע – האם היתה בגדר מי שביצע, פיקח על העבודות ונתן הנחיות לביצוען אם לאו הינה שאלה שעמדה בבסיס ההתדיינות מולה, אף אם לא במישור היחסים בינן לבין התובע. זאת ועוד, קבלת טענת הנתבע כי שפיר היתה המפקחת על העבודות, משמעה כי למעשה לשפיר אחריות ישירה כלפי התובע.

9.יכול והעובדות הרלבנטיות נודעו לתובע רק כתוצאה מהגשת ההודעה לצד שלישי. יחד עם זאת היה מקום להגיש בקשה בעניין זה בשלב מוקדם יותר. מדובר בעניין שניתן לפצות בגינו בפסיקת הוצאות.

10.לאור האמור אני מורה על צרופם של הצדדים השלישיים כנתבעים נוספים בתיק זה.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן עד ליום 29.11.11.

הצדדים רשאים להגיש ראיות נוספות, באם ימצאו לנכון, עד ליום 30.11.11.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ