חרמון נ' אלוש

פסק דין

בפני תביעה כספית ע"ס 74,380 ₪, שנדונה בסדר דין מהיר.

על פי תקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

בכתב התביעה טוען התובע, בין היתר, כדלקמן:

1.כי הצדדים הכירו במהלך דצמבר 2009, כאשר התובע ייצג בעסקת מקרקעין את בעלת הזכויות בדירת מגורים ברח' הירקון 272/10 בת"א, שנמכרה לנתבע (להלן: "הדירה ברח' הירקון"). הדירה ברח' הירקון משמשת למגוריו של הנתבע, כאשר הוא מגיע לישראל.

2.כי ביום 18.7.10 פנה הנתבע אל התובע וביקש ממנו כי ייצג אותו בעסקה למכירת מקרקעין שבבעלותו, הידוע כגוש 2076 חלקה 68, הנמצא ברח' דקר 17 א' באשדוד (להלן: "הנכס").

3.כי הנתבע מסר לתובע כי יש לנכס קונה וכי הוא מעוניין שהתובע יכין חוזה בהקדם המיידי, שכן הקונה הפוטנציאלית, שהיא עוה"ד שרה נווה מאשדוד, אמורה לנסוע לחופשה בחו"ל כעבור מספר ימים.

4.כי באותה הזדמנות סוכם בעל פה כי שכר הטרחה בגין ייצוג הנתבע במכירת זכויותיו בנכס יהיה חצי אחוז + מע"מ מהמחיר (שעמד אז ע"ס של 2.1 מליון ₪).

5.כי בהתאם לכך החל התובע לבצע בדיקות לגבי הנכס, לרבות בעיריית אשדוד, במנהל ההנדסה, בתיק הבניין וכן בדיקת מצב הזכויות המשפטיות של הנתבע בנכס.

6.כי במקביל שוחח התובע גם על הקונה הפוטנציאלית, עוה"ד שרה נווה, באשר לתנאי העסקה.

7.כי בבדיקות שערך בעיריית אשדוד עלה כי לנכס חריגות בהיתר שימוש ביחס ליחידת מגורים שנבנתה בנכס וכי קיים חוב היטל השבחה. התובע מסר פרטים אלה לנתבע והציע לו לקבל הערכת שמאי, אך הנתבע סירב לכך משיקולים כלכליים.

8.כמו כן הסתבר כי זהות הנתבע בנכס היתה על פי דרכון טוניסאי שכבר לא היה ברשותו של הנתבע, דבר שהצריך תצהיר זיהוי של צד ג' באשר לזהות הנתבע.

9.כי לאחר גילוי דבר החריגה בנכס, החליטה עוה"ד שרה נווה שלא לרכוש את הנכס, והמו"מ בעניין זה הופסק.

10.כי התובע השקיע בגין האמור לעיל כ- 20 שעות עבודה.

11.כי בתחילת חודש אוגוסט 2010 פנה הנתבע אל התובע וביקש כי ייצג אותו במכירת זכויותיו באולם אירועים בשם "אולמי פלז'ה" שברח' הטיילת בחוף אשדוד (להלן: "אולם האירועים"). הנתבע ציין כי שני אחיו שותפים עימו בבעלות, כי המחיר הנדרש למכירת הזכויות עומד על סך של כ- 11 מליון ₪ וכי שכר טרחתו של התובע יעמוד על סך של 1.5 אחוז + מע"מ מהמחיר. לאחר מכן השתתף התובע בפגישה בעניין עסקה זו, אצל האדריכל.

12.כי ביום 2.9.10 התקשר אל התובע מתווך מתל-אביב, שמסר לו כי הנכס נמכר לעוה"ד שרון גלילי מאשדוד בסך של 2.1 מליון ₪, וזאת מבלי שהנתבע עירב את התובע במכירה. התובע יצר קשר מיידי עם הנתבע, על מנת לברר את העניין, אך הנתבע טען כי הנכס לא נמכר והתובע עימת אותו עם העובדות שנודעו לו.

13.לאחר כחודשיים נודע לתובע כי הנכס נמכר לבני הזוג שי ויוכבד צדיק.

14.כי כעבור מספר ימים נודע לתובע כי גם אולם האירועים נמכר לצד ג', ללא שיתופו של התובע בעסקה.

15.כי פניותיו של התובע לנתבע לקבל את שכר טרחתו נותרו ללא מענה.

התובע עותר כי בית-המשפט יקבע כי נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, כי הנתבע הפר את ההסכם. התובע טוען כי הוא זכאי לשכר ראוי בגין הזמן שהקדיש לטיפול בעניינו של הנתבע בגין שני ההסכמים, האחד לגבי הנכס בסך 12,180 ₪ והשני לגבי אולם האירועים בסך 52,200 ₪.