ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
43367-02-12
30/05/2013
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
עדנאן חרחש
|
הנתבע:
1. ריאד ח'טיב 2. נג'ם אלדין אלח'טיב
|
|
החלטה
1.לפנינו בקשת הנתבעים/ התובעים שכנגד (להלן- הוואקף) למתן סעד זמני לפיו ייאסר על התובע/ הנתבע שכנגד (להלן- עדנאן) ו/או מי מטעמו להיכנס ו/או לעשות כל שימוש בחלקת הקרקע נשוא ההליכים שלפנינו.
הרקע לבקשה
2.תחילתם של ההליכים בתביעה העיקרית שהוגשה על ידי עדנאן ביום 1.3.2012 , שבה נטען כי לאחר שבמשך תקופה של כשני עשורים נהנה ממעמד של שוכר חופשי בקרקע, חתם ביום 1.2.2007 על הסכם שכירות מוגנת עם מנהלי הוואקף (להלן- ההסכם).
כפי שנטען בכתב התביעה, הואיל ובין מנהלי הווקף התגלעו מחלוקות והתכתשויות פנימיות, אשר החלו לאיים על מעמדו של עדנאן בקרקע , ואף נעשו ניסיונות של השתלטות בריונית מטעם מנהלי הוואקף על הקרקע – מבקש עדנאן כי מכוח ההסכם יינתן צו מניעה קבוע אשר יאסור על הוואקף לנקוט בכל פעולה או מעשה שיכולים לפגוע בחזקתו התקינה של עדנאן , בזכויותיו , ובשימוש שהוא עושה בקרקע.
3.בעקבות כתב התביעה - הגיש הוואקף תביעה שכנגד בה טען לביטול ההסכם ולפינוי עדנאן מהקרקע מהטעם כי ההחלטה על חתימת ההסכם עם עדנאן נתקבלה שלא כדין ובניגוד למצב המשפטי הקבוע בוואקף , ולכן ההסכם חסר כל תוקף משפטי.
הבקשה לצו המניעה הזמני
4.עם הגשת התביעה שכנגד הגיש הוואקף את הבקשה שלפנינו, בה הוא מבקש צו האוסר את המשך חזקתו ו/או השימוש שעושה עדנאן ו/או מי מטעמו בקרקע, ובכלל זה - הפעלת חניון בשטח.
לחלופין מבקש הוואקף, כי ימונה נאמן מטעם בית המשפט להפעלת החניון והפקדת הרווחים מהפעלתו בקופת בית המשפט.
5.לטענת הוואקף, עדנאן מפעיל בקרקע חניון לרכבים , ומכניס לכיסו אלפי שקלים ביום תוך ניצול זכויות הוואקף בקרקע.
6.הוואקף טוען כי תכלית הצווים הזמניים היא למנוע מעדנאן לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין .
לטענתו, בידו ראיות לכאורה כי הוא הבעלים של הקרקע , וכי אין מחלוקת שההסכם חסר נפקות משפטית בהיותו ערוך על ידי מי שלא היה מוסמך לערוך אותו.
7.עדנאן מצדו טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף מחמת שיהוי ניכר בהגשתה , למעלה משמונה חודשים לאחר שנודע לוואקף על התחלת העבודות של עדנאן בקרקע ולאחר שנודע לו אודות ההליך המשפטי.
לגופו של עניין טוען עדנאן כי יש לדחות את הבקשה בהיעדר עילה.
לטענתו, מהבקשה עצמה עולה כי אופן החזקתו של עדנאן בקרקע ומהות השימוש שנעשה בה לא השתנה מהמצב שהיה עובר לחתימת ההסכם, וכן כי התנהלותו נעשית כשורה , מבלי שנעשים כל שינויים בקרקע ו/או הפרות מצדו של תנאי השכירות.
לדבריו, הקרקע האמורה משמשת אותו להחניית כלי הרכב והמוניות שבבעלותו, וכלל אינה משמשת כחניון כמשמעותו בחוק, כפי שטוען הוואקף.
בנסיבות אלה, תלויה ועומדת לטענת עדנאן שאלת תוקפו של ההסכם בלבד , ובמצב זה אין הצדקה למתן הסעד הזמני המבוקש.
טענה נוספת שהעלה עדנאן היא , כי הוואקף עותר לקבלת צווי עשה שתוצאת קבלתם היא שלילת החזקה והשימוש שלו בקרקע לאלתר, בטרם בירור הטענות לגופן .
לטענתו, הוואקף מבקש ליצור הליך עוקף לתביעה העיקרית ובכך להתחמק מבירור זכויותיו של עדנאן , ואין זה תואם את תכלית הסעד הזמני.
8.בתשובתו לטענותיו של עדנאן העלה הוואקף טענה נוספת לפיה יסוד בקשתו היא מניעת עשיית עושר ולא במשפט במטרה לשמור על זכויותיו הקנייניות של הוואקף.