חרבוש נ' תיים

החלטה

1.המחלוקת שבפניי היא בעניין הסמכות המקומית של בית משפט זה לדון בתביעה. הנתבעת הגישה בקשה לנשיאת בית המשפט העליון בהתאם לסעיף 78 לחוק בתי המשפט, להעברת הדיון לבית המשפט בירושלים. כב' הנשיאה בייניש קבעה בהחלטתה מיום 21.1.10 כי אין מקום להתייחס לבקשת הנתבעת כל עוד לא הכרעתי בטענת הנתבעת להעדר סמכות מקומית.

2.הנתבעת טוענת כי מקום ביצוע העסקה ומקום מגורי הנתבעת הוא בעיר ירושלים, לפיכך בית משפט זה חסר סמכות מקומית לדון בתובענה. הנתבעת טוענת גם כי היא נמצאת בהיריון, דבר המקשה על נסיעתה מירושלים לטבריה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

התובע טוען מנגד כי סוכם על שכר טרחתו במשרדו בטורעאן, וכי הוא פתח את תיקי ההוצל"פ עבור הנתבעת בלשכת ההוצל"פ בטבריה, שם התנהלו כי הדיונים בלשכת ההוצל"פ. התובע מודה כי ייצג את הנתבעת בביה"ד השרעי בירושלים, אך טוען כי השירות הזה הוזמן ע"י הנתבעת מראש טלפונית בהיותו במשרדו.

3.בתשובה לתגובה טענה הנתבעת כי התובע הגיש את התביעה לבית משפט השלום בטבריה שלא בצדק. הוא מסתמך על פתיחת תיקי הוצל"פ באזור טבריה, אלא שהוא מתעלם מהעובדה שניתן לפתוח תיקים בכל לשכת הוצל"פ בארץ, ואין בפתיחת תיקי הוצל"פ בטבריה כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה.

הנתבעת טוענת עוד כי מענה הוא בירושלים, ומקום יצירת ההתחייבות הינו בירושלים, במיוחד כשהתובע לא הזכיר ולו פעם אחת שהנתבעת ביקרה אצלו במשרדו, או באזור הצפון בכלל. אם הנתבעת לא הגיעה בכלל לצפון ולא נפגשה עם התובע שם, נשאלת השאלה כיצד קיבל התובע את ייצוג הנתבעת על עצמו והיכן ובאיזה שלב היא חתמה לו על ייפוי כח. היא טוענת כי המקום שנועד לקיום ההתחייבות הינו בירושלים, והתובע מודה כי העביר את הכסף לנתבעת בדואר, ומודה כי נפגש עם הנתבעת בירושלים, לפיכך הסמכות נתונה לבית המשפט בירושלים.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, ובתשובה לתגובה, אני קובעת כי הדין עם הנתבעת. אין מחלוקת כי מענה של הנתבעת הוא בירושלים. אין מחלוקת כי התובע נפגש עם הנתבעת בירושלים וייצג אותה בבית הדין השרעי בירושלים. יתרה מכך, עולה מעיון במסמכים כי התובע לא טען כי הנתבעת הגיעה למשרדו וחתמה לו על יפוי כח, ולא בכדי, הרי לפי טענת הנתבעת היא כלל לא הגיעה לאזור הצפון, וכלל לא נפגשה איתו באזור הצפון.

5.היה על התובע לטעון את העובדות המבססות סמכות מקומית לבית משפט זה בכתב התביעה, אך מעיון בסעיף 11 לכתב התביעה לא נטען מאומה בעניין זה, מלבד הטענה הכללית שהסמכות המקומית נתונה לבית משפט זה.

6.אין בפתיחת תיקי הוצל"פ בטבריה כדי להקנות סמכות מקומית לבית המשפט הנדון, כשידוע כי ניתן לפתוח תיק הוצל"פ בכל לשכת הוצל"פ בארץ.

7.בשכלול כל הנתונים הללו, אני קובעת כי בית משפט זה חסר סמכות מקומית לדון בתביעה הנדונה, לפיכך אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום בירושלים.

הוצאות הליך זה ייקבעו ע"י הערכאה המוסמכת.

ניתנה היום, ד' תמוז תש"ע, 16 יוני 2010, בהעדר הצדדים.