השופט נ. זלוצ'ובר:
בפנינו בקשה מטעם המבקש לקבוע, כי תחת הקנס שלא שילם לא ירצה שישה חודשי מאסר בכלא ממש, אלא ירצה אותם בעבודות שירות.
1. המבקש הורשע, לאחר הסדר טיעון, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן בת.פ. 962/04 בבית משפט השלום באשדוד (כב' ס. הנשיא חיים חדש), בעבירות של הגשת רשימון כוזב, הצגת חשבון מכר כוזב, מסירת אמרה שאיננה נכונה או מסירת הצהרה הכולל תאמרה כזאת, הטעיית פקיד מכס בפרט העלול לפגוע במילוי תפקידו, הברחת טובין, מסירת ידיעה כוזבת, עשיית מעשה כדי להתחמק מתשלום מס קניה ומסירת ידיעה לא נכונה במסגרת חוק מע"מ.
על פי כתב האישום שתוקן לצורך הסדר הטיעון, המדובר בכך שביום 22.12.03 המבקש הגיש לפקיד המכס, באמצעות עמיל מכס, רשימון יבוא על שם אדם בשם פיטר מיכאל בלא ידיעתו של אותו אדם וצירף לרשימון חשבון ספק בו נרשם בכזב, כי הטובין המיובאים הם שעוני פלסטיק, אך למעשה דובר בעיקר בסיגריות. בקדמת המכולה שנבדקה נתפסו 48 קרטונים של שעוני קיר, אך מאחוריהם הוסתרו 946 קרטונים ובהם 47,791 פקטים של סיגריות ובסך הכל כ- 477,910 חפיסות סיגריות מסוגים שונים מתוצרת חוץ שלא שולמו בגינן מיסי היבוא. סך הכל המס שמתשלומו השתמט המבקש הגיע ל-
5,171,509 ש"ח.
על פי הסדר הטיעון התביעה ביקשה שיושת מאסר בפועל של 12 חודש ומאסר על תנאי והמבקש ביקש שבית המשפט יסתפק במאסר בפועל של 7 חודשים. הצדדים הסכימו, כי ביחס לקנס הטיעון יהיה פתוח.
ביום 21.1.07 נשפט המבקש לעונשים הבאים:
א. 10 חודשי מאסר לריצוי בפועל.
ב. 15 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא שלא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.
ג. קנס בסך 10,000 ש"ח או 100 ימי מאסר תחתיו.
2. המשיבה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע על קולת העונש שהושת על המבקש בנוגע לרכיב הקנס.
ביום 23.1.08 התקבל ערעור המשיבה (הנשיא י. פלפל, ס.הנשיא נ. הנדל והשופטת ר.יפה-כ"ץ) באופן שהקנס שהושת על המבקש הוגדל מ- 10,000 ש"ח
ל- 100,000 ש"ח ונקבע שאם לא ישולם הקנס, ירצה שישה חודשי מאסר.
3. המבקש ריצה את עשרת חודשי המאסר, אך מהקנס שהושת שילם 10,000 ש"ח בלבד. מעיון בתיק אני למד, כי הסך של 10,000 ש"ח קוזז מערבון שהפקיד המבקש, שעה שעוכב ביצוע ריצוי עונש המאסר. לאור האמור הוגשה בקשה לבית משפט השלום שיקבע כי המבקש ירצה את תקופת המאסר תחת תשלום הקנס בעבודות שירות ולא בכלא ממש. לאור עמדת המשיבה, ביום 10.12.09 כב' בית משפט קמא קבע, כי ראוי שבבקשה זו ידון בית המשפט המחוזי שהחליט על גובה הקנס ועל אורך תקופת המאסר תחת הקנס ומכאן הבקשה שבפנינו.
4. המבקש טוען, כי עשה מאמצים רבים והצליח לשלם 10,000 ש"ח בלבד ואינו מסוגל לשלם את יתרת הקנס לנוכח מצבו הכלכלי הקשה. משכורתו דלה והוא מתקשה לספק את הצרכים החיוניים של משפחתו. המבקש הוא אב לשני ילדים קטנים (כך נכתב בבקשה, אך בטיעון בפנינו נטען שיש לו שלושה ילדים קטנים).
לטענת ב"כ המבקש, לבית המשפט סמכות לקבוע שהמאסר בשל אי תשלום קנס, ירוצה בעבודות שירות, וזאת על פי הנסיבות המיוחדות, מהות העבירה ונסיבותיה, אישיות העבריין ונסיבותיו וצרכי החברה והשעה.
עוד נטען שהמאסר בכלא ממש יפגע בסיכויי שיקומו של המבקש והנתק מהוריו הוא קשה מאוד עבורו.
5. ב"כ המשיבה סבורה, כי בנסיבותיו של תיק זה יש לדחות את הבקשה, כאשר כתוצאה מפסק הדין שקיבל את ערעור המדינה, הוגדל הקנס ובית המשפט פרס את תשלומו ל- 9 תשלומים. במשך השנתיים שחלפו מפסק הדין בערעור, המבקש לא שילם את יתרת הקנס, ועל כן אין הצדקה להענות לבקשתו. קבלת הבקשה תרוקן מתוכן את פסק הדין בערעור.
עוד נטען, כי המבקש הורשע בעבירות חמורות של התחמקות מתשלום מס בסכום של 5,500,000 ש"ח.
בית המשפט המחוזי שקיבל את ערעור המדינה התחשב במצבו הכלכלי של המבקש ועל כן פרס את תשלום הקנס. אם יעתר בית המשפט לבקשה, יהיה בכך מסר שלילי לעבריינים שלא משלמים קנסות והחלטה מסוג זה עלולה להתפרש כהקלה נוספת ומעין פרס על אי התשלום במועד. עוד נטען, כי בע.פ. 1100/91
מדינת ישראל נגד מחמד עלי חן ג'עפרי, פ"ד מז(1) 418, נקבע, כי הגם שיש סמכות לבית המשפט לקבוע שהמאסר תחת הקנס ירוצה בעבודות שירות, יש לעשות בה שימוש במקרים נדירים ביותר בנסיבות מיוחדות מאוד, בהתחשב באופי העבירות ואופי העבריין. בנוסף, בתיק ג'עפרי לא היה עונש מאסר כלל, אלא הושת קנס בלבד ובמקרה שלנו הוטל גם עונש מאסר.
על האמור, יש להוסיף, לדבריה, שבפסק דין ג'עפרי, לנאשם לא היו הרשעות ובמקרה שלנו מדובר במבקש בעל עבר פלילי באותו סוג של עבירות.