ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
10183-06
28/06/2011
|
בפני השופט:
אברהם רובין
|
- נגד - |
התובע:
יוסף חפץ
|
הנתבע:
1. חברת הנכסים של שופרסל בע"מ 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
|
|
החלטה
בקשת צדדי ג' לפיה יותר להם להגיש את ראיותיהם רק לאחר שהנתבעות יסיימו להביא את ראיותיהן, וזאת על רקע החלטתי לפיה הותר לנתבעות להעיד עד אחד ללא תצהיר.
דין הבקשה להידחות.
אכן פסקי הדין ב-רע"א 6283/93 דני חברה לבניין נ' מנהל מס ערך מוסף (פ"ד מח(1) 639), וב-רע"א 3247/04 מוסך ישראל נ' גדסי (פורסם באתר נבו), תומכים בבקשת צדדי ג', אולם אחרי פסקי דין אלו ניתנו פסקי דין ב-רע"א 3312/04 אשורנס נ' הכונס הרשמי וב-רע"א 10732/06 ארגון הנהגים נ' רעננית (פורסמו באתר נבו), שם נקטו כב' השופטים גרוניס ורובינשטיין בעמדה מעט שונה. בהחלטה שנתתי בת.א. (שלום י-ם) 13632/06 לוזון נ' החברה לפיתוח גוש עציון (11/10/07), הבעתי את דעתי לפיה, בכל הכבוד הראוי, גישתם של כב' השופטים גרוניס ורובינשטיין הינה מחויבת המציאות בעידן שבו מנסה בית המשפט להתייעל על ידי שמיעה רצופה של דיונים, לרבות שמיעת סיכומים, ביום אחד. אכן, בעידן שבו לא הייתה נהוגה "שיטת התצהירים" היה רשאי צד ג' להשמיע עדיו רק לאחר שנחקרו עדי הנתבעים, ברם מצבו של אותו צד ג' לא היה שונה בהרבה ממצבן של המבקשות לפניי, כיוון שהיה עליו להשמיע עדיו מיד בלי שניתנה לו הזדמנות לעדכנם במה שהעידו עדי הנתבעים. אכן, לפי "שיטת התצהירים" צד ג' חושף את גרסתו לפני שנחקרו עדי הנתבעים, אולם גם בכך לא נגרם לו נזק של ממש שכן הוא נדרש לחשוף את גרסתו רק לאחר שהנתבעים חשפו את גרסתם.
במקרה דנא הנזק שיגרם לאינטרס של התובע והציבור בקיום דיון יעיל עולה על הפגיעה המסוימת שנגרמת לצדדי ג', שכן לפי הודעת הנתבעות העד שזימונו אושר ללא תצהיר מסר לב"כ הנתבעות כי הוא כלל איננו זוכר את האירוע וייתכן שכלל לא היה במקום באותו היום. זו גם הסיבה שאין טעם לחייב את הנתבעות להגיש את תמצית עדותו של אותו עד.
הבקשה נדחית. צדדי ג' יגישו ראיותיהם עד ליום 01/08/11 ולאחר מכן אקבע את התיק להוכחות.
ניתנה היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת