חע"ק 19198-11-13 עיריית קרית אתא נ' יעקובלב ואח'

החלטה

1. טענה מקדמית:

   • בישיבה מיום 11.6.14 טען ב"כ הנאשמת, כי מאחר ופקודת העיריות 1941 בוטלה, הרי שחוק העזר לקרית אתא (שימור רחובות), תש"ך – 1960, (להלן: "חוק העזר"), שהתקבל על פי סעיף 9 לאותה פקודה, בטל אף הוא, ולכן אין בסיס סטטוטורי תקף לכתב האישום.

     בתגובתו בכתב של ב"כ מאשימה, נאמר כי מדובר בטענה מופרכת, אשר נטענה ללא כל בסיס חוקי וביקש לדחותה. הוראת החוק שעליה ביקש ב"כ המאשימה להשתית את הביסוס המשפטי לתקפות חוק העזר היא הוראת סעיף 23 לחוק הפרשנות, בה נקבע, לאמור:

     "23. משבוטל חיקוק, בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום המבוטלות - התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל".

     המונח: "חיקוק" הוגדר בסעיף 3 לחוק הפרשנות, לאמור: "חוק או תקנה"

     בסעיף 3 לתגובת ב"כ המאשימה נטען, כי ב"כ הנאשמת לא הגיש כל אסמכתא לביסוס הטענה לפיה פקודת המועצות משנת 1941 בוטלה. הוסיף ב"כ המאשימה, המלומד, בכותבו: "כדי להקים חזקה כי הפקודה אינה בתוקף יש להוכיח זאת ואין לשער כי הימצאותה של פקודה בנוסח חדש מבטלת את הפקודה, בלא שבוסס העניין..." (ההדגשה שלי מ.א.).

     לשיטתו של ב"כ המאשימה, בהפנותו לסעיף 23 לחוק הפרשנות, הפקודה בנוסחה החדש לא כללה הוראה המבטלת את הפקודה בנוסחה הקודם ולכן הפקודה בנוסח הקודם שרירה וקיימת, ואולם גם אם תתקבל עמדת ב"כ הנאשמת, כי הפקודה בנוסחה הקודם בטלה, הרי שלפי הסיפה לסעיף 23 לחוק הפרשנות, ובאין הוראה סותרת בהוראות החדשות שנקבעו בפקודת המועצות בנוסחה החדש, הרי שחוקי העזר שנקבעו לפי הפקודה בנוסחה הקודם שרירים וקיימים. לתימוכין בגרסתו, הרבה ב"כ המאשימה להפנות להלכה הפסוקה הנוגעת לפרשנות הוראת סעיף 23 לחוק הפרשנות הנ"ל.

     • ב"כ הנאשמת מצא לנכון להגיב בכתב לתגובתו של ב"כ המאשימה. בתגובתו טען הסניגור המכובד, כי שגה ב"כ המאשימה בתגובתו ורוב ההנמקה נעשתה על בסיס ההנחה, כי הפקודה משנת 1941 בטלה.

       בסעיף 3 לתגובתו, טוען הסניגור, לאמור: "... לא זו בלבד שהפקודה הישנה משנת 1941 בטלה, אלא גם שכוונת המחוקק היתה כי חוקי העזר שהותקנו מכל הפקודה הישנה יבוטלו עם כניסת פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש)... לתוקף, וכמו כן, כי חל סעיף 23 רישא לחוק הפרשנות ולפיו "משבוטל חיקוק בטלים עמו התקנות והמינויים הבטלים עמו...." וממילא אף חוק העזר בטל".

       ממכלול תגובתו של הסניגור עולה, כי לשיטתו פקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש) הינו חוק חדש שביטל את הפקודה בנוסחה הלא חדש, הוראותיה שונות באופן מהותי מהוראות הפקודה הקודמת, קיימות סתירות בין דבר החקיקה החדש לישן ומכאן יש ללמוד כי הפקודה החדשה מבטלת את הפקודה הישנה (סעיפים 7 – 24 לתגובה).

       לבסוף, טען הסניגור בתגובתו כי במקרה זה חלה הרישא לסעיף 23 לחוק הפרשנות ולא הסיפא ומשכך ביטול הפקודה הישנה גורר מניה וביה גם ביטול חוקי העזר שחוקקו על פיה ובכללם, חוק העזר בו קא עסקינן.